21 בנובמבר 2024 מאת עופר ליברגל
המחזמר "מרשעת" (Wicked) בגרסה הבימתית שלו הוא אחד מן הטקסטים התרבותיים הכי מצליחים במאה ה-21. מאז עלה על במות ברודווי בשנת 2003 הוא הפך ללהיט המדובר לא רק בקרב חובבי מחזות זמר, מישהו שמי שמבקר בניו יורק על פניו צריך לנסות ולראותו אם יצליח להשיג כרטיסים. המחזה רץ בהצלחה עד היום, גם אם ייתכן ו"המילטון" גנב לו את התהילה בתור… להמשך קריאה
12 באפריל 2024 מאת לירון סיני
קשה שלא לרצות לעשות רומנטיזציה לסיפור של איימי וויינהאוס ז"ל. היא מתה מהרעלת אלכוהול ששברה סופית את הגוף שלה, שעבר בולימיה ארוכת שנים, וגם התמכרות להרואין ולאלכוהול. זה קרה אחרי תקופת פיכחות ארוכה, בגיל 27. לפני כן היו הצלחה מטאורית של זמרת עם קול וסגנון שכמו נתלשו מחוץ לזמן ונחתו בשנות ה-2000 המתחכמות כדי לחמם אותנו, להלהיב אותנו, לזכות בכל… להמשך קריאה
2 במרץ 2024 מאת אורון שמיר
מבין כל הסרטים המוזיקליים של 2024 עד כה, ויש יותר מהרגיל לעונה (״המנצחים״, ״הצבע הארגמן״, ״דיקס: המיוזיקל״), הכי סיקרן אותי ״ילדות רעות״ (Mean Girls). בתור מי שמאוהב עד עמקי נשמתו בסרט המקורי, ולא מוכן לשמוע שהוא חוגג השנה 20 שנה לבכורתו כי למה שהזמן יהיה כל-כך חסר רחמים, כמובן שהלכתי לראות גם את העיבוד המוזיקלי שמוצג על במות ברודווי מאז… להמשך קריאה
24 באפריל 2020 מאת לירון סיני
-"את לא תרצי לכתוב כלום. באמת שהוא מוחץ את הרוח האנושית." ובכן, אי אפשר לומר שלא הזהירו אותי מפני ההפקה הקולנועית המפוקפקת של התקופה, זו שיש סיכוי שתחזיק בתואר הזה גם אם הקורונה תיעלם ובתי הקולנוע יתמלאו שוב כמו בחלום נפלא. אורון, שמילותיו מצוטטות כאן למעלה, ממש לא היחיד שהביע סלידה עזה מהדבר שביים טום הופר (זוכה האוסקר על "נאום… להמשך קריאה
21 בדצמבר 2019 מאת אורון שמיר
אל כישורי השירה של אל פאנינג אפשר היה להיחשף מאז ראשית הקריירה שלה. כשחקנית-ילדה שנמצאת על המסך בערך מאז שלמדה לדבר, יצא לה גם להפגין את יכולות הזימרה שלה באותו גיל חד-ספרתי. אבל קולות משתנים עם הזמן ואולי בשנים האחרונות אפשר להתרשם ממנה באמת. פאנינג, שהתחילה בתור אחותה של דקוטה אבל עקפה אותה מזמן למרות שהיא עדיין רק בת 21,… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2019 מאת אורון שמיר
האם צפייה אחת מספיקה לניתוח הכוונות העמוקות של סרט, מעבר למעקב אחר העלילה והיטלטלות ממצב רגשי אחד לאחר? זו שאלה שנשאלתי לא פעם ואני מהרהר בה בעצמי לפעמים. כי כמובן שצפייה שנייה היא אידיאלית כדי להעמיק, אבל עם השנים אני מרגיש שנעשיתי מספיק מיומן כדי לאחד את שני סוגי הצפייה. בתוספת היכולת להריץ חלקית את הסרט בראש לאחר מעשה, במקרה… להמשך קריאה
2 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל
1. טענה אשר עלתה בכמה חוות דעת על ״פאטי קייקס״ (Patti Cakes), סרטו של ג'רמי ג'ספר (אורון כתב עליו סקירה בפסטיבל ירושלים, הסרט עלה להקרנות מסחריות לאחרונה), גורסת כי העלילה של הסרט אינה מקורית ועמוסה בקלישאות. לשמחתי, חלק מן הביקורות הפנימו כי דבר זה אינו בהכרח שלילי עבור סרט. חלק מן התענוג בסרטי ז'אנר הוא מפגש מחדש עם המוכר, עם קונבנציות שאנו יודעים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות