• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

מחכים לתרגום: Shirley

23 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
הקיץ הקולנועי בוטל סופית, או לפחות נדחה עד להודעה חדשה. גם פסטיבלי הקולנוע של ישראל לא יתקיימו לפחות עד הסתיו. בשל כך, אני מרשה לעצמי להסיר מעט את החשש הקבוע מכתיבה על סרטים שאני לא בטוח איך ומתי יגיע ארצה. פשוט כי הולך וגדל הסיכוי לפספס אותם לגמרי בשנה בה הוצגו לראשונה לקהל העולמי. אז צפו לעוד פרקים של ״מחכים… להמשך קריאה

הכהנים הגדולים: מבט מחודש על סרטי האחים כהן – ״יהודי טוב״

13 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
אחרי עוד הפסקה ארוכה, פרויקט הבחינה המחודשת של סרטי האחים כהן מגיע לאחד מן השיאים שלו. לאו דווקא משום שזה הסרט הכי פופולרי של היוצרים, אלא כי זהו הסרט בו הנושאים בהם דנתי בפרקים הקודמים מובאים בקדמת הסרט בצורה הישירה ביותר: האם יש אל בעולם, מה צריך להיות היחס של האדם לאל, חוסר היכולת של האדם להבין את העולם, היכולת… להמשך קריאה

״קרא לי בשמך״, סקירה

26 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל
לוקה גואדנינו (״אני אהבה״, ״גלים גבוהים״) הוא במאי חושני מאוד כמעט בכל סצנה שהוא מביים, עם או בלי קשר לדבר אשר מתרחש בפועל בסצנה. האופן שבו הוא מצלם גברים ונשים כאחד, מניע את המצלמה או משלב מוזיקה, יוצר תחושה אירוטית, כאשר הדגש ניצב תמיד על התשוקה יותר מאשר על המימוש. זה לא שסרטיו לא עוסקים כולם גם בהשלכות הכואבות של… להמשך קריאה

פסטיבל ניו יורק 2017 – ״אנשים ומקומות״, ״פרחים בבוץ״, ״קרא לי בשמך״, ״ספילברג״ ועוד קצת ״פרויקט פלורידה״

16 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
אתמול היה היום האחרון של פסטיבל הקולנוע ה-55 של ניו יורק, והראשון שדיווחתי ממנו. כעת אשלים את הסיקור המתומצת והמאוחר, מסיבות שפירטתי כבר, עם פוסט שני ואחרון. בניגוד לשנה שעברה בה לקחתי חלק בעיקר בהקרנות העיתונאים ולא ממש נחשפתי לאווירת הפסטיבל, השנה כמחצית מהסרטים בהם צפיתי היו בהקרנות הסדירות עם מה שלהבנתי היה הקהל של הפסטיבל - רוב מוחץ של… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2017 – דיווח ראשון: ״Downsizing״, ״Zama״, ״The Shape of Water״, ״Human Flow״

2 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה