10 בספטמבר 2013 מאת עופר ליברגל
יש בארץ הרבה שחקניות נפלאות שתענוג לראות בקולנוע. הן מגוונות מאוד, חלקן יכולות לגלם קשת רחבה מאוד של תפקידים מורכבים - אבל הקולנוע הישראלי פשוט לא משתמש בהן, או כמעט לא מתשמש בהן. זה נכון במיוחד לגבי שנת 2013. בפוסט זה בסדרת מבט מעמיק (אותה החל אורון בשבוע שעבר עם קטגוריות השחקנים, התסריט והמוזיקה) אסקור את שתי קטגוריות המשחק הנשי,… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2013 מאת אורון שמיר
על היתרונות שבסיכום שנה של קולנוע ישראלי בלבד בתקופה של ראשית שנה עברית חדשה כבר עמדנו בעבר, בפוסט שהפך למסורת. בקצרה - אנחנו כאן בסריטה מאמינים שלקולנוע הישראלי מגיע סיכום שנה משל עצמו, ובואה של שנה עברית חדשה, יחד עם פרסי אופיר שנוטים להיצמד אל חודש ספטמבר המקביל בדרך כלל לתשרי - נראים כמו תזמון מושלם לחיץ המלאכותי הזה. כך… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
במסדרונות האקדמיה - עסקים כרגיל. במסדרונות סריטה - הלם קל, אכזבה קשה. הבוקר (ג') בשעה 11:00 לערך, הוכרזו המועמדים והמועמדות לפרסי אופיר 2013, או האופירים במהדורתם ה-24 אם תרצו. אור ואני (אורון) היינו שם, ביפו של שעות הבוקר, כדי להביא לכם פוסט זה, שהוא פרי מאמצינו המשותף. כזכור, את עונת האופיר הנוכחית התחלנו באפריל, עם רשימה עצומה וראשונית של 31… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2013 מאת אור סיגולי
"מפריח היונים" של נסים דיין פתח ו"סוכריות" של יוסף פיצ'חדזה סגר. בין שני אלו הוקרנו בחודשיים האחרונים עוד 25 סרטי הקולנוע הישראלים הכי טריים וחדשים שיש, כולם חלק מהקרנות האקדמיה הישראלית לקולנוע לקראת פרסי אופיר 2013. אתמול בבוקר נפתחו ההצבעות, שיסתיימו ביום רביעי בערב, ואנחנו חוזרים עם סיקור האופיר המלא (מדי) שלנו. זו השנה השלישית ברציפות שאנחנו פה בסריטה מגיעים… להמשך קריאה
7 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל
אבי נשר הוא תופעה די ייחודית בנוף הקולנוע הישראלי - מצד אחד, הוא אחד מן הבמאים היחידים שכל סרט שלו זוכה להצלחה מסחרית בארץ, במאי שהשם שלו אומר משהו לקהל וכנראה שלחלקים גדולים מן הקהל המשהו הזה הוא "סרט שאני רוצה לראות". מאידך, בשנים האחרונות קיימת תחושה כי הזרם המרכזי בביקורת הישראלית מתייחס אליו בבוז ולא רק מפני שהוא עושה… להמשך קריאה
24 באפריל 2013 מאת אורון שמיר
בשנה שעברה הוזמנתי להתארח בפסטיבל קולנוע דרום, ביקרתי בו לראשונה בחיי - והתאהבתי. השנה אעשה מאמץ לפקוד אותו שוב, למרות שהתוכניה, כרגיל, היא לא כוס התה שלי. אבל אשתקד עבודת האוצרות גרמה לי לבטוח באנשי הפסטיבל הזה, שמהווים אלטרנטיבה אמיתית. אבל אלטרנטיבה למה בדיוק? למעונבות של פסטיבל ירושלים? כביכול, בשביל זה יש את פסטיבל חיפה. שלא לדבר על דוקאביב, אייקון/אוטופיה,… להמשך קריאה
יש בארץ הרבה שחקניות נפלאות שתענוג לראות בקולנוע. הן מגוונות מאוד, חלקן יכולות לגלם קשת רחבה מאוד של תפקידים מורכבים - אבל הקולנוע הישראלי פשוט לא משתמש בהן, או כמעט לא מתשמש בהן. זה נכון במיוחד לגבי שנת 2013. בפוסט זה בסדרת מבט מעמיק (אותה החל אורון בשבוע שעבר עם קטגוריות השחקנים, התסריט והמוזיקה) אסקור את שתי קטגוריות המשחק הנשי,… להמשך קריאה
על היתרונות שבסיכום שנה של קולנוע ישראלי בלבד בתקופה של ראשית שנה עברית חדשה כבר עמדנו בעבר, בפוסט שהפך למסורת. בקצרה - אנחנו כאן בסריטה מאמינים שלקולנוע הישראלי מגיע סיכום שנה משל עצמו, ובואה של שנה עברית חדשה, יחד עם פרסי אופיר שנוטים להיצמד אל חודש ספטמבר המקביל בדרך כלל לתשרי - נראים כמו תזמון מושלם לחיץ המלאכותי הזה. כך… להמשך קריאה
במסדרונות האקדמיה - עסקים כרגיל. במסדרונות סריטה - הלם קל, אכזבה קשה. הבוקר (ג') בשעה 11:00 לערך, הוכרזו המועמדים והמועמדות לפרסי אופיר 2013, או האופירים במהדורתם ה-24 אם תרצו. אור ואני (אורון) היינו שם, ביפו של שעות הבוקר, כדי להביא לכם פוסט זה, שהוא פרי מאמצינו המשותף. כזכור, את עונת האופיר הנוכחית התחלנו באפריל, עם רשימה עצומה וראשונית של 31… להמשך קריאה
"מפריח היונים" של נסים דיין פתח ו"סוכריות" של יוסף פיצ'חדזה סגר. בין שני אלו הוקרנו בחודשיים האחרונים עוד 25 סרטי הקולנוע הישראלים הכי טריים וחדשים שיש, כולם חלק מהקרנות האקדמיה הישראלית לקולנוע לקראת פרסי אופיר 2013. אתמול בבוקר נפתחו ההצבעות, שיסתיימו ביום רביעי בערב, ואנחנו חוזרים עם סיקור האופיר המלא (מדי) שלנו. זו השנה השלישית ברציפות שאנחנו פה בסריטה מגיעים… להמשך קריאה
אבי נשר הוא תופעה די ייחודית בנוף הקולנוע הישראלי - מצד אחד, הוא אחד מן הבמאים היחידים שכל סרט שלו זוכה להצלחה מסחרית בארץ, במאי שהשם שלו אומר משהו לקהל וכנראה שלחלקים גדולים מן הקהל המשהו הזה הוא "סרט שאני רוצה לראות". מאידך, בשנים האחרונות קיימת תחושה כי הזרם המרכזי בביקורת הישראלית מתייחס אליו בבוז ולא רק מפני שהוא עושה… להמשך קריאה
בשנה שעברה הוזמנתי להתארח בפסטיבל קולנוע דרום, ביקרתי בו לראשונה בחיי - והתאהבתי. השנה אעשה מאמץ לפקוד אותו שוב, למרות שהתוכניה, כרגיל, היא לא כוס התה שלי. אבל אשתקד עבודת האוצרות גרמה לי לבטוח באנשי הפסטיבל הזה, שמהווים אלטרנטיבה אמיתית. אבל אלטרנטיבה למה בדיוק? למעונבות של פסטיבל ירושלים? כביכול, בשביל זה יש את פסטיבל חיפה. שלא לדבר על דוקאביב, אייקון/אוטופיה,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות