16 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
בסצנה השביעית של המערכה הראשונה ב"מלאכים באמריקה", מתלוננת הארפר פיט על מגבלות התודעה האנושית. ברגע של הכרה, היא מבינה שבעצם אין לנו את היכולת להמציא שום דבר חדש מאפס, רק לערבל ולערבב דברים שראינו והכרנו. "אי אפשר לדעת שום דבר שכבר לא ידוע. העולם... סופי", היא אומרת (התרגום המוגבל מאנגלית הוא שלי, מיותר לציין). המילים האלה שכתב טוני קושנר צפו… להמשך קריאה
27 בנובמבר 2021 מאת אורון שמיר
המונח ״סרטי מוזיאון״ בא לתאר סרטים המעניקים תחושה של סיור מודרך ומלא כבוד בהיכל דמיוני המוקדש למותג אליו הם משתייכים, לפני שהם סרט בפני עצמו. לפני שתקפצו להגן את ״מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר״, זה לא בהכרח נאמר לשלילה. יש כאן עסקה שמתבצעת מעל השולחן ובגלוי – האולפן שיצר את הסרט מבקש להעניק לקהל עוד סיבוב נוסטלגי בתוך סרט או סדרת… להמשך קריאה
22 באוקטובר 2018 מאת אור סיגולי
ברוכים השבים לחלק ב' של "מותגי האימה הגדולים" המוקדש הפעם ל"האלווין", או כפי שנודע בעבר בארץ הקודש – "ליל המסכות". במחווה לקראת צאת "האלווין" החדש, התחלנו אתמול להתחקות אחריו קורותיו של מייקל מאיירס, הרוצח במסכה של אחת מסדרות האימה האהובות בכל הזמנים, ועברנו מהסרט הראשון והמופלא של ג'ון קפרנטר מ-1978 עד לאחת מנקודות השפל של המותג, "הנקמה של מייקל מאיירס"… להמשך קריאה
7 ביולי 2018 מאת לירון סיני
יש משהו שמייצר ציפיות נמוכות בדמות של אנטמן ביחס לשאר גיבורי מארוול הקולנועיים, למרות החינניות המתפתחת של פול ראד שמגלם אותו. אם תבקשו ממני לתאר עכשיו את הסרט הראשון, למשל, אני לא חושבת שאצליח להיזכר. התחושה הכללית שנשארה היא "היו כמה צחוקים טובים, היו כמה בדיחות מתאמצות וקצת נמתחות, מייקל דאגלס אחלה, למה לאוונג'לין לילי יש קסדה על הראש? רגע,… להמשך קריאה
16 באפריל 2018 מאת לירון סיני
אתחיל עם המובן מאליו - יש קונצנזוס מוצדק ומצער על כך ש"אילם" (Mute), סרט המדע הבדיוני האישי של דאנקן ג'ונס הוא סרט לא טוב. יש שיגידו שגם הניסוח הזה עדין מדי ל-13% באתר רוטן טומייטוס מצד המבקרים, ו-50% מצד הצופים. הדברים הטובים העיקריים שכתבו עליו ששמתי לב אליהם הם שהוא מרהיב ויזואלית, שהוא לפחות מנסה, שפול ראד וג'סטין ת'רו גונבים… להמשך קריאה
27 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
סרטי היקום הקולנועי של מארוול - או שנמאס לכם מהם, או שמעולם לא הבנתם מה ההתלהבות/לא אכפת לכם מסרטים על אנשים בתחפושות. או שהם הסרט שאתם הכי מצפים לו השנה ורוצים לראות כיצד הסיפור שבמרכזם ימשיך להתפתח. אם אתם חברים בקבוצה השלישית, או לפחות עקבתם אחרי הסרטים הקודמים של החברה, אתם לא ממש זקוקים להסבר על מהות העלילה, אולי רק להסבר על מבנה התוכנית הקולנועית… להמשך קריאה
28 בפברואר 2013 מאת עופר ליברגל
מאז ש"הדייט שתקע אותי" (Knocked Up) קיבע את מעמדו של ג'אד אפטאו כנער הזהב של הקומדיות הרומנטיות בתור מפיק-במאי, הוא ידע עוד כמה הצלחות וכשלונות בתור מפיק. אבל בתור במאי הולך אפטאו בדרך מאוד ייחודית וקיצונית: במקום להתקרב עוד יותר ללב הנוסחה ההוליוודית, אפטאו מקצין בסרטיו דווקא את המקומות בהם הוא חורג מהתבנית המוגבלת של הקומדיה או הקומדיה רומנטית. אפטאו… להמשך קריאה
27 בפברואר 2013 מאת פבלו אוטין
סוד הקסם של הקומדיות הרומנטיות, שוכן בין היתר בכך שהן עוזרות לנו להבין מה זו מערכת יחסים זוגית ואיך לגרום לה להצליח. כלומר, ברור שאסור להיסחף אחרי אשליית האהבה המושלמת מהסרטים, אבל גברים ונשים בקומדיה הרומנטית מייצגים אידיאל מסוים (מונוגאמי הטרו-נורמטיבי) לשאוף אליו. עד כדי כך הדבר, שהפילוסוף האמריקני היהודי סטנלי קאוול כתב על זה ספר שלם. מבחינתו הקומדיות הרומנטיות… להמשך קריאה
10 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
בקיץ האחרון, במהלך פסטיבל הקולנוע של ירושלים הוצג בהקרנות חד-פעמיות סרט אמריקאי בשם "אחינו האידיוט" ("Our Idiot Brother"), של במאי ממוצא יהודי בשם ג'סי פרץ (“האקס המיתולוגי”). במסגרת הפסטיבל, מילא את הסרט את משבצת האינדי הקבועה של הפסטיבל - התקציר והליהוק הבטיחו קומדיית פיל-גוד חביבה וחסרת יומרות נוספות. וזה בדיוק מה שהסרט סיפק, כמו שקורה בדרך כלל עם סרטים מסוג… להמשך קריאה
תגובות אחרונות