11 בפברואר 2012 מאת מערכת סריטה
במוצ"ש לא באמת היה זמן לכתוב פתיחה משום שסרט הנעילה של הפסטיבל הבריטי, "בושה", המתין לאור ולי בסינמטק. גם לא היה יותר מדי זמן לעבור על טעויות ולכן אני מתנצל אם היו כאלה, מבטיח שהן תוקנו ומוסיף כמה עדכונים לנושאים שתוכלו למצוא כאן למטה. ביניהם: פסטיבל ברלין, "סופשבוע", "סערת רוחות", "עץ החיים", הרבה אוסקרים, לא מעט "מלחמת הכוכבים", הפסטיבל הבריטי… להמשך קריאה
9 בפברואר 2012 מאת עופר ליברגל
בפוסט הקודם שלי אודות פסטיבל הקולנוע הבריטי הצהרתי בהכללה כי אחד מן המאפיינים של הפסטיבל הינו סרטים המפלגים את הקהל ולא פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. אך אין זה אומר כי כל הסרטים הם בהכרח "אמנותיים" או קשים לצפייה. ביל הפרוע (Wild Bill) קרוב יותר לסרטי מיינסטריים מן הסרטים בסקירה הקודמת שלי, אם כי גם הוא קודר למדי, אלים למדי ואף נעשה… להמשך קריאה
7 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
הפתיחה החגיגית נערכה במוצ"ש וכעבור חצי שבוע כיסינו בבלוג שמונה מתוך עשרת הסרטים שמציע הפסטיבל לקולנוע בריטי השנה. אתמול עשה זאת אור, שלשום עופר וזו הייתה המחצית. כעת הגיע תורי לתרום את חלקי עם שלושה סרטים נוספים - "טיראנוזאור" של פאדי קונסידיין, "הבלש הבנגלי" של פיליפ קוקס ועוד כמה מילים על "צוללת" של ריצ'רד איואדה שיצא וסקרתי אותו הרבה לפני… להמשך קריאה
6 בפברואר 2012 מאת אור סיגולי
אתמול כתב עופר על שלושה מתוך עשרת הסרטים שמוקרנים בפסטיבל הקולנוע הבריטי הנפלא שמתחולל ברגעים אלה בסינמטקים ברחבי הארץ. אני אמון עכשיו על שני סרטים נוספים מתוך התוכנייה, שניהם סיפורי אהבה על שני בני אדם ששואפים לקרבה זה לזה אבל הקיום שלהם והעולם בו הם חיים סותר את השאיפה הקמאית שלהם. האחד בעולם אפוקליפטי בו מגיפה עושה שמות באוכלוסיית העולם;… להמשך קריאה
5 בפברואר 2012 מאת עופר ליברגל
ראשית, אני חייב שוב להסיר את הכובע ולהלל את פסטיבל הקולנוע הבריטי השב לסינמטקים. זאת משום שדומה כי הפסטיבל בחר בקפידה סרטים שהם לא רק מיטב התוצרת של הקולנוע הבריטי מהשנה האחרונה, אלא סרטים שהם בעלי סגנון ייחודי, אשר אינם מתחנפים לקהל ומנסים לרצות את כולם. רוב הסרטים בפסטיבל יגררו ויכוחים ביציאה מן האולם ואף אנשים שיצאו בזעם באמצע. בואו… להמשך קריאה
4 בפברואר 2012 מאת מערכת סריטה
בזמן שכל חברי סריטה מפוזרים ברחבי תל-אביב במשימות קולנועיות שונות ומגוונות, לא נותיר את הבלוג מיותם ואתכם בלי חומר קריאה. אז הנה מהדורת שבת שתנסה ואף תצליח לכסות את הנושאים הבאים: "הוגו", "מורעלים", "הארטיסט", הכפיל המוזר של אור סיגולי, בן גאזרה ז"ל, מונטי פייתון מתאחדים (אז זהו, שלא), "Star Wars Uncut", הסרטים החדשים והמסקרנים של המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, פסטיבל… להמשך קריאה
2 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
כאן, בפתיחה, הייתי אמור לספר לכם איך ישבתי לראיין את ריצ'רד איואדה, הבמאי המוכשר והמגניב של "צוללת" ("Submarine"), אחד הסרטים השווים של פסטיבל הקולנוע הבריטי הנוכחי. היה ראוי שאתאר בפניכם כיצד נפגשנו אחר-צהריים נאה אחד בלונדון הסגרירית בדרך-כלל, באיזה בית קפה פינתי וממותג. הגיוני שהייתי מתבל את הראיון בפרטים פיקנטיים ואירועים לא חשובים שקרו בין שאלה לשאלה, בעיקר בכל הקשור… להמשך קריאה
29 בינואר 2012 מאת אור סיגולי
"סוף שבוע" (Weekend) הוא אחד הסרטים הכי יפים שיש לפסטיבל הקולנוע הבריטי הבא עלינו לטובה להציע, ובאופן כללי אחת ההפתעות הגדולות של השנה. זהו סיפור קטן ומרגש במיוחד על מערכת יחסים בין ראסל וגלן, שני בחורים בריטיים, במשך סוף שבוע אחד. "סוף שבוע", שצולם במשך 17 יום בנוטינגהם בתקציב די זעום, הוקרן לראשונה בפסטיבל סאות'-ביי-סאות'ווסט (SXSW) ומשם סירב להאט. הוא… להמשך קריאה
14 בינואר 2012 מאת מערכת סריטה
שבוע מרהיב עבר על כוחותינו בבתי הקולנוע ומחוצה להם, ואנחנו כאן כדי לספר הכל, בעיקר בעזרת לינקים. כותרות ראשיות: סרטי אוסקר, פסטיבל הקולנוע הבריטי, עוד המון בריטים, קצת צרפתים לאיזון, קולנוע רב חן דיזנגוף, הוט, יס, טריילר לחדש של ווס אנדרסון ואיך אפשר בלי - כל הדרכים הכי מוזרות להגיע אל הבלוג בעזרת גוגל. קיפצו פנימה. המשך… להמשך קריאה
9 בינואר 2012 מאת אור סיגולי
עובדה מס' 1: זאת הייתה שנה מדהימה לקולנוע הבריטי ומספיק היה להביט ברשימת המועמדים לפרסי הקולנוע הבריטי העצמאי כדי להבין את זה. אני מתייחס גם ליוצרים בריטים שפעלו מחוץ לארצות הברית (לין רמזי, סטיב מקווין, אדגר רייט) וגם לקולנוע בריטי שנוצר על ידי במאים זרים (תומס אלפרדסון, למשל). לצורך העניין, שליש מרשימת 15 הסרטים האהובים עלי השנה היו בריטים וארבעה… להמשך קריאה
בפוסט הקודם שלי אודות פסטיבל הקולנוע הבריטי הצהרתי בהכללה כי אחד מן המאפיינים של הפסטיבל הינו סרטים המפלגים את הקהל ולא פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. אך אין זה אומר כי כל הסרטים הם בהכרח "אמנותיים" או קשים לצפייה. ביל הפרוע (Wild Bill) קרוב יותר לסרטי מיינסטריים מן הסרטים בסקירה הקודמת שלי, אם כי גם הוא קודר למדי, אלים למדי ואף נעשה… להמשך קריאה
הפתיחה החגיגית נערכה במוצ"ש וכעבור חצי שבוע כיסינו בבלוג שמונה מתוך עשרת הסרטים שמציע הפסטיבל לקולנוע בריטי השנה. אתמול עשה זאת אור, שלשום עופר וזו הייתה המחצית. כעת הגיע תורי לתרום את חלקי עם שלושה סרטים נוספים - "טיראנוזאור" של פאדי קונסידיין, "הבלש הבנגלי" של פיליפ קוקס ועוד כמה מילים על "צוללת" של ריצ'רד איואדה שיצא וסקרתי אותו הרבה לפני… להמשך קריאה
אתמול כתב עופר על שלושה מתוך עשרת הסרטים שמוקרנים בפסטיבל הקולנוע הבריטי הנפלא שמתחולל ברגעים אלה בסינמטקים ברחבי הארץ. אני אמון עכשיו על שני סרטים נוספים מתוך התוכנייה, שניהם סיפורי אהבה על שני בני אדם ששואפים לקרבה זה לזה אבל הקיום שלהם והעולם בו הם חיים סותר את השאיפה הקמאית שלהם. האחד בעולם אפוקליפטי בו מגיפה עושה שמות באוכלוסיית העולם;… להמשך קריאה
ראשית, אני חייב שוב להסיר את הכובע ולהלל את פסטיבל הקולנוע הבריטי השב לסינמטקים. זאת משום שדומה כי הפסטיבל בחר בקפידה סרטים שהם לא רק מיטב התוצרת של הקולנוע הבריטי מהשנה האחרונה, אלא סרטים שהם בעלי סגנון ייחודי, אשר אינם מתחנפים לקהל ומנסים לרצות את כולם. רוב הסרטים בפסטיבל יגררו ויכוחים ביציאה מן האולם ואף אנשים שיצאו בזעם באמצע. בואו… להמשך קריאה
כאן, בפתיחה, הייתי אמור לספר לכם איך ישבתי לראיין את ריצ'רד איואדה, הבמאי המוכשר והמגניב של "צוללת" ("Submarine"), אחד הסרטים השווים של פסטיבל הקולנוע הבריטי הנוכחי. היה ראוי שאתאר בפניכם כיצד נפגשנו אחר-צהריים נאה אחד בלונדון הסגרירית בדרך-כלל, באיזה בית קפה פינתי וממותג. הגיוני שהייתי מתבל את הראיון בפרטים פיקנטיים ואירועים לא חשובים שקרו בין שאלה לשאלה, בעיקר בכל הקשור… להמשך קריאה
"סוף שבוע" (Weekend) הוא אחד הסרטים הכי יפים שיש לפסטיבל הקולנוע הבריטי הבא עלינו לטובה להציע, ובאופן כללי אחת ההפתעות הגדולות של השנה. זהו סיפור קטן ומרגש במיוחד על מערכת יחסים בין ראסל וגלן, שני בחורים בריטיים, במשך סוף שבוע אחד. "סוף שבוע", שצולם במשך 17 יום בנוטינגהם בתקציב די זעום, הוקרן לראשונה בפסטיבל סאות'-ביי-סאות'ווסט (SXSW) ומשם סירב להאט. הוא… להמשך קריאה
עובדה מס' 1: זאת הייתה שנה מדהימה לקולנוע הבריטי ומספיק היה להביט ברשימת המועמדים לפרסי הקולנוע הבריטי העצמאי כדי להבין את זה. אני מתייחס גם ליוצרים בריטים שפעלו מחוץ לארצות הברית (לין רמזי, סטיב מקווין, אדגר רייט) וגם לקולנוע בריטי שנוצר על ידי במאים זרים (תומס אלפרדסון, למשל). לצורך העניין, שליש מרשימת 15 הסרטים האהובים עלי השנה היו בריטים וארבעה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות