11 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
שלוש שנים חלפו מאז מצעד סרטי האימה הגדולים של האלף החדש, שהיה כאן בסריטה לרגל חגיגות יום ההולדת השלישי של "אימת החודש". אין ספק שהרבה עבר מאז, אבל בתקופתו זה נתפס בעיני כפרויקט די שאפתני, בעיקר בגלל שהוא כלל הרבה יותר מאת חברי סריטה בלבד. זאת אחת הסיבות מדוע זה היה אחד הדברים שהכי נהניתי לעשות באתר, בגלל שיתוף הפעולה… להמשך קריאה
18 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
אם לשפוט לפי האוסקר, שנת 1953, בה הסתיימה מלחמת קוריאה, הייתה אחת מהשנים המדכאות ביותר שעברו על הוליווד. מתוך חמשת המועמדים, ארבעה מהם היו סיפורים טראגיים למדי, ורק קומדיה אחת נצנצה בתוך עננת המלנכוליה, "חופשה ברומא". השאר, "שיין", הסרטים התקופתיים-עד-מאוד "יוליוס קיסר" ו"הגלימה", והזוכה הגדול של אותה שנה, "מעתה ועד עולם" (From Here to Eternity), היו סיפור אחר לגמרי. סרטו… להמשך קריאה
שלוש שנים חלפו מאז מצעד סרטי האימה הגדולים של האלף החדש, שהיה כאן בסריטה לרגל חגיגות יום ההולדת השלישי של "אימת החודש". אין ספק שהרבה עבר מאז, אבל בתקופתו זה נתפס בעיני כפרויקט די שאפתני, בעיקר בגלל שהוא כלל הרבה יותר מאת חברי סריטה בלבד. זאת אחת הסיבות מדוע זה היה אחד הדברים שהכי נהניתי לעשות באתר, בגלל שיתוף הפעולה… להמשך קריאה
אם לשפוט לפי האוסקר, שנת 1953, בה הסתיימה מלחמת קוריאה, הייתה אחת מהשנים המדכאות ביותר שעברו על הוליווד. מתוך חמשת המועמדים, ארבעה מהם היו סיפורים טראגיים למדי, ורק קומדיה אחת נצנצה בתוך עננת המלנכוליה, "חופשה ברומא". השאר, "שיין", הסרטים התקופתיים-עד-מאוד "יוליוס קיסר" ו"הגלימה", והזוכה הגדול של אותה שנה, "מעתה ועד עולם" (From Here to Eternity), היו סיפור אחר לגמרי. סרטו…
תגובות אחרונות