10 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
על פניו זה נראה כמו טקס אופיר די שגרתי, אז ב-2008. קבוצה של סרטים שהושלמו נרשמו לתחרות, סבב הצבעה ראשון הכניס 11 מהם ל-13 הקטגוריות השונות, סבב הצבעה שני קבע את המנצחים, וזה שיצא עם פרס הסרט הטוב ביותר נשלח לייצג את ישראל בטקס האוסקר. עד כאן, שום דבר יוצא דופן. אבל האמת היא שטקס פרסי האופיר ה-19 היה מעט… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2023 מאת אור סיגולי
מאז הקמת סריטה בספטמבר 2010 ועד היום, כתבנו על כמות עצומה של סרטים, חלק לא קטן מהם כאלו שיצאו לעולם הרבה לפני שנת ההשקה שלנו. בערך פעם בשבוע, אפילו יותר בתקופות של יבול חלש, אנחנו מוצאים את הזמן לחזור אחורה, לבדוק מחדש סרטים שכבר ראינו ולגלות כאלו שפספסנו, מכל העולם אבל לא מעט מהם מישראל. בין אם רטרוספקטיבות ליוצרים ויוצרות… להמשך קריאה
26 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ירושלים נפתח ביום שלישי, וביומיים הראשונים שבו הספקתי כבר לתפוס שבעה סרטים, על חלק מהם אני כותב בפוסט הזה. אתחיל בסרט הפתיחה ובסרט שפתח את תחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי, בטרם אעבור למועמד רציני לתואר סרט השנה שלי, ואסיים עם סרט תיעודי שהוא מפגש בין שני מאסטרים, אחד מהם אני אוהב ביותר. מבלי להכביר יותר מדי במילים,… להמשך קריאה
29 באפריל 2020 מאת עופר ליברגל
לפני כשבוע וחצי כתבתי כאן סקירה על "העולם שבפנים", תוך הבעת תקווה שהטקסט יוביל לסדרה של פוסטים בהם אחזור לסרטים שאהבתי בתור נער. פוסט זה הוא סוג של פוסט שממשיך את אותה סדרה וגם סוג של דרך לציין את יום העצמאות של מדינת ישראל, שכן הוא דן בסרט ישראלי שמאוד אהבתי בתקופת נעוריי ויש מספר קווי דמיון ביחס שלי כלפיו… להמשך קריאה
8 בדצמבר 2013 מאת פבלו אוטין
קודם כל צריך להתחיל את הטקסט בגילוי נאות, שכן אני הולך לכתוב על מוסד שאני לא רק חבר בו אלא גם עומד כיום בראשו: פורום מבקרי הקולנוע בישראל. זהו גוף חדש, שהוקם במאי השנה ומאגד תחת קורת גג אחת קבוצה גדולה של מבקרות ומבקרי קולנוע מאמצעי תקשורת שונים בארץ. הכל במטרה לקדם את השיח ואת תרבות הקולנוע בישראל, לקדם קולנוע… להמשך קריאה
27 בספטמבר 2013 מאת עופר ליברגל
"כנס העתידנים" (The Congress) של ארי פולמן הוא הסרט שהכי צפיתי לו בחיי בתור חובב קולנוע - ובמבחן התוצאה הוא ענה על כל הצפיות. יחד עם זאת, החששות המסוימים שהיו לי לגבי הסרט התאמתו גם הם. בשורה התחתונה, זהו סרט שקשה לי מאוד להגיע לשורה תחתונה לגביו - הוא עד כדי כך ייחודי, חוויתי, עוצמתי, מובן ולא מובן, דורש מבטים… להמשך קריאה
16 ביוני 2013 מאת פבלו אוטין
הקולנוע נולד קצר. מלומייר, סקלדנובסקי, מלייס, פורטר וגריפית ועד קיטון וצ'פלין, כולם חקרו את הפורמט הקצר ויצרו בתוכו. חלק מהיצירות הגדולות בתולדות הקולנוע הן קצרות: "הכלב האנדלוזי", "אפס בהתנהגות", "חופשה בכפר", "דם הבהמות", "המזח" ועוד. כך גם בקולנוע הישראלי. לכן שמחתי כאשר לכבוד פסטיבל סרטי הסטודנטים התבקשתי לאצור תכנית הקרנות שתסקור את ההתפתחות ההיסטורית של הקולנוע הקצר בישראל. בכלל, נראה… להמשך קריאה
19 באפריל 2013 מאת עופר ליברגל
בשנה שעברה, עם פרסום סרטי התחרות הרשמית לפסטיבל קאן, ישבתי לכתוב פוסט תחזית קצר בו הצלחתי לפוגע לא רע לגבי השיח שיעוררו הסרטים ולגבי סיכויי הזכייה שלהם, כולל סימון הפייבוריט לדקל הזהב, אהבה שגם זכה בסוף. בסופו של דבר הפסטיבל של השנה שעברה הביא עימו כמה מן הסרטים שיותר אהבתי ב-2012, כגון חלודה ועצם, מנועים קדושים, אור לאחר החשכה והורג אותם ברכות. טובי המוחות עדיין… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2011 מאת אור סיגולי
זו כבר סוג של קלישאה להכריז שסאונד הוא התחום הכי לא מוערך כראוי בקולנוע . אפילו הסינפילים הגדולים שיכולים למנות את אנשי הצוות עד לרמת מעצבי התלבושות, בדרך כלל לא יודעים לציין את שמו של מעצב הפסקול של הסרט. לצורך העניין, בשנה שעברה זכתה לראשונה בתולדות האוסקר גברת בקטגוריית הסאונד (לורה הירשברג, "התחלה"). האם ברברה סטרייסנד עלתה לבמה וקראה בהתרגשות… להמשך קריאה
על פניו זה נראה כמו טקס אופיר די שגרתי, אז ב-2008. קבוצה של סרטים שהושלמו נרשמו לתחרות, סבב הצבעה ראשון הכניס 11 מהם ל-13 הקטגוריות השונות, סבב הצבעה שני קבע את המנצחים, וזה שיצא עם פרס הסרט הטוב ביותר נשלח לייצג את ישראל בטקס האוסקר. עד כאן, שום דבר יוצא דופן. אבל האמת היא שטקס פרסי האופיר ה-19 היה מעט… להמשך קריאה
מאז הקמת סריטה בספטמבר 2010 ועד היום, כתבנו על כמות עצומה של סרטים, חלק לא קטן מהם כאלו שיצאו לעולם הרבה לפני שנת ההשקה שלנו. בערך פעם בשבוע, אפילו יותר בתקופות של יבול חלש, אנחנו מוצאים את הזמן לחזור אחורה, לבדוק מחדש סרטים שכבר ראינו ולגלות כאלו שפספסנו, מכל העולם אבל לא מעט מהם מישראל. בין אם רטרוספקטיבות ליוצרים ויוצרות… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע של ירושלים נפתח ביום שלישי, וביומיים הראשונים שבו הספקתי כבר לתפוס שבעה סרטים, על חלק מהם אני כותב בפוסט הזה. אתחיל בסרט הפתיחה ובסרט שפתח את תחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי, בטרם אעבור למועמד רציני לתואר סרט השנה שלי, ואסיים עם סרט תיעודי שהוא מפגש בין שני מאסטרים, אחד מהם אני אוהב ביותר. מבלי להכביר יותר מדי במילים,… להמשך קריאה
לפני כשבוע וחצי כתבתי כאן סקירה על "העולם שבפנים", תוך הבעת תקווה שהטקסט יוביל לסדרה של פוסטים בהם אחזור לסרטים שאהבתי בתור נער. פוסט זה הוא סוג של פוסט שממשיך את אותה סדרה וגם סוג של דרך לציין את יום העצמאות של מדינת ישראל, שכן הוא דן בסרט ישראלי שמאוד אהבתי בתקופת נעוריי ויש מספר קווי דמיון ביחס שלי כלפיו… להמשך קריאה
קודם כל צריך להתחיל את הטקסט בגילוי נאות, שכן אני הולך לכתוב על מוסד שאני לא רק חבר בו אלא גם עומד כיום בראשו: פורום מבקרי הקולנוע בישראל. זהו גוף חדש, שהוקם במאי השנה ומאגד תחת קורת גג אחת קבוצה גדולה של מבקרות ומבקרי קולנוע מאמצעי תקשורת שונים בארץ. הכל במטרה לקדם את השיח ואת תרבות הקולנוע בישראל, לקדם קולנוע… להמשך קריאה
"כנס העתידנים" (The Congress) של ארי פולמן הוא הסרט שהכי צפיתי לו בחיי בתור חובב קולנוע - ובמבחן התוצאה הוא ענה על כל הצפיות. יחד עם זאת, החששות המסוימים שהיו לי לגבי הסרט התאמתו גם הם. בשורה התחתונה, זהו סרט שקשה לי מאוד להגיע לשורה תחתונה לגביו - הוא עד כדי כך ייחודי, חוויתי, עוצמתי, מובן ולא מובן, דורש מבטים… להמשך קריאה
הקולנוע נולד קצר. מלומייר, סקלדנובסקי, מלייס, פורטר וגריפית ועד קיטון וצ'פלין, כולם חקרו את הפורמט הקצר ויצרו בתוכו. חלק מהיצירות הגדולות בתולדות הקולנוע הן קצרות: "הכלב האנדלוזי", "אפס בהתנהגות", "חופשה בכפר", "דם הבהמות", "המזח" ועוד. כך גם בקולנוע הישראלי. לכן שמחתי כאשר לכבוד פסטיבל סרטי הסטודנטים התבקשתי לאצור תכנית הקרנות שתסקור את ההתפתחות ההיסטורית של הקולנוע הקצר בישראל. בכלל, נראה… להמשך קריאה
בשנה שעברה, עם פרסום סרטי התחרות הרשמית לפסטיבל קאן, ישבתי לכתוב פוסט תחזית קצר בו הצלחתי לפוגע לא רע לגבי השיח שיעוררו הסרטים ולגבי סיכויי הזכייה שלהם, כולל סימון הפייבוריט לדקל הזהב, אהבה שגם זכה בסוף. בסופו של דבר הפסטיבל של השנה שעברה הביא עימו כמה מן הסרטים שיותר אהבתי ב-2012, כגון חלודה ועצם, מנועים קדושים, אור לאחר החשכה והורג אותם ברכות. טובי המוחות עדיין… להמשך קריאה
זו כבר סוג של קלישאה להכריז שסאונד הוא התחום הכי לא מוערך כראוי בקולנוע . אפילו הסינפילים הגדולים שיכולים למנות את אנשי הצוות עד לרמת מעצבי התלבושות, בדרך כלל לא יודעים לציין את שמו של מעצב הפסקול של הסרט. לצורך העניין, בשנה שעברה זכתה לראשונה בתולדות האוסקר גברת בקטגוריית הסאונד (לורה הירשברג, "התחלה"). האם ברברה סטרייסנד עלתה לבמה וקראה בהתרגשות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות