הסרט האחרון שראיתי בקולנוע: ״פרה ראשונה״

15 באפריל 2020 מאת אורון שמיר

עבר בדיוק חודש מאז שהייתי בפעם האחרונה בבית קולנוע. בתקווה שזו הייתה הפעם האחרונה רק לזמן הקרוב, לא הרחוק ובטח שלא אי פעם. ובידיעה שאלו צרות של עשירים, או פריבלגים, או איך שתרצו לקרוא לזה, בעולם שבו אנשים מתים, חולים, מפוטרים או סובלים הרבה יותר מהמצב הנוכחי. למזלי ולשמחתי, הדבר הכי קרוב לחסך נפשי שאני חווה עכשיו הוא היעדר בית… להמשך קריאה

״סוף טוב״, סקירה

16 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל

הבמאי האוסטרי-גרמני (שפועל בשנים האחרונות בעיקר בצרפת) מיכאל האנקה, הוא אחד מן השמות הכי מוכרים של הקולנוע האירופאי במאה ה-21. הוא גם אולי אחד מן הבמאים היחידים שכל סרט חדש שלו מתקבל, או לפחות התקבל עד לא מזמן, כאירוע קולנועי ששוחרי תרבות חייבים לגבש לגביו עמדה ולהביע דעה. זה לא תמיד היה המעמד של היוצר, שהחל לביים לקולנוע בגיל 47… להמשך קריאה

״פצצה אטומית״, סקירה וגם מדריך להכנת סרט סתמי

28 ביולי 2017 מאת אורון שמיר

את הדקירה בצלעות אפשר להרגיש כבר בשלב הזמנת הכרטיסים לסרט ״פצצה אטומית״ (Atomic Blonde), בעיקר באשמת שמו העברי. זה משום שהסרט כאילו ממרפק את הצופה בחיבה תוך שהוא מפטיר: ״אחי אחי, קולט את הקטע? היא בחורה שנראית טוב וגם מבינה באמל״ח!״. מה רע בתרגום הישיר ״בלונדינית אטומית״? זה היה יכול לייצג באותה נאמנות את העובדה שמדובר בסרט פעולה המתיימר לקלילות… להמשך קריאה

"האיש שידע אינסוף", סקירה

15 במאי 2016 מאת עופר ליברגל

אני מאמין שמתמטיקה זה דבר יפה ומרתק. באמת. רק שהיכולת שלי להבין את המדע המורכב של המספרים מסתכם בהצטיינות בבית ספר היסודי, שהפכה לשלוש יחידות בקושי בתיכון, ופה פעור מול פונקציות וקומבינטוריקה. וברור לי כי ייתכן שהפסדתי חלק מן הקוראים של פוסט זה רק בגלל אזכור המילים האלו. אבל אני באמת מלא הערכה לאנשים שמוצאים פיוט בנוסחאות, וחושב שסרט על… להמשך קריאה