21 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
רצף הפסדי האייטיז של סטיבן ספילברג הגיע לסופו ב-1985, אבל זו הייתה עצירה מטלטלת. סרט הקולנוע השמיני של הבמאי הצעיר, "הצבע ארגמן" (The Color Purple), הפך להיות מסיפור הצלחה ללוזר הגדול ביותר בתולדות האוסקר עם 11 מועמדויות אך בלי אפילו זכייה אחת (הוא חולק את ההישג הזה עם "נקודת מפנה" ב-1977). אבל יותר מזה, על אף שנדמה שהאקדמיה דחפה אותו… להמשך קריאה
28 בינואר 2014 מאת אור סיגולי
ממש בתחילתה של עונת הפרסים הנוכחית, שתוביל לטקס האוסקר ה-86, כאשר קבוצה די גדולה של סרטים החלה לתפוס תשומת לב, נדמה שפרוייקטים שעוסקים בגיבורים שחורים (לא בהכרח אפרו-אמריקניים) יהיו נוכחים יותר מבדרך כלל. "12 שנים של עבדות" היה המהולל מכולם עוד בפסטיבלי הקיץ, אבל הוא לא היה היחיד. "תחנת פרוטווייל" (Fruitvale Station) המבוסס על הסיפור האמיתי מאחורי מותו של אוסקר גראנט,… להמשך קריאה
רצף הפסדי האייטיז של סטיבן ספילברג הגיע לסופו ב-1985, אבל זו הייתה עצירה מטלטלת. סרט הקולנוע השמיני של הבמאי הצעיר, "הצבע ארגמן" (The Color Purple), הפך להיות מסיפור הצלחה ללוזר הגדול ביותר בתולדות האוסקר עם 11 מועמדויות אך בלי אפילו זכייה אחת (הוא חולק את ההישג הזה עם "נקודת מפנה" ב-1977). אבל יותר מזה, על אף שנדמה שהאקדמיה דחפה אותו… להמשך קריאה
ממש בתחילתה של עונת הפרסים הנוכחית, שתוביל לטקס האוסקר ה-86, כאשר קבוצה די גדולה של סרטים החלה לתפוס תשומת לב, נדמה שפרוייקטים שעוסקים בגיבורים שחורים (לא בהכרח אפרו-אמריקניים) יהיו נוכחים יותר מבדרך כלל. "12 שנים של עבדות" היה המהולל מכולם עוד בפסטיבלי הקיץ, אבל הוא לא היה היחיד. "תחנת פרוטווייל" (Fruitvale Station) המבוסס על הסיפור האמיתי מאחורי מותו של אוסקר גראנט,…
תגובות אחרונות