3 במאי 2020 מאת אורון שמיר
אם יש תחום שבו נטפליקס עדיין לוקה בחסר, אלה הפקות המקור באנימציה. קצת מתריס לכתוב את זה על החברה שהביאה לנו את המופת שהן שש העונות של ״בוג׳ק הורסמן״, או ערכה ניסויים דוגמת ״אהבה, מוות ורובוטים״, אבל אלה מיועדים לקהל בוגר בלבד. בכל הקשור לסרטים מונפשים לכל המשפחה, ההסתמכות של נטפליקס על רכש בולטת למדי. ״קלאוס״ (Klaus) משלהי השנה החולפת… להמשך קריאה
18 במאי 2019 מאת עופר ליברגל
ייתכן ואין הרבה מוסדות מוערכים יותר בתרבות האמריקאית העכשווית מאשר תכנית המערכונים (וההופעות) המיתולוגית "סאטרדיי נייט לייב" או בקיצור ובאנגלית - SNL. מאז שנת 1975 התכנית היוותה נקודת מוצא לקריירה של עשרות קומיקאים, סיפקה חיקויים קאנוניים לפוליטיקאים, כמו גם עשרות מערכונים שכמעט כל אמריקאי מכיר. ההשפעה התרבותית אף חצתה את האוקיינוס ויש אנשים שמכירים מערכונים מבלי שצפו בפרק אחד במלואו,… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2018 מאת אור סיגולי
לפני הכל חשוב לומר שאני שמח שאני חי בעולם בו סרט כמו "בובה של רצח" (The Happytime Murders) קיים. אם הייתם אתנו בתחילת הקיץ, אתם אולי זוכרים שהכרזתי עליו כסרט העונה שאני הכי מחכה לו, ונראה לי שהסיבות לכך ברורות מאליהן. כמו רוב בני דורי, וגם אלו שלפנינו ואחרינו, גדלתי על "החבובות" ו"רחוב סומסום" והאהבה שלי אל הבובות הפרוותיות לעולם… להמשך קריאה
25 ביוני 2016 מאת עופר ליברגל
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
"החיים על פי דנקן" (או The Way Way Back באנגלית) הוא סרטם הראשון של צמד היוצרים נאט פקסון וג'ים ראש, שמות שאולי לא אומרים לכם כלום, אבל סביר להניח כי אתם זוכרים את הפנים שלהם - הם שחקני משנה די מצליחים ומוצלחים, כאשר ראש הפך בשנים האחרנות למוכר יותר בעקבות תפקידו הראוותני בתור הדיקן חובב התחפושת בסדרה "קומיוניטי". חוץ מזה, השנים… להמשך קריאה
אם יש תחום שבו נטפליקס עדיין לוקה בחסר, אלה הפקות המקור באנימציה. קצת מתריס לכתוב את זה על החברה שהביאה לנו את המופת שהן שש העונות של ״בוג׳ק הורסמן״, או ערכה ניסויים דוגמת ״אהבה, מוות ורובוטים״, אבל אלה מיועדים לקהל בוגר בלבד. בכל הקשור לסרטים מונפשים לכל המשפחה, ההסתמכות של נטפליקס על רכש בולטת למדי. ״קלאוס״ (Klaus) משלהי השנה החולפת… להמשך קריאה
ייתכן ואין הרבה מוסדות מוערכים יותר בתרבות האמריקאית העכשווית מאשר תכנית המערכונים (וההופעות) המיתולוגית "סאטרדיי נייט לייב" או בקיצור ובאנגלית - SNL. מאז שנת 1975 התכנית היוותה נקודת מוצא לקריירה של עשרות קומיקאים, סיפקה חיקויים קאנוניים לפוליטיקאים, כמו גם עשרות מערכונים שכמעט כל אמריקאי מכיר. ההשפעה התרבותית אף חצתה את האוקיינוס ויש אנשים שמכירים מערכונים מבלי שצפו בפרק אחד במלואו,… להמשך קריאה
לפני הכל חשוב לומר שאני שמח שאני חי בעולם בו סרט כמו "בובה של רצח" (The Happytime Murders) קיים. אם הייתם אתנו בתחילת הקיץ, אתם אולי זוכרים שהכרזתי עליו כסרט העונה שאני הכי מחכה לו, ונראה לי שהסיבות לכך ברורות מאליהן. כמו רוב בני דורי, וגם אלו שלפנינו ואחרינו, גדלתי על "החבובות" ו"רחוב סומסום" והאהבה שלי אל הבובות הפרוותיות לעולם… להמשך קריאה
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… להמשך קריאה
"החיים על פי דנקן" (או The Way Way Back באנגלית) הוא סרטם הראשון של צמד היוצרים נאט פקסון וג'ים ראש, שמות שאולי לא אומרים לכם כלום, אבל סביר להניח כי אתם זוכרים את הפנים שלהם - הם שחקני משנה די מצליחים ומוצלחים, כאשר ראש הפך בשנים האחרנות למוכר יותר בעקבות תפקידו הראוותני בתור הדיקן חובב התחפושת בסדרה "קומיוניטי". חוץ מזה, השנים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות