7 בדצמבר 2015 מאת אורון שמיר
קשה להאמין ששני סרטים איסלנדיים, ״איילים״ ו״לב רחב״, הוקרנו על מסכינו השנה. משבר האמונה הזה שלי נובע למעשה משתי סיבות הפוכות. מצד אחד, תעשיית הקולנוע של איסלנד קטנה אפילו יותר ממנה, והיא מדינה קטנטנה למדי - 330,000 תושבים על-פני 100,000 קמ״ר. זה אומר פחות מהאוכלוסיה של תל-אביב, אבל פרושה בשטח שהוא פי 5 מזה של מדינת ישראל. קולנוע הם מייצרים מעט… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
גבול ארה״ב-מקסיקו הינו סוגיה ״חמה״ פוליטית. באופן טבעי, גבול זה, ובעיקר המתרחש משני צדדיו, מופיע בתדירות גבוהה ביותר בקולנוע האמריקאי של השנים האחרונות. בעוד הגבול עם קנדה שקט כמעט כמו גבול אירופאי, הגבול עם מקסיקו הוא גבול בין העולם המערבי לעולם המקופח, בין ארץ האפשרויות לארץ הפשע. מקום בו הגירה לא חוקית היא מלחמה של ממש, בו סמים וסחורות אחרות עוברים בחשאי, בו… להמשך קריאה
14 ביולי 2013 מאת אורון שמיר
את הפוסט הזה אני כבר כותב מתל אביב, לאחר שפסטיבל ירושלים הסתיים עבורי אתמול, במועד הרגיל שלו. על יום הבונוס שהתווסף השנה לעשרת ימי הפסטיבל המסורתיים, החלטתי/נאלצתי לוותר. כמו בכל סוף שבוע אחרון של פסטיבל, החוקים והנהלים התרופפו מעט. היומיים (הפעם אלה השלושה) האחרונים בדרך כלל מביאים עימם אווירת סוף ושחרור, שבמסגרתה תגי העיתונות מאבדים מעט מכוחם והחברויות שנרקמו עם… להמשך קריאה
גבול ארה״ב-מקסיקו הינו סוגיה ״חמה״ פוליטית. באופן טבעי, גבול זה, ובעיקר המתרחש משני צדדיו, מופיע בתדירות גבוהה ביותר בקולנוע האמריקאי של השנים האחרונות. בעוד הגבול עם קנדה שקט כמעט כמו גבול אירופאי, הגבול עם מקסיקו הוא גבול בין העולם המערבי לעולם המקופח, בין ארץ האפשרויות לארץ הפשע. מקום בו הגירה לא חוקית היא מלחמה של ממש, בו סמים וסחורות אחרות עוברים בחשאי, בו… להמשך קריאה
את הפוסט הזה אני כבר כותב מתל אביב, לאחר שפסטיבל ירושלים הסתיים עבורי אתמול, במועד הרגיל שלו. על יום הבונוס שהתווסף השנה לעשרת ימי הפסטיבל המסורתיים, החלטתי/נאלצתי לוותר. כמו בכל סוף שבוע אחרון של פסטיבל, החוקים והנהלים התרופפו מעט. היומיים (הפעם אלה השלושה) האחרונים בדרך כלל מביאים עימם אווירת סוף ושחרור, שבמסגרתה תגי העיתונות מאבדים מעט מכוחם והחברויות שנרקמו עם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות