20 באוקטובר 2024 מאת עופר ליברגל
"הזמן שלנו" (We Live in Time) הוא סרט על מערכת יחסים רומנטית. כפי שנובע משמו, וכמו סרטים רבים על מערכת יחסים, הוא מציג אותה לאורך פרק זמן ארוך. הסרט לא אומר זאת בדיוק, אבל זה משהו כמו 10 שנים, כולל ילדה שנולדת לזוג באמצע ציר הזמן. זה לא ספוילר כי הסרט לא מסופר באופן כרונולוגי ולמעשה קופץ בין התקופות השונות… להמשך קריאה
28 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
בעיבוד הקולנועי לספרו הקלאסי של פרנק הרברט, "חולית", ניצב אתגר גדול בפני הבמאי דני וילנב. חלק מן האתגר טמון במיתוס סביב הספר: פופולרי מאוד בקרב חובבי מדע בדיוני ופנטזיה ומפורסם בחוסר ההצלחה לעבד אותו לקולנוע. שום סרט שקיים במציאות לא ממש יכול להתחרות באיך שניתן לדמיין את הגרסה השאפתנית והפרועה שאלחנדרו חודורובסקי תכנן לספר בשנות השבעים. ובשנות השמונים, שתי אגדות… להמשך קריאה
27 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
11 בפברואר 2023 מאת לירון סיני
כולנו נמות. לא בדיוק המשפט איתו נראה הגיוני לפתוח סקירה על סרט אנימציה ממותג שבכל זאת מכוון גם לגילים צעירים יחסית. אבל בניגוד לסרטי "שרק" (Shrek) ולשלל סרטי אנימציה שפונים לילדים בראש ובראשונה, ובזרם קצת יותר מרובד גם לקהל מבוגר, או לסרטים שממש מדברים על מוות, זיכרון ואובדן כמו "קוקו" ו"קובו ואגדת שני המיתרים", הסיבה החתולית לשמה נתכנסנו פונה בראש… להמשך קריאה
24 בנובמבר 2022 מאת אור סיגולי
מכל שרתי הסטרימינג וה-VOD בעולמינו, לא יהיה זה מעורר מחלוקת להגיד שנטפליקס הוא המקום האחרון לבוא אליו בשביל סרטי ארט-האוס, או סרטי פסטיבלים בטרמינולוגיה פחות מרתיעה. אפילו בישראל, שטרם התברכה בכל הטוב ששירותי הסטרימינג מציעים בהקשר של יצירות קצת אחרות, מאתגרות, שפונות לצופי קולנוע אדוקים שמחפשים קולנוע מורכב ומעורר מחשבה, נטפליקס היא המוצא האחרון. היא בטח לא מתקרבת להיצע המדהים… להמשך קריאה
12 בנובמבר 2022 מאת אורון שמיר
חלף מספיק זמן מאז בכורת הסרט ״אל תדאגי יקירתי״ (Don’t Worry Darling) בשביל להכריז מספר דברים. הראשון והחשוב ביותר הוא שהקריירה של הבמאית אוליביה וויילד ממש לא נגמרה. היא כבר בהכנות לסרטה הבא, ״Perfect״ על המתעמלת האמריקאית קרי סטרוג, בכיכובה של תומאסין מקנזי. בנוסף הוכרז כי תביים סרט כלשהו עבור היקום של דיסני-מארוול, אז גם לחשבון הבנק שלה אין סיבה… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה כבר עבר את נקודת האמצע שלו ואני בכלל כבר קרוב לנקודת העזיבה הפרטית שלי. אולם, יש עדיין די הרבה חומר לדיווחים נוספים ואני מנסה לפזר ביניהם את מוקדי העניין. אפשר להשלים את ארבעת הדיווחים הקודמים בתגית הזאת. והפעם, אפתח את הדיווח עם סרט שהוא לאו דווקא הכי מדובר בפסטיבל עד כה, אולם הוא כן אחד מן הסרטים שהכי… להמשך קריאה
23 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2019 מאת לירון סיני
בשרשור טוויטר מלפני כמה שבועות התבטא העורך של מגזין האימה הוותיק "פנגוריה", פיל נובל ג'וניור, בשבחי סרטי אימה המתרחשים באור יום (Daylight Horror). הוא התייחס לכך שלמרות שאנחנו רגילים להיבהל ולחשוש יותר בחושך, בפועל, אסונות מבעיתים בעולם האמיתי מתרחשים פעמים רבות דווקא באור יום, פולשים לתוך הסביבה הבטוחה לכאורה. אחת הדוגמאות שהוא נתן היא של קבלת בשורות רעות, בדרך כלל… להמשך קריאה
16 ביולי 2019 מאת אורון שמיר
שנה חלפה ודבר לא השתנה. שוב באירופה ובאמריקה מתעלפים ונגעלים מסרט של ארי אסטר, שוב רשת האינטרנט רועדת, ושוב הקהל הישראלי מחוץ לחגיגה, יכול רק לקלל שלא הגיע או להתפלל שכן יגיע. בקיץ זה שעבר זה קרה עם ״תורשתי״, סרטו הראשון באורך מלא של האינסטנט-אוטר האמריקאי הצעיר, שהיה אחד המדוברים והמהוללים של 2018 כבר בנקודת האמצע שלה. כעת, בחסדי אלוהי… להמשך קריאה
בעיבוד הקולנועי לספרו הקלאסי של פרנק הרברט, "חולית", ניצב אתגר גדול בפני הבמאי דני וילנב. חלק מן האתגר טמון במיתוס סביב הספר: פופולרי מאוד בקרב חובבי מדע בדיוני ופנטזיה ומפורסם בחוסר ההצלחה לעבד אותו לקולנוע. שום סרט שקיים במציאות לא ממש יכול להתחרות באיך שניתן לדמיין את הגרסה השאפתנית והפרועה שאלחנדרו חודורובסקי תכנן לספר בשנות השבעים. ובשנות השמונים, שתי אגדות… להמשך קריאה
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
כולנו נמות. לא בדיוק המשפט איתו נראה הגיוני לפתוח סקירה על סרט אנימציה ממותג שבכל זאת מכוון גם לגילים צעירים יחסית. אבל בניגוד לסרטי "שרק" (Shrek) ולשלל סרטי אנימציה שפונים לילדים בראש ובראשונה, ובזרם קצת יותר מרובד גם לקהל מבוגר, או לסרטים שממש מדברים על מוות, זיכרון ואובדן כמו "קוקו" ו"קובו ואגדת שני המיתרים", הסיבה החתולית לשמה נתכנסנו פונה בראש… להמשך קריאה
מכל שרתי הסטרימינג וה-VOD בעולמינו, לא יהיה זה מעורר מחלוקת להגיד שנטפליקס הוא המקום האחרון לבוא אליו בשביל סרטי ארט-האוס, או סרטי פסטיבלים בטרמינולוגיה פחות מרתיעה. אפילו בישראל, שטרם התברכה בכל הטוב ששירותי הסטרימינג מציעים בהקשר של יצירות קצת אחרות, מאתגרות, שפונות לצופי קולנוע אדוקים שמחפשים קולנוע מורכב ומעורר מחשבה, נטפליקס היא המוצא האחרון. היא בטח לא מתקרבת להיצע המדהים… להמשך קריאה
פסטיבל ונציה כבר עבר את נקודת האמצע שלו ואני בכלל כבר קרוב לנקודת העזיבה הפרטית שלי. אולם, יש עדיין די הרבה חומר לדיווחים נוספים ואני מנסה לפזר ביניהם את מוקדי העניין. אפשר להשלים את ארבעת הדיווחים הקודמים בתגית הזאת. והפעם, אפתח את הדיווח עם סרט שהוא לאו דווקא הכי מדובר בפסטיבל עד כה, אולם הוא כן אחד מן הסרטים שהכי… להמשך קריאה
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… להמשך קריאה
בשרשור טוויטר מלפני כמה שבועות התבטא העורך של מגזין האימה הוותיק "פנגוריה", פיל נובל ג'וניור, בשבחי סרטי אימה המתרחשים באור יום (Daylight Horror). הוא התייחס לכך שלמרות שאנחנו רגילים להיבהל ולחשוש יותר בחושך, בפועל, אסונות מבעיתים בעולם האמיתי מתרחשים פעמים רבות דווקא באור יום, פולשים לתוך הסביבה הבטוחה לכאורה. אחת הדוגמאות שהוא נתן היא של קבלת בשורות רעות, בדרך כלל… להמשך קריאה
תגובות אחרונות