20 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
סרטי "דברים שבדרך כל לא מדברים - מדברים" הם ז'אנר די נפוץ. אפילו לפני ש"צעצוע של סיפור" קבע סוג של סנדרט חדש בז'אנר, אם לא רוצים לתת ל"תראו מי מדבר" (Look Who's Talking) את הקרדיט. למי שלא זוכר את סדרת הסרטים השנייה שהזכרתי, אציין כי אחרי שני סרטים בהם מי שדיבר היו תינוקות, בסרט השלישי הכלבים היו אלו שדיברו. ודומני… להמשך קריאה
4 ביוני 2023 מאת אורון שמיר
אף פעם לא פשוט להיות פורץ דרך. הסכנה לחקיינות, שתמיד מגיעה אחרי שדבר-מה ייחודי נעשה פופולרי, גוברת ככל שההצלחה הראשונית גדולה יותר. הצלחה שלרוב יוצרת ציפיות, שביחד עם מספיק חקיינים או מחוות אם להיות יותר נדיב, מייצרת עול נוסף של חובת ההוכחה. בדוגמה הספציפית של ״ספיידרמן: ממד העכביש״, התפוצצותו על המסכים ב-2018 בקשת של צבעים, צורות ואנשי-עכביש, הגיעה כאילו משום… להמשך קריאה
7 במאי 2021 מאת עופר ליברגל
מתלאות ההפצה בעידן הקורונה: אולפני האנימציה של סוני תכננו להוציא בתחילת 2020 סרט בשם "Connected", או "משפחה ברשת" בעברית, אך החליטו לדחות את הפתיחה בכמה חודשים. זה הוביל אותם בדיוק לתוך תקופת הסגרים ובסופו של דבר, אחרי חודשים, החליטו לוותר על הפצה קולנועית ולמכור את זכויות ההפצה לנטפליקס. בדרך השתנה השם ל״The Mitchells vs the Machines״ (שהיה שם הסרט בשלבי… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
כדי להביע דעה על סרט גיבורי-על בימינו, קודם כל צורך להסביר ולסווג את הסרט למחנות וקטגוריות למיניהן. למשל האם המותג שייך למארוול או די.סי. קומיקס, מהם הגלגולים הקודמים של הדמות ואת מי היא תוכל לפגוש על המסך בסרטים הבאים. בעוד שזוהי תופעת לוואי של תרבות גיקית שאני מאוד מחבב ושמח לראות אותה תופסת את הבמה המרכזית אחרי שנים בשוליים, אני… להמשך קריאה
14 ביוני 2014 מאת Yaniv Eidelstein
תקציר הפרקים הקודמים: (הסרט נפתח בתקציר הפרקים הקודמים, אז למה לא הסקירה הזאת?) השנה היא 2012. ג׳ונה היל וצ׳נינג טייטום מככבים בעיבוד קולנועי חדש לסדרת טלוויזיה נשכחת משנות ה-80. הסרט עולה למסכים ללא ציפיות גבוהות מצד אף אחד. להפתעת כולם, ״רחוב ג׳אמפ 21״ מתגלה כסוג של מאסטרפיס - סרט קורע מצחוק, מודע לעצמו במידה הנכונה, ואפילו מהודק עלילתית. צ׳נינג טייטום… להמשך קריאה
29 במרץ 2012 מאת אורון שמיר
כנער מתבגר, זכורה לי התחושה של התבוננות מעריצה בכוכבים וכוכבות של סדרות וסרטי תיכון. הם נראו כל-כך בוגרים ומביני עניין והם גרמו לי"בניקים בתיכון בו למדתי להיראות ילדותיים ולא מפותחים. רק בבגרותי הבנתי שזה מפני שהשחקנים היו בני 30. אחת המעלות היחידות של החלטת הליהוק הדי גורפת הזו, היא שקל יותר לצלם כך סרטי שוטרים סמויים בתיכון – ההשתלבות של… להמשך קריאה
סרטי "דברים שבדרך כל לא מדברים - מדברים" הם ז'אנר די נפוץ. אפילו לפני ש"צעצוע של סיפור" קבע סוג של סנדרט חדש בז'אנר, אם לא רוצים לתת ל"תראו מי מדבר" (Look Who's Talking) את הקרדיט. למי שלא זוכר את סדרת הסרטים השנייה שהזכרתי, אציין כי אחרי שני סרטים בהם מי שדיבר היו תינוקות, בסרט השלישי הכלבים היו אלו שדיברו. ודומני… להמשך קריאה
אף פעם לא פשוט להיות פורץ דרך. הסכנה לחקיינות, שתמיד מגיעה אחרי שדבר-מה ייחודי נעשה פופולרי, גוברת ככל שההצלחה הראשונית גדולה יותר. הצלחה שלרוב יוצרת ציפיות, שביחד עם מספיק חקיינים או מחוות אם להיות יותר נדיב, מייצרת עול נוסף של חובת ההוכחה. בדוגמה הספציפית של ״ספיידרמן: ממד העכביש״, התפוצצותו על המסכים ב-2018 בקשת של צבעים, צורות ואנשי-עכביש, הגיעה כאילו משום… להמשך קריאה
מתלאות ההפצה בעידן הקורונה: אולפני האנימציה של סוני תכננו להוציא בתחילת 2020 סרט בשם "Connected", או "משפחה ברשת" בעברית, אך החליטו לדחות את הפתיחה בכמה חודשים. זה הוביל אותם בדיוק לתוך תקופת הסגרים ובסופו של דבר, אחרי חודשים, החליטו לוותר על הפצה קולנועית ולמכור את זכויות ההפצה לנטפליקס. בדרך השתנה השם ל״The Mitchells vs the Machines״ (שהיה שם הסרט בשלבי… להמשך קריאה
כדי להביע דעה על סרט גיבורי-על בימינו, קודם כל צורך להסביר ולסווג את הסרט למחנות וקטגוריות למיניהן. למשל האם המותג שייך למארוול או די.סי. קומיקס, מהם הגלגולים הקודמים של הדמות ואת מי היא תוכל לפגוש על המסך בסרטים הבאים. בעוד שזוהי תופעת לוואי של תרבות גיקית שאני מאוד מחבב ושמח לראות אותה תופסת את הבמה המרכזית אחרי שנים בשוליים, אני… להמשך קריאה
תקציר הפרקים הקודמים: (הסרט נפתח בתקציר הפרקים הקודמים, אז למה לא הסקירה הזאת?) השנה היא 2012. ג׳ונה היל וצ׳נינג טייטום מככבים בעיבוד קולנועי חדש לסדרת טלוויזיה נשכחת משנות ה-80. הסרט עולה למסכים ללא ציפיות גבוהות מצד אף אחד. להפתעת כולם, ״רחוב ג׳אמפ 21״ מתגלה כסוג של מאסטרפיס - סרט קורע מצחוק, מודע לעצמו במידה הנכונה, ואפילו מהודק עלילתית. צ׳נינג טייטום… להמשך קריאה
כנער מתבגר, זכורה לי התחושה של התבוננות מעריצה בכוכבים וכוכבות של סדרות וסרטי תיכון. הם נראו כל-כך בוגרים ומביני עניין והם גרמו לי"בניקים בתיכון בו למדתי להיראות ילדותיים ולא מפותחים. רק בבגרותי הבנתי שזה מפני שהשחקנים היו בני 30. אחת המעלות היחידות של החלטת הליהוק הדי גורפת הזו, היא שקל יותר לצלם כך סרטי שוטרים סמויים בתיכון – ההשתלבות של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות