21 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
ברוח הסרט המאוד תכלסי לו מוקדשת הסקירה הבאה, נתחיל בשורה התחתונה: אם חשקה נפשכם או נפשכן במותחן אקשן ופעולה, ״מטרה מאחורי הסורגים״ (Copshop)״ הוא סבבה של פתרון להרגעת הקריז המסוים הזה. נטול כוחות-על, ללא היי-קונספט, בלי הכלאת ז׳אנרים – פשוט אחלה סרט לראות בבית. שזה משהו שאפשר לעשות מאז דצמבר האחרון בכל שירות VOD שתבחרו (יס, הוט, סלקום), אחרי סיבוב… להמשך קריאה
30 ביוני 2021 מאת אור סיגולי
העובדה שאנחנו אחרי עשור שלם של סיכומי מחצית מדהימה מכמה סיבות. קודם כל כי אני לא בטוח כמה דברים בחיים שלי החזיקו עשר שנים רצוף, וגם כי כל שנה – ואני מתכוון ממש בכל שנה – באיזור אפריל-מאי אני אומר שהסיכום לא יקרה הפעם. שאני לא מצליח לראות מספיק סרטים, שאני לא בטוח למה אני רודף אחרי כל מיני שיט… להמשך קריאה
12 באפריל 2021 מאת לירון סיני
הפעם הייתי יכולה לתמצת את הטקסט במילה אחת: כן. אבל קרה משהו במהלך הצפייה בסרט המד"ב-אקשן אמנויות-לחימה "ג'יו ג'יטסו" (Jiu Jitsu), שגרם לי לחשוב על הקו הדק בין סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיהווה הנאה צרופה, לעומת סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיעורר תסכול. מספיק תסכול… להמשך קריאה
11 במרץ 2021 מאת אור סיגולי
פרנק גרילו הוא מקרה נהדר של מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. השחקן הניו יורקי התחיל להופיע בסרטים כבר באמצע שנות התשעים, בעיקר בתפקידי משנה, לרוב במותחנים וסרטי פעולה. הוא צבר קילומטרז' לא קטן, בעיקר בטלוויזיה, אבל בקולנוע התחילו לשים לב אליו רק בתחילת העשור הקודם, עם "יום האם", "לוחם" ובעיקר "שטח פראי" המצוין של ג'ון קרנהאן, שם התבלט לצד ליאם… להמשך קריאה
20 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
"ג'ון וויק 3" הארור הרס לי יופי של פסקת פתיחה לסקירה על סרט החדש "אויב בטווח אפס" (Point Blank). אילולא הלהיט ההוא בכיכובו של קיאנו ריבס, שיצא לבתי הקולנוע בחודש מאי השנה, הייתי מתחיל את הטקסט הזה ב"מתי פעם אחרונה ראינו אקשן טוב על המסך הגדול? כזה שהוא לא אורגיית אפקטים ממוחשבים או מעולם האנימציה, כזה שהוא מותח ומלא תפניות,… להמשך קריאה
ברוח הסרט המאוד תכלסי לו מוקדשת הסקירה הבאה, נתחיל בשורה התחתונה: אם חשקה נפשכם או נפשכן במותחן אקשן ופעולה, ״מטרה מאחורי הסורגים״ (Copshop)״ הוא סבבה של פתרון להרגעת הקריז המסוים הזה. נטול כוחות-על, ללא היי-קונספט, בלי הכלאת ז׳אנרים – פשוט אחלה סרט לראות בבית. שזה משהו שאפשר לעשות מאז דצמבר האחרון בכל שירות VOD שתבחרו (יס, הוט, סלקום), אחרי סיבוב… להמשך קריאה
העובדה שאנחנו אחרי עשור שלם של סיכומי מחצית מדהימה מכמה סיבות. קודם כל כי אני לא בטוח כמה דברים בחיים שלי החזיקו עשר שנים רצוף, וגם כי כל שנה – ואני מתכוון ממש בכל שנה – באיזור אפריל-מאי אני אומר שהסיכום לא יקרה הפעם. שאני לא מצליח לראות מספיק סרטים, שאני לא בטוח למה אני רודף אחרי כל מיני שיט… להמשך קריאה
הפעם הייתי יכולה לתמצת את הטקסט במילה אחת: כן. אבל קרה משהו במהלך הצפייה בסרט המד"ב-אקשן אמנויות-לחימה "ג'יו ג'יטסו" (Jiu Jitsu), שגרם לי לחשוב על הקו הדק בין סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיהווה הנאה צרופה, לעומת סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיעורר תסכול. מספיק תסכול… להמשך קריאה
פרנק גרילו הוא מקרה נהדר של מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. השחקן הניו יורקי התחיל להופיע בסרטים כבר באמצע שנות התשעים, בעיקר בתפקידי משנה, לרוב במותחנים וסרטי פעולה. הוא צבר קילומטרז' לא קטן, בעיקר בטלוויזיה, אבל בקולנוע התחילו לשים לב אליו רק בתחילת העשור הקודם, עם "יום האם", "לוחם" ובעיקר "שטח פראי" המצוין של ג'ון קרנהאן, שם התבלט לצד ליאם… להמשך קריאה
"ג'ון וויק 3" הארור הרס לי יופי של פסקת פתיחה לסקירה על סרט החדש "אויב בטווח אפס" (Point Blank). אילולא הלהיט ההוא בכיכובו של קיאנו ריבס, שיצא לבתי הקולנוע בחודש מאי השנה, הייתי מתחיל את הטקסט הזה ב"מתי פעם אחרונה ראינו אקשן טוב על המסך הגדול? כזה שהוא לא אורגיית אפקטים ממוחשבים או מעולם האנימציה, כזה שהוא מותח ומלא תפניות,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות