10 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
עושה רושם שקולנוע טראש נהיה פופולרי בשיח הקולנועי בעברית, או לפחות שזה כך בסביבתי הקרובה. המרצה ניר פרבר העביר השנה קורס באוניברסיטת תל אביב בשם "טראש, אקספלויטיישן וקולנוע בטעם רע", פחות או יותר שנה אחרי השקת הפודקאסט "טראשטוק" של שני קיניסו וגילי פורת. פודקאסט בו גם אני התארחי בפרק שצפוי לצאת בקרוב, כמו גם ניר פרבר והכותבים האחרים ב"סריטה" (אם… להמשך קריאה
2 ביולי 2018 מאת עופר ליברגל
המאבק של עובדי סינמטק תל אביב נמשך והוא מתרכז כעת בקביעת הצביון של המקום, בין היתר בדרישה לא לפגוע בספרייה, שהיא לדעתי חלק בלתי נפרד מן ההגדרה של המקום כסינמטק ולא כבית קולנוע. במקביל, התכניה של סינמטק תל אביב נראית, לדעתי, טוב יותר מבחינת ההיצע מאשר ברוב התקופה בה היה למקום גם מנהל אמנותי. אומנם צריך להתעלם מהכמות הגדולה של… להמשך קריאה
13 ביולי 2016 מאת עופר ליברגל
הכתיבה על סרטים בזמן פסטיבל מתקצרת והראש טרוד יותר, כך שבחלק מן המקרים ההתרשמות שלי היא ראשונית בלבד, וייתכן ואשנה את דעתי על הסרטים בהמשך, או אגדיר את המחשבות שלי בצורה בהירה יותר. חלק מן הסרטים בפוסט זה, למשל, יוסיפו לגדול במחשבותיי, ולגבי אחרים ייתכן ותידרש לי צפייה נוספת על מנת לעמוד היטב על טיבם. אבל יש גם כוח ברושם הראשוני,… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2014 מאת מערכת סריטה
עד עכשיו סיכמנו את השנה הקולנועית החולפת בעיקר דרך הפריזמה של, ובכן, סרטים. אבל מה עם האנשים והנשים? אלה שמאחורי, לפני, ומצדדיהם של הסרטים, שעומלים על עשייתם או שותפים בכל דרך שהיא לשיח עליהם? אז אחרי שלושת הסיכומים האישיים בשבוע שעבר, הסיכום השלישי מבין סיכומי המערכת המשותפים לשבוע זה מוקדש לאנשים והנשים שעשו לנו את השנה. זוהי הפעם הרביעית בתולדות הבלוג… להמשך קריאה
16 בספטמבר 2014 מאת עופר ליברגל
נשמות תועות I ORIGINS במידה רבה, סרטו השני של הבמאי האמריקאי מייק קאהיל ("ארץ אחרת") הוא יצירה משלימה לסרט הפתיחה של הפסטיבל, "תיאוריית האפס" - גם כאן הגיבור הראשי עוסק במחקר על מנת להוכיח כי אין משמעות לקיום או תכנון אלוהי. הוא מנסה להראות כי העין האנושית היא לא פרי של "מתכנת-על" (כלומר, אלוהים) אלא תוצאה של תהליך אבולוציוני. אבל… להמשך קריאה
12 ביולי 2014 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים אכן יצא לדרך, גם אם בנסיבות ממש לא אידיאליות. בכל זאת קצת קשה לדבר על אווירה חגיגית בימים אלו, אבל סרטים טובים הם הפתרון לכל דבר, כולל להביט על הסביבה שלנו בצורה אחרת. בכל מקרה, כבר ביום הראשון לפסטיבל ראיתי שני סרטים שונים מאוד, אבל גם טובים בסופו של דבר, אם כי הראשון בהם טוב יותר בעיניי והשני… להמשך קריאה
27 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
בקרדיטים בסוף "רק אלוהים סולח" (Only God Forgives), סרטו החדש של ניקולס וינדינג רפן ("דרייב"), ניתן לראות תודות לבמאים כמו גאספר נואה ואלחנדרו חודורובסקי (הסרט אף מוקדש לזה האחרון). אך שמות של במאים נוספים עולים בראש בזמן הצפייה והם דיויד לינץ' וסייג'ון סוזוקי. ואם יש משהו שמאפיין את הקולנוע של כל אלה זה הרעיון שבסרטיהם העלילה הולכת ונהפכת למשנית ומה שעומד… להמשך קריאה
עושה רושם שקולנוע טראש נהיה פופולרי בשיח הקולנועי בעברית, או לפחות שזה כך בסביבתי הקרובה. המרצה ניר פרבר העביר השנה קורס באוניברסיטת תל אביב בשם "טראש, אקספלויטיישן וקולנוע בטעם רע", פחות או יותר שנה אחרי השקת הפודקאסט "טראשטוק" של שני קיניסו וגילי פורת. פודקאסט בו גם אני התארחי בפרק שצפוי לצאת בקרוב, כמו גם ניר פרבר והכותבים האחרים ב"סריטה" (אם… להמשך קריאה
המאבק של עובדי סינמטק תל אביב נמשך והוא מתרכז כעת בקביעת הצביון של המקום, בין היתר בדרישה לא לפגוע בספרייה, שהיא לדעתי חלק בלתי נפרד מן ההגדרה של המקום כסינמטק ולא כבית קולנוע. במקביל, התכניה של סינמטק תל אביב נראית, לדעתי, טוב יותר מבחינת ההיצע מאשר ברוב התקופה בה היה למקום גם מנהל אמנותי. אומנם צריך להתעלם מהכמות הגדולה של… להמשך קריאה
הכתיבה על סרטים בזמן פסטיבל מתקצרת והראש טרוד יותר, כך שבחלק מן המקרים ההתרשמות שלי היא ראשונית בלבד, וייתכן ואשנה את דעתי על הסרטים בהמשך, או אגדיר את המחשבות שלי בצורה בהירה יותר. חלק מן הסרטים בפוסט זה, למשל, יוסיפו לגדול במחשבותיי, ולגבי אחרים ייתכן ותידרש לי צפייה נוספת על מנת לעמוד היטב על טיבם. אבל יש גם כוח ברושם הראשוני,… להמשך קריאה
עד עכשיו סיכמנו את השנה הקולנועית החולפת בעיקר דרך הפריזמה של, ובכן, סרטים. אבל מה עם האנשים והנשים? אלה שמאחורי, לפני, ומצדדיהם של הסרטים, שעומלים על עשייתם או שותפים בכל דרך שהיא לשיח עליהם? אז אחרי שלושת הסיכומים האישיים בשבוע שעבר, הסיכום השלישי מבין סיכומי המערכת המשותפים לשבוע זה מוקדש לאנשים והנשים שעשו לנו את השנה. זוהי הפעם הרביעית בתולדות הבלוג… להמשך קריאה
נשמות תועות I ORIGINS במידה רבה, סרטו השני של הבמאי האמריקאי מייק קאהיל ("ארץ אחרת") הוא יצירה משלימה לסרט הפתיחה של הפסטיבל, "תיאוריית האפס" - גם כאן הגיבור הראשי עוסק במחקר על מנת להוכיח כי אין משמעות לקיום או תכנון אלוהי. הוא מנסה להראות כי העין האנושית היא לא פרי של "מתכנת-על" (כלומר, אלוהים) אלא תוצאה של תהליך אבולוציוני. אבל… להמשך קריאה
פסטיבל ירושלים אכן יצא לדרך, גם אם בנסיבות ממש לא אידיאליות. בכל זאת קצת קשה לדבר על אווירה חגיגית בימים אלו, אבל סרטים טובים הם הפתרון לכל דבר, כולל להביט על הסביבה שלנו בצורה אחרת. בכל מקרה, כבר ביום הראשון לפסטיבל ראיתי שני סרטים שונים מאוד, אבל גם טובים בסופו של דבר, אם כי הראשון בהם טוב יותר בעיניי והשני… להמשך קריאה
בקרדיטים בסוף "רק אלוהים סולח" (Only God Forgives), סרטו החדש של ניקולס וינדינג רפן ("דרייב"), ניתן לראות תודות לבמאים כמו גאספר נואה ואלחנדרו חודורובסקי (הסרט אף מוקדש לזה האחרון). אך שמות של במאים נוספים עולים בראש בזמן הצפייה והם דיויד לינץ' וסייג'ון סוזוקי. ואם יש משהו שמאפיין את הקולנוע של כל אלה זה הרעיון שבסרטיהם העלילה הולכת ונהפכת למשנית ומה שעומד… להמשך קריאה
תגובות אחרונות