4 במאי 2012 מאת אורון שמיר
אחד הדברים הנפלאים בלהיות ילד, או אפילו צעיר מאוד, הוא שכמעט כל אירוע מדהים אותך. מדהים באמת, לא במובן השחוק והיומיומי של המילה. יש לי תחושה, שמתגברת ככל שנוקפות השנים, שסרטים כבר לא רוצים להדהים יותר. הם רוצים לבדר, להעביר את הזמן בכיף, לספר סיפור או ליצור תחושה מלאכותית של שאריות רגש אנושי שפעם ידענו להרגיש. אחרים דווקא רוצים להדהים,… להמשך קריאה
30 באפריל 2012 מאת אור סיגולי
בקיץ 2007 קוונטין טרנטינו הצליח להרגיז את תעשיית הקולנוע של איטליה כאשר צוטט באומרו: "הקולנוע האיטלקי העכשווי פשוט מדכא. כל הסרטים האיטלקיים שראיתי לאחרונה נראים בדיוק אותו דבר." אולי לא המשפט הטקטי ביותר בעולם, אבל אין ספק שדבריו של טרנטינו – שנבעו מאכזבה אחרי אמצע המאה הקודמת בהם איטליה ייצרה את הטוב והמשפיע שבקולנוע העולמי – ביטאו את רחשי ליבם… להמשך קריאה
אחד הדברים הנפלאים בלהיות ילד, או אפילו צעיר מאוד, הוא שכמעט כל אירוע מדהים אותך. מדהים באמת, לא במובן השחוק והיומיומי של המילה. יש לי תחושה, שמתגברת ככל שנוקפות השנים, שסרטים כבר לא רוצים להדהים יותר. הם רוצים לבדר, להעביר את הזמן בכיף, לספר סיפור או ליצור תחושה מלאכותית של שאריות רגש אנושי שפעם ידענו להרגיש. אחרים דווקא רוצים להדהים,… להמשך קריאה
בקיץ 2007 קוונטין טרנטינו הצליח להרגיז את תעשיית הקולנוע של איטליה כאשר צוטט באומרו: "הקולנוע האיטלקי העכשווי פשוט מדכא. כל הסרטים האיטלקיים שראיתי לאחרונה נראים בדיוק אותו דבר." אולי לא המשפט הטקטי ביותר בעולם, אבל אין ספק שדבריו של טרנטינו – שנבעו מאכזבה אחרי אמצע המאה הקודמת בהם איטליה ייצרה את הטוב והמשפיע שבקולנוע העולמי – ביטאו את רחשי ליבם…
תגובות אחרונות