27 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
על הטקסט הנ"ל התחלתי לעמול מיד לאחר החוויה שעברתי בערב פתיחת פסטיבל הסטודנטים, בבואי לצפות ב"הדיקטטור" ("The Dictator"). לא היו לי שום ציפיות מיוחדות מהקומדיה החדשה של לארי צ'רלס (בימוי) וסשה ברון כהן (כתיבה ומשחק), מלבד לצחוק והרבה. אבל איכשהו, למרות שמשאלתי התגשמה, סיימתי אותו באחת התחושות הנוראיות ביותר שצופה קולנוע יכול לסיים עימן סרט. הרגשתי שראיתי סרט גרוע מהזן… להמשך קריאה
25 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
כבכל שנה בתקופה זו, כמו שעון שוויצרי שתלוי בסלון של סבתא וכולם כבר מתים שיתקלקל, מגיעה אל בתי הקולנוע הקומדיה השנתית בכיכובו של אדם סנדלר. לכן, הרגישו חופשי לכנות את "זה הבן שלי" ("That's My Boy") בשם הלא-רשמי אך המאוד נפוץ "החדש של אדם סנדלר”. למרות שהפעם לא יהיה זה מדוייק לחלוטין. במקרה של אדם סנדלר, הטעות הרווחת לפיה סרטים… להמשך קריאה
20 במאי 2012 מאת עופר ליברגל
תחביב מוזר, לעמוד מחוץ לבית קולנוע במטרה לצותת לשיחות של היוצאים מסרטים ישראלים אהובים. למשל, לראות את המגוון הרחב של נושאי ויכוח שעורר "ואלס עם באשיר". אבל ביציאה מן ה"ההתחלפות" דומה כי אלו אשר שרדו עד סוף הסרט מתחלקים לשתי קבוצות. העיקרית תוקפת את הסרט על היותו "יומרני" מדי ועל כך שהוא לא כזה עמוק ביחס לאנטוניוני /טרקובסקי / ג'וס… להמשך קריאה
11 במרץ 2012 מאת אור סיגולי
על פניו חדשות גדולות וניצחון לא קטן ליוצרי הקולנוע בארץ. האקדמיה הישראלית לקולנוע פותחת מסלול חדש ומיוחד לסרטים המוגדים על ידה כ"גרילה" או "פרינג'" שיוכלו, בתנאים כאלה ואחרים להתמודד על מקומם בפרסי אופיר הקרובים. אתר האקדמיה הישראלית לקולנוע ואתר "קולנוען" פרסמו את הידיעה המרעישה שגרמה לשמחה רבה בקרב רוב הקולנועים שאני מכיר. אבל מבט פנימה בתקנון האקדמיה מעלה כל מיני… להמשך קריאה
19 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
את פיסת השגעון הסינפילי הבאה גיליתי כמו כולם, יום בהיר אחד במהלך שיטוט חסר פשר באינטרנט. אחרי 2 דקות בדיוק הבנתי שאני חייב לראות את זה כמו שצריך, ורצוי עם עוד אנשים. למזלי, גם יניב אידלשטיין חשב כך ויחד עם מספר חבר'ה נוספים הם אירגנו את ההקרנה החינמית של הסרט בסינמטק הרצליה. כל זה קרה בדיוק לפני שבועיים, אבל נמנעתי… להמשך קריאה
14 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
מפיצים יקרים, ראשית כל והכי חשוב, אתם חייבים לזכור ולצאת מנקודך הנחה שאני בעדכם. אינני אחד מאותם מתנגדים נחרצים ואני מקפיד להחמיא כשאפשר, אבל גם לזעוק חמס כשצריך. באופן כללי אני חושב שאתם עושים את עבודתכם נאמנה, שהשתפרתם מאוד בשנים האחרונות ושחוץ מאיזה שם עברי מביך במיוחד מדי פעם או גניזה תמוהה - אין לנו באמת חילוקי דעות. מספיק לחשוב… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
הבטחות צריך לקיים. ב-12 ביולי, בעודי אפוף מסרטי פסטיבל ירושלים, הכרזתי בתגובה לסקירה של אור על סרט הביכורים של נדב לפיד, "השוטר", שנמצא מושא הניתוח הקבוצתי הבא שלנו. כמו הטקסט החלוצי על "הערת שוליים", גם הפעם מדובר בסרט ישראלי שפשוט התחנן שיהגו בו לאחר הצפייה. אולי בעתיד נתרחב לדיון משולש גם על תוצרת חוץ, אבל כרגע יש לכל שלושת הבלוגרים… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2011 מאת אורון שמיר
ראש השנה הוא זמן מצויין להתחלות חדשות. נחמד להחליט החלטות פרטיות וליישם אותן באופן אישי, אבל גופים גדולים יותר זקוקים לאיזה פוש קטן כדי לעבור למסלול הנכון. הנה חמישה ציבורים שחייבים להשתחרר מאיזה דעה קדומה או לשבור איזה הרגל מגונה ואז לפתוח דף חדש ונקי בנושא מסויים. המשך… להמשך קריאה
8 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר
בשעה טובה יש תאריך לטקס פרסי אופיר ה-22 ותראו איזה קטע - הטקס יתקיים ביום חמישי ה-22 בספטמבר, באודיטוריום קריגר אשר בחיפה, בשעה 20:15 בערב (קבלת פנים החל משעה לפני). יש גם תאריך לשידור הטלוויזיוני של הטקס ותתפלאו - זה לא אותו תאריך. הטקס ישודר שמונה ימים לאחר מכן, בערב שבת ה-30 לחודש, שנופל על סוף השבוע של ראש השנה.… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2011 מאת אורון שמיר
אחרי הצפייה שלי בסרט "סופר 8" בפתיחת פסטיבל ירושלים, נותרתי עם יותר שאלות מתשובות. "ככה זה בסרטים או סדרות של ג'יי ג'יי אברהמס", אמרו לי. "פשוט תזרום עם זה". אבל אין הרבה דברים שאני שונא יותר מרגעי מתח ומסתורין שלא זוכים לפתרון או לא מתגמלים אותי בתור צופה על סבלנותי. באמת שאני מוכן לסלוח לסרט קולנוע כמעט על הכל. אבל… להמשך קריאה
על הטקסט הנ"ל התחלתי לעמול מיד לאחר החוויה שעברתי בערב פתיחת פסטיבל הסטודנטים, בבואי לצפות ב"הדיקטטור" ("The Dictator"). לא היו לי שום ציפיות מיוחדות מהקומדיה החדשה של לארי צ'רלס (בימוי) וסשה ברון כהן (כתיבה ומשחק), מלבד לצחוק והרבה. אבל איכשהו, למרות שמשאלתי התגשמה, סיימתי אותו באחת התחושות הנוראיות ביותר שצופה קולנוע יכול לסיים עימן סרט. הרגשתי שראיתי סרט גרוע מהזן… להמשך קריאה
כבכל שנה בתקופה זו, כמו שעון שוויצרי שתלוי בסלון של סבתא וכולם כבר מתים שיתקלקל, מגיעה אל בתי הקולנוע הקומדיה השנתית בכיכובו של אדם סנדלר. לכן, הרגישו חופשי לכנות את "זה הבן שלי" ("That's My Boy") בשם הלא-רשמי אך המאוד נפוץ "החדש של אדם סנדלר”. למרות שהפעם לא יהיה זה מדוייק לחלוטין. במקרה של אדם סנדלר, הטעות הרווחת לפיה סרטים… להמשך קריאה
תחביב מוזר, לעמוד מחוץ לבית קולנוע במטרה לצותת לשיחות של היוצאים מסרטים ישראלים אהובים. למשל, לראות את המגוון הרחב של נושאי ויכוח שעורר "ואלס עם באשיר". אבל ביציאה מן ה"ההתחלפות" דומה כי אלו אשר שרדו עד סוף הסרט מתחלקים לשתי קבוצות. העיקרית תוקפת את הסרט על היותו "יומרני" מדי ועל כך שהוא לא כזה עמוק ביחס לאנטוניוני /טרקובסקי / ג'וס… להמשך קריאה
את פיסת השגעון הסינפילי הבאה גיליתי כמו כולם, יום בהיר אחד במהלך שיטוט חסר פשר באינטרנט. אחרי 2 דקות בדיוק הבנתי שאני חייב לראות את זה כמו שצריך, ורצוי עם עוד אנשים. למזלי, גם יניב אידלשטיין חשב כך ויחד עם מספר חבר'ה נוספים הם אירגנו את ההקרנה החינמית של הסרט בסינמטק הרצליה. כל זה קרה בדיוק לפני שבועיים, אבל נמנעתי… להמשך קריאה
הבטחות צריך לקיים. ב-12 ביולי, בעודי אפוף מסרטי פסטיבל ירושלים, הכרזתי בתגובה לסקירה של אור על סרט הביכורים של נדב לפיד, "השוטר", שנמצא מושא הניתוח הקבוצתי הבא שלנו. כמו הטקסט החלוצי על "הערת שוליים", גם הפעם מדובר בסרט ישראלי שפשוט התחנן שיהגו בו לאחר הצפייה. אולי בעתיד נתרחב לדיון משולש גם על תוצרת חוץ, אבל כרגע יש לכל שלושת הבלוגרים… להמשך קריאה
אחרי הצפייה שלי בסרט "סופר 8" בפתיחת פסטיבל ירושלים, נותרתי עם יותר שאלות מתשובות. "ככה זה בסרטים או סדרות של ג'יי ג'יי אברהמס", אמרו לי. "פשוט תזרום עם זה". אבל אין הרבה דברים שאני שונא יותר מרגעי מתח ומסתורין שלא זוכים לפתרון או לא מתגמלים אותי בתור צופה על סבלנותי. באמת שאני מוכן לסלוח לסרט קולנוע כמעט על הכל. אבל… להמשך קריאה
תגובות אחרונות