27 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
4 ביוני 2022 מאת אורון שמיר
בכל כמה שנים, המערב מגלה מחדש את הקולנוע של הודו. בין אם באימוץ של כוכבת מן המזרח כמו אישווריה ראי, מעבר של יוצרים ויוצרות לקולנוע האמריקאי כפי שעשתה מירה נאיר, או רק ניכוס של אלמנטים בוליוודיים, נגיד השיר בפתיחה של ״האיש שבפנים״ (Inside Man) של ספייק לי. או הרבה יותר מזה במקרה של דני בויל ו״נער החידות ממומבאי״, מה שהסתיים… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
איזה קיץ הוליוודי משונה עובר עלינו. מבט ברשימת הכותרים מדמה דווקא את התחושה שהכל כרגיל: כמה סרטי קומיקס גדולים מבית די.סי. או מארוול, פרקים חדשים של מותגי ענק, מקבץ כותרי אימה, איזה מחזמר גרנדיוזי, רימייקים וסיקוולים שאיש לא דרש, פיקסאר והלווינים הקבועים לכל המשפחה, וכן הלאה. אלא שרוב רובם עורר בעיקר פיהוקים, מול סרטים שנשכחו כלעומת שבאו והוחלפו באחרים שגורלם… להמשך קריאה
7 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
ברוכים הבאים לפרק ה-21 ביקום הקולנועי של מארוול. יש תחושה כי כבר החלטתם אם לראות אותו או לא, על סמך ההיכרות שלהם עם הסרטים הקודמים. סביר גם להניח כי חלק מכוח המשיכה של הסרט הוא היותו מכיל עוד מעט מידע שיעזור בהבנת עלילת הסרט הבא. השאלה היא האם הסרט הזה מסוגל גם לעמוד בפני עצמו בתור סרט בודד והאם יש… להמשך קריאה
6 באפריל 2014 מאת פבלו אוטין
הו קפטן מיי קפטן! אמנם אני כנראה יותר איש DC מאשר מארוול, אבל אני מתפעם בצורה כנה ורצינית מהעבודה יוצאת הדופן שחברת מארוול עושה בתחום הקולנוע ומהדרך החכמה והחדשנית שבה היא מטפלת במוצריה וגיבוריה. למעשה, אני חש כי אנחנו מתחילים לראות מהפכה שאיחרה להגיע באופן שבו נעשים סרטים ובאופן שבו אנחנו צופים בהם. אפרט על כך בהמשך, אבל לפני שמתחילים… להמשך קריאה
12 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
אני לא אוהב ביקורות שמתחילות בכך שהכותב מסביר שהוא לא קרא את הקומיקס/ראה את הסדרה/שמע את תסכית הרדיו עליו מבוסס הסרט. עם זאת, חייבים להשלים עם זה שכבר כמה שנים נוצר הרושם שזהו אחד המשפטים החוזרים והנשנים בכתיבה על קולנוע הוליוודי. כל כך קשה למצוא חומר מקורי בהוליווד שבתור מבקר אתה מוצא את עצמך בלית ברירה מנסה להשוות בין התוכן… להמשך קריאה
6 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
כששמעתי על כך שמכינים סרט על "הפרש הבודד" (The Lone Ranger) מאוד התלהבתי ומיד הופתעתי לגלות שאין בין חבריי הישראלים אחד שמכיר אותו מילדותו. אני לא גדלתי בארץ, ובבואנוס איירס, אם היינו משחקים בקאובואים, היינו משחקים "שאנרו סוליטאריו" (הפרש הבודד). יש סיכוי שהמילים הראשונות שלמדתי להגיד באנגלית היו "האיו סילבר!". המוזיקה של רוסיני הייתה המוזיקה של הפרש הבודד – רק… להמשך קריאה
14 באפריל 2013 מאת אור סיגולי
* בעקבות טעות אנוש, עלתה לאוויר לפני כמה ימים גרסה ראשונית ולא גמורה של הפוסט הזה. אנו מתנצלים על התקלה. הקיץ כבר פה. אולי הטמפרטורות לא לגמרי תומכות בעובדה הזו, אבל הקולנועים דווקא כן. "ארץ אוז" למעשה היה הספתח של עונת הקיץ ומהרגע הזה אנחנו עומדים להיות מוצפים בעשרות סרטי אקשן, פנטזיה, גיבורי על, קומדיות מופרעות, אפקטים מלוטשים וסאונדים מוגזמים.… להמשך קריאה
16 בפברואר 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
אנחנו מסיימים את סדרת הפודקאסטים עם נחמן אינגבר על הסרטים הטובים בכל הזמנים עם "באנג" גדול. הפרק העשירי מוקדש ל"נפוליאון", סרטו הספקטאקולרי של אבל גאנס מ-1927. מימי ראשיתו הקולנוענים הבינו שאחד הדברים שמושכים קהל לאולמות הוא "גודל". הקולנוע האילם הירבה להנפיק יצירות עתירות תקציב, מרשימות, עם מאות או אלפי סטטיסטיים, תאפורות ענק, אפקטים מיוחדים, סיפורים גדולים מהחיים ועוד. "נפוליאון" הוא אחת היצירות… להמשך קריאה
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
בכל כמה שנים, המערב מגלה מחדש את הקולנוע של הודו. בין אם באימוץ של כוכבת מן המזרח כמו אישווריה ראי, מעבר של יוצרים ויוצרות לקולנוע האמריקאי כפי שעשתה מירה נאיר, או רק ניכוס של אלמנטים בוליוודיים, נגיד השיר בפתיחה של ״האיש שבפנים״ (Inside Man) של ספייק לי. או הרבה יותר מזה במקרה של דני בויל ו״נער החידות ממומבאי״, מה שהסתיים… להמשך קריאה
איזה קיץ הוליוודי משונה עובר עלינו. מבט ברשימת הכותרים מדמה דווקא את התחושה שהכל כרגיל: כמה סרטי קומיקס גדולים מבית די.סי. או מארוול, פרקים חדשים של מותגי ענק, מקבץ כותרי אימה, איזה מחזמר גרנדיוזי, רימייקים וסיקוולים שאיש לא דרש, פיקסאר והלווינים הקבועים לכל המשפחה, וכן הלאה. אלא שרוב רובם עורר בעיקר פיהוקים, מול סרטים שנשכחו כלעומת שבאו והוחלפו באחרים שגורלם… להמשך קריאה
ברוכים הבאים לפרק ה-21 ביקום הקולנועי של מארוול. יש תחושה כי כבר החלטתם אם לראות אותו או לא, על סמך ההיכרות שלהם עם הסרטים הקודמים. סביר גם להניח כי חלק מכוח המשיכה של הסרט הוא היותו מכיל עוד מעט מידע שיעזור בהבנת עלילת הסרט הבא. השאלה היא האם הסרט הזה מסוגל גם לעמוד בפני עצמו בתור סרט בודד והאם יש… להמשך קריאה
הו קפטן מיי קפטן! אמנם אני כנראה יותר איש DC מאשר מארוול, אבל אני מתפעם בצורה כנה ורצינית מהעבודה יוצאת הדופן שחברת מארוול עושה בתחום הקולנוע ומהדרך החכמה והחדשנית שבה היא מטפלת במוצריה וגיבוריה. למעשה, אני חש כי אנחנו מתחילים לראות מהפכה שאיחרה להגיע באופן שבו נעשים סרטים ובאופן שבו אנחנו צופים בהם. אפרט על כך בהמשך, אבל לפני שמתחילים… להמשך קריאה
אני לא אוהב ביקורות שמתחילות בכך שהכותב מסביר שהוא לא קרא את הקומיקס/ראה את הסדרה/שמע את תסכית הרדיו עליו מבוסס הסרט. עם זאת, חייבים להשלים עם זה שכבר כמה שנים נוצר הרושם שזהו אחד המשפטים החוזרים והנשנים בכתיבה על קולנוע הוליוודי. כל כך קשה למצוא חומר מקורי בהוליווד שבתור מבקר אתה מוצא את עצמך בלית ברירה מנסה להשוות בין התוכן… להמשך קריאה
כששמעתי על כך שמכינים סרט על "הפרש הבודד" (The Lone Ranger) מאוד התלהבתי ומיד הופתעתי לגלות שאין בין חבריי הישראלים אחד שמכיר אותו מילדותו. אני לא גדלתי בארץ, ובבואנוס איירס, אם היינו משחקים בקאובואים, היינו משחקים "שאנרו סוליטאריו" (הפרש הבודד). יש סיכוי שהמילים הראשונות שלמדתי להגיד באנגלית היו "האיו סילבר!". המוזיקה של רוסיני הייתה המוזיקה של הפרש הבודד – רק… להמשך קריאה
* בעקבות טעות אנוש, עלתה לאוויר לפני כמה ימים גרסה ראשונית ולא גמורה של הפוסט הזה. אנו מתנצלים על התקלה. הקיץ כבר פה. אולי הטמפרטורות לא לגמרי תומכות בעובדה הזו, אבל הקולנועים דווקא כן. "ארץ אוז" למעשה היה הספתח של עונת הקיץ ומהרגע הזה אנחנו עומדים להיות מוצפים בעשרות סרטי אקשן, פנטזיה, גיבורי על, קומדיות מופרעות, אפקטים מלוטשים וסאונדים מוגזמים.… להמשך קריאה
אנחנו מסיימים את סדרת הפודקאסטים עם נחמן אינגבר על הסרטים הטובים בכל הזמנים עם "באנג" גדול. הפרק העשירי מוקדש ל"נפוליאון", סרטו הספקטאקולרי של אבל גאנס מ-1927. מימי ראשיתו הקולנוענים הבינו שאחד הדברים שמושכים קהל לאולמות הוא "גודל". הקולנוע האילם הירבה להנפיק יצירות עתירות תקציב, מרשימות, עם מאות או אלפי סטטיסטיים, תאפורות ענק, אפקטים מיוחדים, סיפורים גדולים מהחיים ועוד. "נפוליאון" הוא אחת היצירות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות