3 בספטמבר 2023 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה מתקרב לנקודת האמצע שלו ואני מתקרב לגבול היכולת שלי. זאת משום שאני צופה בכמות סרטים גדולה יותר ממה שאני כותב עליה, חמישה עד שישה סרטים ביום מאז הפתיחה, אם כי אני מתכוון להוריד מעט את הקצב. ולא תמיד יש זמן לכתוב בנחת. בכל מקרה, בדיווח הזה תמצאו עוד סרטים שאהבתי: שניים מן התחרות הרשמית כאשר בשניהם מופיע ווילם… להמשך קריאה
14 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
אמש נפתח פסטיבל הקולנוע בירושלים בפעם ה-40 בתולדותיו. בטקס הפתיחה עצמו לא נכחתי, אבל בסרט הפתיחה צפיתי כבר בבוקר בהקרנה מוקדמת ועליו אכתוב בסקירה זו. התמונה בראש הפוסט היא כן מתוך הטקס, וצולמה בידי סיון פרג׳ בעת קבלת אות ההוקרה בידי השחקנית הלן מירן. זאת בנוסף לעוד סרט בו צפיתי בין פרסום פוסט ההמלצות לבין פתיחת הפסטיבל, וסרט שלישי לפוסט… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2019 מאת מערכת סריטה
אחרי שהיללנו את הסרטים שעשו לנו את השנה, ובאופן פרטני בסיכומים האישיים גם את כל מרכיביהם השונים, הגיע תורה של רשימת העוסקים במלאכה. למרות שאנחנו ממש לא מגזין טיים, בחרנו עשרה אישים שמגדירים עבורנו את 2019 מכל תחומי העשייה הקולנועית, אם כי כמו תמיד מקצועות הבימוי והמשחק הם הרוב. אלה שעלו לדיון אך נותרו בחוץ יוזכרו בסיום, אך כמו תמיד… להמשך קריאה
25 בפברואר 2019 מאת אורון שמיר
בדיעבד, כולם חכמים. כולם יודעים להמציא נראטיבים שיסבירו את הזכיות באוסקר, גם אם אלה הפוכות מן המסלולים שהוצעו במהלך העונה והובילו להימורים שהתבררו כשגויים. הרי מה מפתיע בטקס אוסקר בו זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר דווקא השמרני והפשוט מבין הסרטים, זה שהכי הזכיר לחברי וחברות האקדמיה קולנוע משנות התשעים העליזות וגם מכיל מסר מפויס של חברות והתגברות על דעות קדומות.… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
זה הולך ככה: ביום הכרזת המועמדים לאופיר אני מגיע בסביבות 10:30 למסיבת העיתונאים, ומקבל בתוספת חיוך תיקייה בה רשומים כל המועמדים לפרסי אופיר השנתיים. מהרגע שזה נפתח, אין דרך חזרה. השלב הבא הוא להתיישב ולהתחיל להקליד לבלוג במרץ את כל המועמדים בכל הקטגוריות. זה קורה מהר, ולכן צריך מדי פעם לעצור כדי לבדוק שגיאות הקלדה, ולא תמיד עולים על כולן.… להמשך קריאה
1 באפריל 2014 מאת פבלו אוטין
אני חייב להודות שאני אוהב הרבה יותר את השם שהסרט הישראלי "הבן של אלוהים" קיבל באנגלית: Magic Men. אנשים קסומים, אנשי הקסמים, או משהו בסגנון, נותן ביטוי לטון ולאווירה שהסרט הזה מנסה להנחיל לצופים והצופות שלו. תחושה של קסם ויופי בעולם. הסרט מספר את הסיפור של אב חילוני ניצול שואה (מכרם ח'ורי) בשם אברהם קופינס, ובנו החרדי (זהר שטראוס) שלא דיברו… להמשך קריאה
10 במרץ 2011 מאת אורון שמיר
סיפור קצר על מאחורי הקלעים של עולם ביקורות הקולנוע, כהקדמה לסקירה שלי על סרטם של גיא נתיב ונעה ברמן-הרצברג - "מבול". אז נתבקשתי לכתוב ביקורת על הסרט לאתר עכבר העיר. כתבתי. ואז עכבר העיר בגרסתו המודפסת ביקשו להשתמש בביקורת הזו. השוני המהותי בין בין העיתונות המודפסת והאינטרנטית הוא המקום המוגבל של הדפוס לעומת כמות המילים האינסופית שאפשר (בתיאוריה) לשפוך על… להמשך קריאה
10 במרץ 2011 מאת אורון שמיר
ישראלי אחד ושלושה אמריקאים, או דרמה משפחתית אחת לצד אקשיונר סוף-העולם, אנימציה לילדים ודרמה רומנטית. איך שלא תבחרו להסתכל בזה, אלה האופציות הטריות ביותר שהתווספו היום אל לוחות ההקרנה של בתי הקולנוע. ניתן כבוד לצבר ונפתח איתו. זהו "מבול" סרטם של גיא נתיב ונעה ברמן-הרצברג (כמה לא אנוכי ולא אופייני מצד במאי לחלוק קרדיט ראשי עם התסריטאית שלו ולהתעקש על… להמשך קריאה
פסטיבל ונציה מתקרב לנקודת האמצע שלו ואני מתקרב לגבול היכולת שלי. זאת משום שאני צופה בכמות סרטים גדולה יותר ממה שאני כותב עליה, חמישה עד שישה סרטים ביום מאז הפתיחה, אם כי אני מתכוון להוריד מעט את הקצב. ולא תמיד יש זמן לכתוב בנחת. בכל מקרה, בדיווח הזה תמצאו עוד סרטים שאהבתי: שניים מן התחרות הרשמית כאשר בשניהם מופיע ווילם… להמשך קריאה
אמש נפתח פסטיבל הקולנוע בירושלים בפעם ה-40 בתולדותיו. בטקס הפתיחה עצמו לא נכחתי, אבל בסרט הפתיחה צפיתי כבר בבוקר בהקרנה מוקדמת ועליו אכתוב בסקירה זו. התמונה בראש הפוסט היא כן מתוך הטקס, וצולמה בידי סיון פרג׳ בעת קבלת אות ההוקרה בידי השחקנית הלן מירן. זאת בנוסף לעוד סרט בו צפיתי בין פרסום פוסט ההמלצות לבין פתיחת הפסטיבל, וסרט שלישי לפוסט… להמשך קריאה
אחרי שהיללנו את הסרטים שעשו לנו את השנה, ובאופן פרטני בסיכומים האישיים גם את כל מרכיביהם השונים, הגיע תורה של רשימת העוסקים במלאכה. למרות שאנחנו ממש לא מגזין טיים, בחרנו עשרה אישים שמגדירים עבורנו את 2019 מכל תחומי העשייה הקולנועית, אם כי כמו תמיד מקצועות הבימוי והמשחק הם הרוב. אלה שעלו לדיון אך נותרו בחוץ יוזכרו בסיום, אך כמו תמיד… להמשך קריאה
אני חייב להודות שאני אוהב הרבה יותר את השם שהסרט הישראלי "הבן של אלוהים" קיבל באנגלית: Magic Men. אנשים קסומים, אנשי הקסמים, או משהו בסגנון, נותן ביטוי לטון ולאווירה שהסרט הזה מנסה להנחיל לצופים והצופות שלו. תחושה של קסם ויופי בעולם. הסרט מספר את הסיפור של אב חילוני ניצול שואה (מכרם ח'ורי) בשם אברהם קופינס, ובנו החרדי (זהר שטראוס) שלא דיברו… להמשך קריאה
סיפור קצר על מאחורי הקלעים של עולם ביקורות הקולנוע, כהקדמה לסקירה שלי על סרטם של גיא נתיב ונעה ברמן-הרצברג - "מבול". אז נתבקשתי לכתוב ביקורת על הסרט לאתר עכבר העיר. כתבתי. ואז עכבר העיר בגרסתו המודפסת ביקשו להשתמש בביקורת הזו. השוני המהותי בין בין העיתונות המודפסת והאינטרנטית הוא המקום המוגבל של הדפוס לעומת כמות המילים האינסופית שאפשר (בתיאוריה) לשפוך על… להמשך קריאה
תגובות אחרונות