2 בינואר 2022 מאת אור סיגולי
אחרי "האלווין", "מגרש השדים", "סיוט ברחוב אלם", "פולטרגייסט", "פסיכו" ו"המנסרים מטקסס", חיפשתי את הפרנצ'ייז הבא ששווה להסתער עליו לטובת סדרת מותגי האימה הגדולים. הבחירה ההגיונית הייתה כמובן "יום שישי ה-13", אבל עם לא פחות מתריסר סרטים זאת הייתה השקעה כבדה מדי כרגע (אם כי סביר להניח שזה יגיע מתישהו). אחר כך חשבתי על "מלתעות" אבל לא הצלחתי לשרוד את הסרט… להמשך קריאה
13 במרץ 2018 מאת לירון סיני
אחד הדברים שהופכים את ז'אנר האימה למרתק במיוחד בעיניי, היא העובדה שהוא אמור לעורר רתיעה ודחייה. הוא לא מבדר באופן חד משמעי כמו קומדיה, ואין לו את העידון של מתח. מדובר בסוגה שמעמתת אותנו באופן חוזר ולפעמים אגרסיבי עם הפחדים שלנו, ומאפשרת לחוות אותם בצורה מבוקרת בסביבה בטוחה בתוספת פופקורן. נוסף על הרובד הגלוי של הפחדים שהם מציגים - פלישה… להמשך קריאה
29 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
אימת החודש פותחת את 2018 עם מהדורה מורחבת (יחסית) שכוללת שני סרטים ישנים ולא פחות מארבעה סרטים חדשים יותר. אחרי שסגרנו את 2017 בפוסט המסורתי, וגילינו שהיה לא רע בכלל בשנה שעברה, פינת האימה החודשית של סריטה מרשה לעצמה להיות אופטימית להמשך. נראה מה יביא יום. בחודש האחרון הספקתי להגיע לשנת 1991 בפרויקט האוסקר, שם כתבתי באריכות על זוכה האימה… להמשך קריאה
9 בנובמבר 2014 מאת אור סיגולי
ב-9 לנובמבר 1984, בדיוק לפני 30 שנה, יצא לקולנועים בארה"ב סרט אימה עצמאי שענה לשם "סיוט ברחוב אלם" (A Nightmare on Elm Street). מאחורי הסרט הזה עמד ווס קרייבן, אחד מבמאי האימה החשובים ביותר בקולנוע, שבשנות השבעים עיצב את הז'אנר עם "הבית האחרון משמאל" ו"גבעות הפחד", שניהם זכו גם לרימייקים. "סיוט ברחוב אלם" הציג לראשונה את דמותו של פרדי קרוגר.… להמשך קריאה
5 בדצמבר 2012 מאת אור סיגולי
מזג האוויר הסוער הוא הזדמנות מצויינת לחלק נוסף של סדרת הפוסטים "אז והיום" שבוחנת סרטים ואת הרימייקים שנעשו להם. בפעם שעברה השוויתי בין שני סרטי "גבעות הפחד" (The Hills have Eyes) ולכן אולי הכי ראוי שאחזור צעד אחד אחורה, לסרט שחשף את ווס קרייבן עוד לפני ״גבעות הפחד״, והוא סרטי האימה-אקספלויטיישן המפורסם ״הבית האחרון משמאל״ (The Last House on the… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2012 מאת אור סיגולי
מכיוון שאין באמת מה לראות בקולנוע כרגע מלבד "לופר" ו"סקייפול" (לפחות עד סוף השבוע הקרוב בו יעלו "ארץ יבשה" ו"הורג אותם ברכות") ומכיוון שאין שום דבר מעניין שקורה כרגע, חשבתי על סדרת פוסטים חדשה בבלוג: "אז והיום" תתרכז בכל פעם בסרט כלשהו, וברימייק שעשו לו. אני מניח שהרוב יהיו סרטי אימה, אבל אני לא סוגר אופציות כרגע. את החלק הראשון… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2011 מאת אור סיגולי
היה מגניב בסבנטיז. כל הקטע הזה שאין איידס או תוכניות ריאליטי עבד מעולה עד שקופים מאפריקה וקופים מלוס אנג'לס החליטו להרוס את זה. אבל שנות השבעים השאירו לנו דבר אחד נפלא (חוץ מפרוגרסיב רוק) - אסופת סרטי אימה שעיצבו מחדש את הז'אנר ונשארו מצודה של עולם קולנועי הולך ונעלם, וגם אם חלקם התיישנו למדי, עדיין הצפייה בהם לוכדת איזשהו רגע… להמשך קריאה
15 באפריל 2011 מאת אורון שמיר
חבל, דווקא הספקתי להתרגל לסיפרה 3. להפנים את האקסיומה לפיה כל סרט הוליוודי מצליח, כזה שפעם היה זוכה לסרט המשך, הופך היום באופן מיידי לטרילוגיה, לסדרה בת שלושה פרקים. אך בשנים האחרונות המצב השתנה. נכון, הרבה סרטים זכו לחלק רביעי במהלך ההיסטוריה, אבל נדמה שכעת מדובר כבר במגמה של ממש. הבעיה עם הקואודרולוגיות, מעבר למילה עצמה, היא העובדה שרובן היו… להמשך קריאה
14 באפריל 2011 מאת אורון שמיר
עוד סוף שבוע עמוס סרטים חדשים בבתי הקולנוע. זה כולל שלושה אמריקאים, שני צרפתים ושני גרמנים, אחד מהם מצוייר. כי הרי אי אפשר בלי סרט אנימציה אחד חדש בכל שבוע, עם בואו של חג הפסח בתחילת השבוע הבא. המדובר מכולם הוא כנראה "צעק4ה" ("Scre4m"), מעין שגיאת הקלדה של "צעקה 4" אשר מסמלת את הכשל של הסרט כולו. אחרי עשר שנות… להמשך קריאה
אחרי "האלווין", "מגרש השדים", "סיוט ברחוב אלם", "פולטרגייסט", "פסיכו" ו"המנסרים מטקסס", חיפשתי את הפרנצ'ייז הבא ששווה להסתער עליו לטובת סדרת מותגי האימה הגדולים. הבחירה ההגיונית הייתה כמובן "יום שישי ה-13", אבל עם לא פחות מתריסר סרטים זאת הייתה השקעה כבדה מדי כרגע (אם כי סביר להניח שזה יגיע מתישהו). אחר כך חשבתי על "מלתעות" אבל לא הצלחתי לשרוד את הסרט… להמשך קריאה
אחד הדברים שהופכים את ז'אנר האימה למרתק במיוחד בעיניי, היא העובדה שהוא אמור לעורר רתיעה ודחייה. הוא לא מבדר באופן חד משמעי כמו קומדיה, ואין לו את העידון של מתח. מדובר בסוגה שמעמתת אותנו באופן חוזר ולפעמים אגרסיבי עם הפחדים שלנו, ומאפשרת לחוות אותם בצורה מבוקרת בסביבה בטוחה בתוספת פופקורן. נוסף על הרובד הגלוי של הפחדים שהם מציגים - פלישה… להמשך קריאה
אימת החודש פותחת את 2018 עם מהדורה מורחבת (יחסית) שכוללת שני סרטים ישנים ולא פחות מארבעה סרטים חדשים יותר. אחרי שסגרנו את 2017 בפוסט המסורתי, וגילינו שהיה לא רע בכלל בשנה שעברה, פינת האימה החודשית של סריטה מרשה לעצמה להיות אופטימית להמשך. נראה מה יביא יום. בחודש האחרון הספקתי להגיע לשנת 1991 בפרויקט האוסקר, שם כתבתי באריכות על זוכה האימה… להמשך קריאה
ב-9 לנובמבר 1984, בדיוק לפני 30 שנה, יצא לקולנועים בארה"ב סרט אימה עצמאי שענה לשם "סיוט ברחוב אלם" (A Nightmare on Elm Street). מאחורי הסרט הזה עמד ווס קרייבן, אחד מבמאי האימה החשובים ביותר בקולנוע, שבשנות השבעים עיצב את הז'אנר עם "הבית האחרון משמאל" ו"גבעות הפחד", שניהם זכו גם לרימייקים. "סיוט ברחוב אלם" הציג לראשונה את דמותו של פרדי קרוגר.… להמשך קריאה
מזג האוויר הסוער הוא הזדמנות מצויינת לחלק נוסף של סדרת הפוסטים "אז והיום" שבוחנת סרטים ואת הרימייקים שנעשו להם. בפעם שעברה השוויתי בין שני סרטי "גבעות הפחד" (The Hills have Eyes) ולכן אולי הכי ראוי שאחזור צעד אחד אחורה, לסרט שחשף את ווס קרייבן עוד לפני ״גבעות הפחד״, והוא סרטי האימה-אקספלויטיישן המפורסם ״הבית האחרון משמאל״ (The Last House on the… להמשך קריאה
מכיוון שאין באמת מה לראות בקולנוע כרגע מלבד "לופר" ו"סקייפול" (לפחות עד סוף השבוע הקרוב בו יעלו "ארץ יבשה" ו"הורג אותם ברכות") ומכיוון שאין שום דבר מעניין שקורה כרגע, חשבתי על סדרת פוסטים חדשה בבלוג: "אז והיום" תתרכז בכל פעם בסרט כלשהו, וברימייק שעשו לו. אני מניח שהרוב יהיו סרטי אימה, אבל אני לא סוגר אופציות כרגע. את החלק הראשון… להמשך קריאה
היה מגניב בסבנטיז. כל הקטע הזה שאין איידס או תוכניות ריאליטי עבד מעולה עד שקופים מאפריקה וקופים מלוס אנג'לס החליטו להרוס את זה. אבל שנות השבעים השאירו לנו דבר אחד נפלא (חוץ מפרוגרסיב רוק) - אסופת סרטי אימה שעיצבו מחדש את הז'אנר ונשארו מצודה של עולם קולנועי הולך ונעלם, וגם אם חלקם התיישנו למדי, עדיין הצפייה בהם לוכדת איזשהו רגע… להמשך קריאה
תגובות אחרונות