23 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
מהדורתו הרשמית הראשונה של פסטיבל הסרטים בקאן התקיימה ב-1946, שנתיים לפני קום המדינה שלנו. הסיבה להיווסדות האירוע הזה הייתה כנראה מתוך קנאה צרפתית באיטליה, לה היה את פסטיבל ונציה היוקרתי. זה סיפור מרתק שכולל כמובן גם הרבה נאצים, אבל יש על זה הרבה מידע שם בחוץ אז אתם לא צריכים אותי. פסטיבל קאן התקיים מאז בכל שנה להוציא שלוש –… להמשך קריאה
15 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
הזכייה של מיכל בת אדם בפרס ישראל לקולנוע הובילה להקרנות מבורכות של חלק מסרטיה בסינמטקים, כאשר כל סרטיה גם זמינים להשכרה באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. כך יצא שצפיתי לראשונה בסרטה "אהבה ממבט שני", שעד כמה שהתרשמתי אינו אחד מן הסרטים היותר מוכרים של הבמאית. הסרט נוצר בשנת 1998, שנים ספורות לפני שהתחלתי לעקוב אחר הקולנוע הישראלי. כאשר… להמשך קריאה
5 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
מדף הספרים אודות קולנוע ישראלי אינו עמוס, אך דומה כי הוא דל במיוחד בכל הנוגע לספרים העוסקים ביוצר ספציפי. אני מצליח להיזכר רק בספרה של אירמה קליין ״עמוס גיתאי - קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה״ שראה אור לפני למעלה מעשור. זוהי אחת מן הסיבות שהיציאה לאור של הספר החדש ״מבוא לאהבה - הסרטים של משה מזרחי״ הינה אירוע מסקרן. את הספר כתב… להמשך קריאה
19 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו, אם כי הדיווחים שלי על חלק מן הסרטים אשר ראיתי במהלכו ימשכו גם לתוך שבוע הבא. בינתיים, בערב יום רביעי (ה-17.5) כבר חולקו הפרסים לזוכים בפסטיבל והנה הם לפניכם: פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר: "הקיר" במאית: מורן איפרגן (כתבתי עליו בדיווח השני) ציון לשבח תחרות ישראלית: "מקווה שאני בפריים" במאית: נטעלי בראון (פירוט עליו בהמשך פוסט זה)… להמשך קריאה
25 באוקטובר 2016 מאת עופר ליברגל
פסטיבל חיפה 2016 הגיע לסיומו, אם כי חלק מן הסרטים שהוקרנו במהלכו משובצים להקרנות בסינמטקים השונים בימים הקרובים, למי שעוד רוצה לתפוס סרט או שניים. גם דיווח אחרון זה יעסוק בהשלמות מגוונות של סרטים בהם טרם עסקנו, כמו גם בהשלמת רשימת הזוכים של הפסטיבל. לפני הכל, הנה במרוכז כל הדיווחים של סריטה מן הפסטיבל: טרום-פסטיבל 1 - מגה-פוסט המלצות משותף… להמשך קריאה
20 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות חוגג את שנתו העשירית. למרות מיקומו, מחוץ ערים הגדולות, דומה כי הוא בשיח על הקולנוע בארץ הוא דווקא הצליח למקם את עצמו באופן טוב יותר מן הפסטיבלים האחרים. אולי כיוון שיש צמא לדיון בקולנוע מזווית מגדרית, למרות שזה לא בדיוק מה שהפסטיבל מציע. אין הכוונה לסרטים בעלי סגנון נשי, אפילו לא סרטים שעוסקים בנשים, אלא לסרטים שבוימו… להמשך קריאה
מהדורתו הרשמית הראשונה של פסטיבל הסרטים בקאן התקיימה ב-1946, שנתיים לפני קום המדינה שלנו. הסיבה להיווסדות האירוע הזה הייתה כנראה מתוך קנאה צרפתית באיטליה, לה היה את פסטיבל ונציה היוקרתי. זה סיפור מרתק שכולל כמובן גם הרבה נאצים, אבל יש על זה הרבה מידע שם בחוץ אז אתם לא צריכים אותי. פסטיבל קאן התקיים מאז בכל שנה להוציא שלוש –… להמשך קריאה
הזכייה של מיכל בת אדם בפרס ישראל לקולנוע הובילה להקרנות מבורכות של חלק מסרטיה בסינמטקים, כאשר כל סרטיה גם זמינים להשכרה באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. כך יצא שצפיתי לראשונה בסרטה "אהבה ממבט שני", שעד כמה שהתרשמתי אינו אחד מן הסרטים היותר מוכרים של הבמאית. הסרט נוצר בשנת 1998, שנים ספורות לפני שהתחלתי לעקוב אחר הקולנוע הישראלי. כאשר… להמשך קריאה
מדף הספרים אודות קולנוע ישראלי אינו עמוס, אך דומה כי הוא דל במיוחד בכל הנוגע לספרים העוסקים ביוצר ספציפי. אני מצליח להיזכר רק בספרה של אירמה קליין ״עמוס גיתאי - קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה״ שראה אור לפני למעלה מעשור. זוהי אחת מן הסיבות שהיציאה לאור של הספר החדש ״מבוא לאהבה - הסרטים של משה מזרחי״ הינה אירוע מסקרן. את הספר כתב… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו, אם כי הדיווחים שלי על חלק מן הסרטים אשר ראיתי במהלכו ימשכו גם לתוך שבוע הבא. בינתיים, בערב יום רביעי (ה-17.5) כבר חולקו הפרסים לזוכים בפסטיבל והנה הם לפניכם: פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר: "הקיר" במאית: מורן איפרגן (כתבתי עליו בדיווח השני) ציון לשבח תחרות ישראלית: "מקווה שאני בפריים" במאית: נטעלי בראון (פירוט עליו בהמשך פוסט זה)… להמשך קריאה
פסטיבל חיפה 2016 הגיע לסיומו, אם כי חלק מן הסרטים שהוקרנו במהלכו משובצים להקרנות בסינמטקים השונים בימים הקרובים, למי שעוד רוצה לתפוס סרט או שניים. גם דיווח אחרון זה יעסוק בהשלמות מגוונות של סרטים בהם טרם עסקנו, כמו גם בהשלמת רשימת הזוכים של הפסטיבל. לפני הכל, הנה במרוכז כל הדיווחים של סריטה מן הפסטיבל: טרום-פסטיבל 1 - מגה-פוסט המלצות משותף… להמשך קריאה
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות חוגג את שנתו העשירית. למרות מיקומו, מחוץ ערים הגדולות, דומה כי הוא בשיח על הקולנוע בארץ הוא דווקא הצליח למקם את עצמו באופן טוב יותר מן הפסטיבלים האחרים. אולי כיוון שיש צמא לדיון בקולנוע מזווית מגדרית, למרות שזה לא בדיוק מה שהפסטיבל מציע. אין הכוונה לסרטים בעלי סגנון נשי, אפילו לא סרטים שעוסקים בנשים, אלא לסרטים שבוימו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות