24 באפריל 2020 מאת לירון סיני
-"את לא תרצי לכתוב כלום. באמת שהוא מוחץ את הרוח האנושית." ובכן, אי אפשר לומר שלא הזהירו אותי מפני ההפקה הקולנועית המפוקפקת של התקופה, זו שיש סיכוי שתחזיק בתואר הזה גם אם הקורונה תיעלם ובתי הקולנוע יתמלאו שוב כמו בחלום נפלא. אורון, שמילותיו מצוטטות כאן למעלה, ממש לא היחיד שהביע סלידה עזה מהדבר שביים טום הופר (זוכה האוסקר על "נאום… להמשך קריאה
30 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
34 שנים חלפו בהוליווד לפני שהאקדמיה העניקה שוב את האוסקר למחזמר. ב-2002 העיבוד הקולנועי ללהיט מברודווי "שיקגו" (Chicago) תפס את המומנטום שהרים לו "מולין רוז'" בשנה שלפני כן, והחזיר את הז'אנר השר והרוקד לקדמת במת האוסקר לראשונה מאז "אוליבר!" ב-1968. אולי זה קשור לכך שארה"ב הייתה עדיין בפוסט-טראומה מאסון התאומים וחרדה בעקבות מלחמת עיראק שפרצה שלושה ימים לפני הטקס ונמלטה… להמשך קריאה
4 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
פתאום נכנס אדם לסרט ומגלה שהגיע למחזמר. זה מה שקרה לי עם ״האמן הגדול מכולם״ (The Greatest Showman), שהדקה מהטריילר שלו שראיתי לא ממש הסגירה את היותו מיוזיקל פר אקסלנס. את הפוסטר ראיתי רק כשכבר הגעתי לקולנוע, והכיתוב ״מאת כותבי השירים זוכי האוסקר של ׳לה לה לנד׳״ עורר את חשדי בשלב מאוחר למדי. אפשר ללמוד מכאן לראות טריילרים עד הסוף,… להמשך קריאה
10 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
במחשבה לאחור, ייתכן ויכולתי להקדיש את כל סדרת כישלונות נהדרים לבמאים שהפכו לכוכבים בשנות השבעים והתרסקו כאשר ניסו לביים סרט מוזיקלי. הפוסט הראשון אכן הוקדש ל״אחד מהלב״ של פרנסיס פורד קופולה, ובהמשך היו אמורים להיות פוסטים על ״ניו יורק, ניו יורק״ של מרטין סקורסזה, ״פופאי״ של רוברט אלטמן ו״דיק טרייסי״ של וורן בייטי, אך הם נגנזו משום שבניגוד לדרך בה נהוג לחשוב עליהם, מבחינת נתוני… להמשך קריאה
9 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
הבמאי דמיאן שאזל (״וויפלאש״) אהב כבר מגיל צעיר גם קולנוע וגם ומוזיקה, בעיקר מוזיקת ג'אז. שתי האהבות הללו נכחו ברמה זו או אחרת גם בסרטו הקודם, ובסרט ״התו האחרון״ אותו רק כתב. עם זאת, דומה כי בסרטו הנוכחי, ״לה לה לנד״ (La La Land), הוא מנסח את מכתב האהבה שלו לאמנויות הללו בבהירות ובתשוקה גדולות יותר - זה סרט שכולו הצדעה… להמשך קריאה
-"את לא תרצי לכתוב כלום. באמת שהוא מוחץ את הרוח האנושית." ובכן, אי אפשר לומר שלא הזהירו אותי מפני ההפקה הקולנועית המפוקפקת של התקופה, זו שיש סיכוי שתחזיק בתואר הזה גם אם הקורונה תיעלם ובתי הקולנוע יתמלאו שוב כמו בחלום נפלא. אורון, שמילותיו מצוטטות כאן למעלה, ממש לא היחיד שהביע סלידה עזה מהדבר שביים טום הופר (זוכה האוסקר על "נאום… להמשך קריאה
34 שנים חלפו בהוליווד לפני שהאקדמיה העניקה שוב את האוסקר למחזמר. ב-2002 העיבוד הקולנועי ללהיט מברודווי "שיקגו" (Chicago) תפס את המומנטום שהרים לו "מולין רוז'" בשנה שלפני כן, והחזיר את הז'אנר השר והרוקד לקדמת במת האוסקר לראשונה מאז "אוליבר!" ב-1968. אולי זה קשור לכך שארה"ב הייתה עדיין בפוסט-טראומה מאסון התאומים וחרדה בעקבות מלחמת עיראק שפרצה שלושה ימים לפני הטקס ונמלטה… להמשך קריאה
פתאום נכנס אדם לסרט ומגלה שהגיע למחזמר. זה מה שקרה לי עם ״האמן הגדול מכולם״ (The Greatest Showman), שהדקה מהטריילר שלו שראיתי לא ממש הסגירה את היותו מיוזיקל פר אקסלנס. את הפוסטר ראיתי רק כשכבר הגעתי לקולנוע, והכיתוב ״מאת כותבי השירים זוכי האוסקר של ׳לה לה לנד׳״ עורר את חשדי בשלב מאוחר למדי. אפשר ללמוד מכאן לראות טריילרים עד הסוף,… להמשך קריאה
במחשבה לאחור, ייתכן ויכולתי להקדיש את כל סדרת כישלונות נהדרים לבמאים שהפכו לכוכבים בשנות השבעים והתרסקו כאשר ניסו לביים סרט מוזיקלי. הפוסט הראשון אכן הוקדש ל״אחד מהלב״ של פרנסיס פורד קופולה, ובהמשך היו אמורים להיות פוסטים על ״ניו יורק, ניו יורק״ של מרטין סקורסזה, ״פופאי״ של רוברט אלטמן ו״דיק טרייסי״ של וורן בייטי, אך הם נגנזו משום שבניגוד לדרך בה נהוג לחשוב עליהם, מבחינת נתוני… להמשך קריאה
הבמאי דמיאן שאזל (״וויפלאש״) אהב כבר מגיל צעיר גם קולנוע וגם ומוזיקה, בעיקר מוזיקת ג'אז. שתי האהבות הללו נכחו ברמה זו או אחרת גם בסרטו הקודם, ובסרט ״התו האחרון״ אותו רק כתב. עם זאת, דומה כי בסרטו הנוכחי, ״לה לה לנד״ (La La Land), הוא מנסח את מכתב האהבה שלו לאמנויות הללו בבהירות ובתשוקה גדולות יותר - זה סרט שכולו הצדעה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות