• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

״סוג של חסד״ (Kinds of Kindness), סקירה

22 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות נהפך יורגוס לנתימוס מבמאי של סרטים מעוררי מחולקת בפסטיבלים לבמאי שגם הזרם המרכזי מכיר. במאי של סרטים שמקבלים מועמדיות רבות לפרסי אוסקר ואף זוכים בפרס השחקנית, אם כי יש לציין כי המועמדות הראשונה שלו לאוסקר הייתה כבר על ״שן-כלב״, סרט הפריצה שלו. אבל דומה כי עם ״המועדפת״ ו״מסכנים שכאלה״, גם קהל שנרתע מן הסרטים שביים ביוון לפני או… להמשך קריאה

בואו לראות את ״סוג של חסד״ בהקרנת בכורה

16 ביוני 2024 מאת אורון שמיר
מזמן לא חילקנו כרטיסים לאיזה סרט, והנה נפלה בחלקנו הזדמנות לעשות בדיוק את זה. ולא סתם סרט, אלא שיתוף הפעולה החדש של יורגוס לנתימוס ואמה סטון, טרי ומהולל מבכורה עולמית בפסטיבל קאן לפני חודש בקושי. קוראים לו ״סוג של חסד״ (Kinds of Kindness) והוא עולה לאקרנים בישראל, יחד עם שאר העולם, ממש ביום חמישי הקרוב (20.6). אבל אנחנו מציעים היום… להמשך קריאה

"מסכנים שכאלה", סקירה 

27 בינואר 2024 מאת לירון סיני
לפני הכל בואו נתנחם בשמחה זעירה ולא חשובה בימים אלה, והיא האפשרות לראות בקולנוע את "מסכנים שכאלה" (Poor Things). סרט חדש, מדובר, מועמד ל-11 אוסקרים, בזמן הנכון רגע אחרי ההכרזה על המועמדויות. להשתקע מול מסך ענק לשעתיים ועשר דקות לערך, ולדעת על מה כל הרחשים. כמו הילולת הצפייה ב"ברבי", לפני מה שמרגיש כמו שנים אינספור. האזכור של שני הסרטים זה לצד… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2023: ״מסכנים שכאלה״, ״טאטאמי״, Explanation for Everything, Finally Dawn

3 בספטמבר 2023 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה מתקרב לנקודת האמצע שלו ואני מתקרב לגבול היכולת שלי. זאת משום שאני צופה בכמות סרטים גדולה יותר ממה שאני כותב עליה, חמישה עד שישה סרטים ביום מאז הפתיחה, אם כי אני מתכוון להוריד מעט את הקצב. ולא תמיד יש זמן לכתוב בנחת. בכל מקרה, בדיווח הזה תמצאו עוד סרטים שאהבתי: שניים מן התחרות הרשמית כאשר בשניהם מופיע ווילם… להמשך קריאה

״קרואלה״, סקירה

5 ביוני 2021 מאת עופר ליברגל
אחרי "מלפיסנט" והמשכו, "קרואלה" (Cruella) הוא הניסיון הבא של אולפני דיסני ליצור סיפור מקור לדמויות של הנבליות בסרטים הקלאסיים שלהם. זה סוג של ענף צדדי מעניין יחסית בגל סרטי גרסאות הלייב-אקשן לסרטים המונפשים של האולפן. מעניין כי בעוד רוב הסרטים המחודשים סובלים/נהנים מנטייה לספר שוב סיפור שכבר סופר, בסרטי המרשעות מסופר גם צד אחר של הסיפור וגם תקופה אחרת של… להמשך קריאה

אוסקר 2018/19: קטגוריות השחקנית הראשית ושחקנית המשנה

10 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
מסתמן שעונת האוסקר של 2018/19 עומדת להיות המסוקרת ביותר בתולדות סריטה. אין לי מושג למה דווקא השנה הזו, אולי זה עניין של זמינות יותר מכל דבר אחר, אבל בין סדרת הפוסטים על נציגי הסרט בשפה זרה, המועמדים לספיריטס, המועמדים לאיגוד השחקנים ואז הזוכים בפרס הנחשק, הרשימות המקוצרות, מצב המירוץ פרה-המועמדויות, ההימורים, המועמדים הסופיים, סקירת התיעודיים הקצרים של עופר ודירוג כל… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2018: ״רומא״, ״המועדפת״, ״ההר״, ״באסטר הגדול״

31 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל
בדיווח השני שלי מפטסיבל ונציה אעסוק בעיקר בסרטים אשר הוקרנו ביום השני לפסטיבל, שהיה עבורי מוצלח בהרבה מן היום הראשון. התחרות נכנסה להילוך מעט יותר גבוה עם לפחות שני במאים שיש להם הרבה מעריצים. אבל זה גם היה היום של שני פרויקטים בהם מעורב פיטר בוגדנוביץ' - סרט תיעודי על באסטר קיטון עליו אכתוב בפוסט זה והסרט הכי מצופה מן… להמשך קריאה

לקראת טרום-בכורה ביוזמת הפסטיבל הגאה: סקירה על ״קרב המינים״, בשילוב עם ״פרופסור מרסטון ונשות החיל״

13 בנובמבר 2017 מאת אורון שמיר
ביום חמישי הקרוב, ה-16 בנובמבר, תתקיים טרום-בכורה חגיגית לסרט ״קרב המינים״ (Battle of the Sexes) ביוזמת הפסטיבל לקולנוע גאה. האירוע יחל בקוקטייל בשעה 21:30 ברב חן כיכר דיזנגוף, ואחריו יוקרן סרטם החדש של ולארי פאריס וג'ונתן דייטון (״מיס סאנשיין הקטנה״) על פי תסריט של סיימון בופוי (״נער החידות ממומביי״) ובהשראת סיפורה של הטניסאית בילי ג׳ין קינג, אותה מגלמת זוכת האוסקר… להמשך קריאה

״לה לה לנד״, סקירה

9 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
הבמאי דמיאן שאזל (״וויפלאש״) אהב כבר מגיל צעיר גם קולנוע וגם ומוזיקה, בעיקר מוזיקת ג'אז. שתי האהבות הללו נכחו ברמה זו או אחרת גם בסרטו הקודם, ובסרט ״התו האחרון״ אותו רק כתב. עם זאת, דומה כי בסרטו הנוכחי, ״לה לה לנד״ (La La Land), הוא מנסח את מכתב האהבה שלו לאמנויות הללו בבהירות ובתשוקה גדולות יותר - זה סרט שכולו הצדעה… להמשך קריאה

״איש ללא הגיון״, סקירה

30 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
1981 היא שנת מפתח בתולדות הקולנוע. שנה בה התרחשה תופעה מוזרה שלא חזרה על עצמה מאז אותה שנה – לא יצא בה סרט חדש של וודי אלן. אבל מאז אלן מקפיד לא להחמיץ אף שנה, ובגיל 79 הוא מוציא את סרטו הארוך ה-45 עד 47 (תלוי איך סופרים), כאשר, כרגיל אצל הבמאי, הסרט הבא כבר נמצא בתהליך צילומים. אם הפסקה… להמשך קריאה