19 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
ייתכן ואצטער מאוד על המנחוס הזה שאני עומד לעשות כרגע, אבל איזו פתיחה מרהיבה הייתה לניינטיז באוסקר הבינלאומי. שנתיים רצוף, זו הקודמת וזו הנוכחית, שמורכבות רק מסרטים טובים או לפחות ראויים. הסיבה שאני חוגג את זה עכשיו היא כי הצצתי במה שעומד לקרות בפרק הבא ואני חושב שאני מתקדם לקטסטרופה קיצונית, אבל אין מה לחשוש מזה בשלב הזה. מה שיגיע… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
גם אם זו בעצם חלוקה שרירותית למדי רוב הזמן, תמיד מסקרן ומעניין לפתוח עשור חדש בפרויקט האוסקר הבינלאומי. במקרה של שנות התשעים זו בשבילי שמחה גדולה במיוחד, מכיוון שזה העשור הראשון שחוויתי כאדם בוגר יחסית (טל"ח), והרבה מאוד מהסרטים המועמדים והזוכים הם כאלו שאני מכיר אך לא בהכרח ראיתי. שנות התשעים אמנם די מושמצות, ייתכן ובצדק, אבל ההשפעה שלהן עלי… להמשך קריאה
4 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
זה כנראה קשור לזמן שבו נולדתי יותר מכל דבר אחר, אבל אני מאמין שאם מישהו היה בא אלי ומבקש ממני להריץ באופן חופשי מהזיכרון את כל זוכי האוסקר לסרט הבינלאומי אי פעם, כנראה שהשם הראשון שהיה יוצא לי מהפה הוא "סינמה פרדיסו" של 1989. אכתוב על זה באריכות כשנתמקד בו בהמשך הפרק, אבל לתפיסתי זה אולי הסרט הקאנוני ביותר של… להמשך קריאה
25 ביוני 2025 מאת אור סיגולי
עד העשור השלישי של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, היו הדאבלים – כלומר, מדינות שזוכות באוסקר שנתיים ברציפות – דבר די שכיח. למעשה, ב-22 השנים הראשונות נרשמו לא פחות משישה דאבלים: שלושה לאיטליה, שניים לצרפת ואחד לשוודיה. בשלהי שנות השמונים, כששערי האקדמיה נפתחו לעוד מדינות, זה דעך לחלוטין. אבל אז הצטרפה בהפתעה לקבוצת העילית הזו מדינה שממש לא הייתה שחקנית… להמשך קריאה
11 במאי 2025 מאת אור סיגולי
שנות השמונים בהחלט שינו הרבה דברים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: במהלכן שש מדינות חדשות הצטרפו לקבוצת הזוכות, ובכך די הכפילה את המספר של עשרים השנים הראשונות; גם מספר המועמדים שביימו נשים הכפילה את עצמה (לא שזה היה רף גדול במיוחד, או גדול בכלל); ומדינות שטרם נשמע עליהן באוסקר קיבלו מקום של כבוד. ב-1986, לראשונה מזה עשור, שתי מדינות מהחמישייה… להמשך קריאה
6 במאי 2025 מאת אור סיגולי
יותר מתקרת זכוכית אחת נסדקה לה בשנת הולדתה ה-30 של קטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. וכך, אפשר לשמוח בהן, או להיעצב שלקח כל כך הרבה זמן עד שקרו, כל אחד שישפוט זאת על פי עמדתו. האירוע המרכזי הראשון הוא שמעבר לכך ששנה שלישית ברציפות היה בחמישייה סרט של במאית (בכך הוכפלה כמות סרטי הנשים בתולדות הפרס), זאת הפעם הראשונה בה… להמשך קריאה
28 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
אם לדבוק בנקודת המבט הפרטית שלנו, את הפרק הזה כדאי להתחיל עם שובה של ישראל לאוסקר. "מאחורי הסורגים" היה למועמד השישי של ישראל, אבל בחדשות הפחות חיוביות, הוא היה האחרון שיכניס את ישראל לאוסקר עד האלף החדש, 23 שנים לאחר מכן. יש לו גם הישג חביב ואיזוטרי משלו, לכך נגיע עוד רגע. עוד בחדשות החיוביות, מדינה שמעולם לא זכתה לפני… להמשך קריאה
22 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
הדברים התנהלו במסלול די רגיל כשזה הגיע לאוסקר הסרט הבינלאומי של 1983, אבל הם בהחלט היו חיוביים יותר מאשר השנה הקודמת. לא רק שהזוכה היה אחד הסרטים הגדולים של המאה העשרים (ואולי בכלל), אלא שבפעם השלישית בתולדות הקטגוריה נכנס לחמישייה סרט של במאית. גם שניים מהסרטים סבבו סביב ריקודים, אז כנראה שהיה נחמד בסך הכול. אולי כי נולדתי באותה השנה,… להמשך קריאה
14 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
בכל 24 השנים הראשונות של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, זכו בה רק שמונה מדינות - צרפת, איטליה, שוודיה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, רוסיה, אלג'יר וחוף השנהב. זה לא המון, בטח בהתחשב בכך ששלוש מהן זכו רק פעם (כששתיים מהן על הפקה שהיא טכנית צרפתיה). אבל מהרגע שנכנסו שנות השמונים משהו השתנה. במהלך עשר השנים הללו, לא פחות משש מדינות קיבלו לראשונה… להמשך קריאה
8 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
אם לשפוט לפי קטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של 1981, אווירת נכאים אפפה את הוליווד, או לפחות את מצביעי הפרס הזה ספציפית. מעבר לכך שחמשת המועמדים של השנה היו משוללים כל הומור, גם אלו שעסקו בפוליטי וגם אלו שעסקו באישי היו סרטים כבדים מאוד, מהורהרים-עד-עגומים. על פי הפריזמה הזו, החוויה האנושית מסביב לגלובוס הייתה רחוקה ממנחמת באותה תקופה. גם הזוכה… להמשך קריאה
ייתכן ואצטער מאוד על המנחוס הזה שאני עומד לעשות כרגע, אבל איזו פתיחה מרהיבה הייתה לניינטיז באוסקר הבינלאומי. שנתיים רצוף, זו הקודמת וזו הנוכחית, שמורכבות רק מסרטים טובים או לפחות ראויים. הסיבה שאני חוגג את זה עכשיו היא כי הצצתי במה שעומד לקרות בפרק הבא ואני חושב שאני מתקדם לקטסטרופה קיצונית, אבל אין מה לחשוש מזה בשלב הזה. מה שיגיע… להמשך קריאה
גם אם זו בעצם חלוקה שרירותית למדי רוב הזמן, תמיד מסקרן ומעניין לפתוח עשור חדש בפרויקט האוסקר הבינלאומי. במקרה של שנות התשעים זו בשבילי שמחה גדולה במיוחד, מכיוון שזה העשור הראשון שחוויתי כאדם בוגר יחסית (טל"ח), והרבה מאוד מהסרטים המועמדים והזוכים הם כאלו שאני מכיר אך לא בהכרח ראיתי. שנות התשעים אמנם די מושמצות, ייתכן ובצדק, אבל ההשפעה שלהן עלי… להמשך קריאה
זה כנראה קשור לזמן שבו נולדתי יותר מכל דבר אחר, אבל אני מאמין שאם מישהו היה בא אלי ומבקש ממני להריץ באופן חופשי מהזיכרון את כל זוכי האוסקר לסרט הבינלאומי אי פעם, כנראה שהשם הראשון שהיה יוצא לי מהפה הוא "סינמה פרדיסו" של 1989. אכתוב על זה באריכות כשנתמקד בו בהמשך הפרק, אבל לתפיסתי זה אולי הסרט הקאנוני ביותר של… להמשך קריאה
עד העשור השלישי של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, היו הדאבלים – כלומר, מדינות שזוכות באוסקר שנתיים ברציפות – דבר די שכיח. למעשה, ב-22 השנים הראשונות נרשמו לא פחות משישה דאבלים: שלושה לאיטליה, שניים לצרפת ואחד לשוודיה. בשלהי שנות השמונים, כששערי האקדמיה נפתחו לעוד מדינות, זה דעך לחלוטין. אבל אז הצטרפה בהפתעה לקבוצת העילית הזו מדינה שממש לא הייתה שחקנית… להמשך קריאה
שנות השמונים בהחלט שינו הרבה דברים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: במהלכן שש מדינות חדשות הצטרפו לקבוצת הזוכות, ובכך די הכפילה את המספר של עשרים השנים הראשונות; גם מספר המועמדים שביימו נשים הכפילה את עצמה (לא שזה היה רף גדול במיוחד, או גדול בכלל); ומדינות שטרם נשמע עליהן באוסקר קיבלו מקום של כבוד. ב-1986, לראשונה מזה עשור, שתי מדינות מהחמישייה… להמשך קריאה
יותר מתקרת זכוכית אחת נסדקה לה בשנת הולדתה ה-30 של קטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. וכך, אפשר לשמוח בהן, או להיעצב שלקח כל כך הרבה זמן עד שקרו, כל אחד שישפוט זאת על פי עמדתו. האירוע המרכזי הראשון הוא שמעבר לכך ששנה שלישית ברציפות היה בחמישייה סרט של במאית (בכך הוכפלה כמות סרטי הנשים בתולדות הפרס), זאת הפעם הראשונה בה… להמשך קריאה
אם לדבוק בנקודת המבט הפרטית שלנו, את הפרק הזה כדאי להתחיל עם שובה של ישראל לאוסקר. "מאחורי הסורגים" היה למועמד השישי של ישראל, אבל בחדשות הפחות חיוביות, הוא היה האחרון שיכניס את ישראל לאוסקר עד האלף החדש, 23 שנים לאחר מכן. יש לו גם הישג חביב ואיזוטרי משלו, לכך נגיע עוד רגע. עוד בחדשות החיוביות, מדינה שמעולם לא זכתה לפני… להמשך קריאה
הדברים התנהלו במסלול די רגיל כשזה הגיע לאוסקר הסרט הבינלאומי של 1983, אבל הם בהחלט היו חיוביים יותר מאשר השנה הקודמת. לא רק שהזוכה היה אחד הסרטים הגדולים של המאה העשרים (ואולי בכלל), אלא שבפעם השלישית בתולדות הקטגוריה נכנס לחמישייה סרט של במאית. גם שניים מהסרטים סבבו סביב ריקודים, אז כנראה שהיה נחמד בסך הכול. אולי כי נולדתי באותה השנה,… להמשך קריאה
בכל 24 השנים הראשונות של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, זכו בה רק שמונה מדינות - צרפת, איטליה, שוודיה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, רוסיה, אלג'יר וחוף השנהב. זה לא המון, בטח בהתחשב בכך ששלוש מהן זכו רק פעם (כששתיים מהן על הפקה שהיא טכנית צרפתיה). אבל מהרגע שנכנסו שנות השמונים משהו השתנה. במהלך עשר השנים הללו, לא פחות משש מדינות קיבלו לראשונה… להמשך קריאה
אם לשפוט לפי קטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של 1981, אווירת נכאים אפפה את הוליווד, או לפחות את מצביעי הפרס הזה ספציפית. מעבר לכך שחמשת המועמדים של השנה היו משוללים כל הומור, גם אלו שעסקו בפוליטי וגם אלו שעסקו באישי היו סרטים כבדים מאוד, מהורהרים-עד-עגומים. על פי הפריזמה הזו, החוויה האנושית מסביב לגלובוס הייתה רחוקה ממנחמת באותה תקופה. גם הזוכה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות