17 בנובמבר 2013 מאת פבלו אוטין
כשעליתי לארץ ב-1996, ידעתי שאני מגיע למדינה לא מפותחת מבחינת תעשיית הקולנוע שלה. הסרט הישראלי היחיד שראיתי היה "סיפורי תל-אביב" שהוצג בפסטיבל הקולנוע הישראלי בבואנוס איירס ב-1995. זה היה סרט חביב בהחלט, אבל מאוד בוסרי, ובכל מקרה אני מניח שחלק גדול ממנו בכלל לא הבנתי בגלל ההקשרים התרבותיים. באופן כללי לא שמעתי הרבה על סרטים ישראלים ובטח שלא באמת ראיתי… להמשך קריאה
20 בנובמבר 2012 מאת פבלו אוטין
הסינמטקים בארץ עושים מחווה לאחד האנשים שאני הכי אוהב בקולנוע הישראלי. יגאל בורשטיין היה עבורי בעיקר מורה נפלא. הוא הפגיש ביני לבין סרטים נהדרים, ידע תמיד להפתיע אותי בהבחנות פיוטיות ויפות ובעיקר ידע תמיד לכבד את היצירות של הבמאים הגדולים ושל הסטודנטים המתחילים כאחד. הוא עודד את התשוקה לעשייה, לא משנה מה התוצאה, העיקר לעשות, לחשוב, ליצור ולאהוב קולנוע. בורשטיין גם גירה… להמשך קריאה
כשעליתי לארץ ב-1996, ידעתי שאני מגיע למדינה לא מפותחת מבחינת תעשיית הקולנוע שלה. הסרט הישראלי היחיד שראיתי היה "סיפורי תל-אביב" שהוצג בפסטיבל הקולנוע הישראלי בבואנוס איירס ב-1995. זה היה סרט חביב בהחלט, אבל מאוד בוסרי, ובכל מקרה אני מניח שחלק גדול ממנו בכלל לא הבנתי בגלל ההקשרים התרבותיים. באופן כללי לא שמעתי הרבה על סרטים ישראלים ובטח שלא באמת ראיתי… להמשך קריאה
הסינמטקים בארץ עושים מחווה לאחד האנשים שאני הכי אוהב בקולנוע הישראלי. יגאל בורשטיין היה עבורי בעיקר מורה נפלא. הוא הפגיש ביני לבין סרטים נהדרים, ידע תמיד להפתיע אותי בהבחנות פיוטיות ויפות ובעיקר ידע תמיד לכבד את היצירות של הבמאים הגדולים ושל הסטודנטים המתחילים כאחד. הוא עודד את התשוקה לעשייה, לא משנה מה התוצאה, העיקר לעשות, לחשוב, ליצור ולאהוב קולנוע. בורשטיין גם גירה…
תגובות אחרונות