19 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
פסטיבל ירושלים 2023 שלי התחיל ביום ראשון בצהריים, יומיים וערב אחרי פתיחתו הרשמית, כשעופר כבר הספיק לייצר שרשרת דיווחים שכמובן עוד תמשיך. כעת הגיע זמני להצטרף לסיקורים הירושלמים הקיבוציים, אחרי שצברתי מספיק סרטים וחוויות, ביניהן כמה מפגשים משמחים, ואיחוד של כותבי סריטה שהתאפשר עם ביקורו של אורון בארץ. ואם תישארו בסביבה, תוכלו לקרוא טקסט נוסף שלי שיעלה עוד במהלך היום… להמשך קריאה
6 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
אחרי כעשור על במות קטנות, וקצת פחות קטנות, פריוקט מימון המונים וכמה הקרנות טרום בכורה - "העיר הזאת" מגיע להקרנות בבתי הקולנוע. זהו פרויקט של להקת "ויקטור ג'קסון" שהחל מקטעים מבודדים והפך כאמור למחזה פרינג', שמהר מאוד הפך לקאלט: אופרת היפ-הופ באווירת פילם נואר שלא מעט אנשים ראו מספר פעמים על הבמות. המעבר של המחזה, שהושפע רבות מסרטים, לקולנוע -… להמשך קריאה
22 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
ביום ראשון (ה-25.6) ייפתח בתל אביב הפסטיבל הבינלאומי ה-25 לסרטי סטודנטיות וסטודנטים, שיימשך עד ה-1 ביולי ואנחנו נסקר כמו תמיד. השנה הדיווח המקדים שלנו בסריטה יחולק לשניים: אורון יסקור את רשימת האורחים, שחלקם יבואו עם סרטים חדשים ומדוברים בבכורה ישראלית, ובפוסט הזה אני אכתוב ואמליץ על שמונה סרטים שונים שיוצגו במהלך הפסטיבל, חלקם ממש ביום הראשון שלו. באופן נוח, הסרטים… להמשך קריאה
2 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
15 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
בפוסט הדיווח הקודם שלי מפסטיבל דוקאביב, נגעתי בכמה נושאים המשותפים למספר סרטים. בין היתר קשיים נפשיים, יחסים בתוך המשפחה, תיעוד אישי ואינטימיות עם מושא התיעוד. והנה בערב שאחרי פרסום הפוסט, צפיתי בסרט ישראלי נוסף העוסק בנושאים הללו. אולי אפילו מזקק אותם בדרכו למשהו ספק ברוטלי יותר, ספק טהור ואוהב יותר. אפתח עם הסרט הזה שמתחבר לפוסט הקודם, ואז אגע בכמה… להמשך קריאה
14 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
אין ספק כי הימים הראשונים של פסטיבל דוקאביב 2023 סיפקו חוויה מעט סוראליסטית, עם הסבר על כך שבהישמע אזעקה יש להישאר בתוך האולמות. אולי האופציה של להישאר באולמות טובה בכל מקרה, גם אם אין אזעקה או אפילו אם יש הפסקת אש. זאת למרות שרוב סרטי דוקאביב לא בדיוק עונים על ההגדרה של מפלט מן המציאות או הסחת דעת, אלא יותר… להמשך קריאה
22 במרץ 2023 מאת אורון שמיר
היום הוא יום הקולנוע הישראלי, מה שאומר שבתי הקולנוע והסינמטקים גם יתמלאו אך ורק בסרטים תוצרת כחול לבן והמחירים יהיו נוחים מהרגיל. כתמיד, מבטיחים לנו 10 ש״ח הכרטיס אבל גובים עמלות כאלו ואחרות, אז אני מרגיש בנוח לכתוב מחיר מוזל מבלי להתחייב בשם הקולנועים על הסכום. היוזמה של משרד התרבות והספורט תציין השנה 75 שנות יצירה ישראלית, שזה לא מדויק… להמשך קריאה
14 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
כאשר מדברים על "דפיקה בדלת", קודם כל צריך להבהיר על איזה "דפיקה בדלת" אנחנו מדברים. לא הסרט של מ. נייט שאמאלן שיצא מוקדם יותר השנה, גם לא הסרט של איילי רות' שגילה לעולם של אנה דה ארמס לפני מספר שנים. התרגום המילולי של שני הסרטים הללו אינו בדיוק "דפיקה בדלת", ואילו הסרט לו מוקדשת הסקירה הזו הוא סרט ישראלי. הדפיקה… להמשך קריאה
1 בינואר 2023 מאת עופר ליברגל
כאשר שומעים על סרט שהוא מתרחש כמעט כולו בחלל אחד (במקרה של הסרט הנידון: דירה) וכולל פחות או יותר רק שלוש דמויות, יש מערך ציפיות מסוים שהוא לא תמיד מדויק. הציפייה היא לסרט שמבוסס על משחק ודיאלוג ופחות על קולנועי יצירתי, משהו שהמילה "תיאטרלי" יכולה להתאים לו, למרות שגם זה לא מדיוק. לאורך תולדות הקולנוע היו כמה במאים שהפגינו וירטואוזיות… להמשך קריאה
1 בדצמבר 2022 מאת לירון סיני
יש משהו לא בטוח בצפייה בסרט תיעודי אישי על נושא כואב. עצם הידיעה המוקדמת על מידת החשיפה מול המצלמות יכולה לערער, לעורר חשש, אי נוחות, דאגה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוויה שעדיין לא מדוברת מספיק שעשויה להפעיל רגשית את כל מי שצופה. ולפני שאמשיך, אזהרה: סרטה של מוריה בן אבות, "בידיים ריקות", במהלכו היא מתעדת את ההריון שלה… להמשך קריאה
פסטיבל ירושלים 2023 שלי התחיל ביום ראשון בצהריים, יומיים וערב אחרי פתיחתו הרשמית, כשעופר כבר הספיק לייצר שרשרת דיווחים שכמובן עוד תמשיך. כעת הגיע זמני להצטרף לסיקורים הירושלמים הקיבוציים, אחרי שצברתי מספיק סרטים וחוויות, ביניהן כמה מפגשים משמחים, ואיחוד של כותבי סריטה שהתאפשר עם ביקורו של אורון בארץ. ואם תישארו בסביבה, תוכלו לקרוא טקסט נוסף שלי שיעלה עוד במהלך היום… להמשך קריאה
אחרי כעשור על במות קטנות, וקצת פחות קטנות, פריוקט מימון המונים וכמה הקרנות טרום בכורה - "העיר הזאת" מגיע להקרנות בבתי הקולנוע. זהו פרויקט של להקת "ויקטור ג'קסון" שהחל מקטעים מבודדים והפך כאמור למחזה פרינג', שמהר מאוד הפך לקאלט: אופרת היפ-הופ באווירת פילם נואר שלא מעט אנשים ראו מספר פעמים על הבמות. המעבר של המחזה, שהושפע רבות מסרטים, לקולנוע -… 
ביום ראשון (ה-25.6) ייפתח בתל אביב הפסטיבל הבינלאומי ה-25 לסרטי סטודנטיות וסטודנטים, שיימשך עד ה-1 ביולי ואנחנו נסקר כמו תמיד. השנה הדיווח המקדים שלנו בסריטה יחולק לשניים: אורון יסקור את רשימת האורחים, שחלקם יבואו עם סרטים חדשים ומדוברים בבכורה ישראלית, ובפוסט הזה אני אכתוב ואמליץ על שמונה סרטים שונים שיוצגו במהלך הפסטיבל, חלקם ממש ביום הראשון שלו. באופן נוח, הסרטים… 
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… 
בפוסט הדיווח הקודם שלי מפסטיבל דוקאביב, נגעתי בכמה נושאים המשותפים למספר סרטים. בין היתר קשיים נפשיים, יחסים בתוך המשפחה, תיעוד אישי ואינטימיות עם מושא התיעוד. והנה בערב שאחרי פרסום הפוסט, צפיתי בסרט ישראלי נוסף העוסק בנושאים הללו. אולי אפילו מזקק אותם בדרכו למשהו ספק ברוטלי יותר, ספק טהור ואוהב יותר. אפתח עם הסרט הזה שמתחבר לפוסט הקודם, ואז אגע בכמה… 
אין ספק כי הימים הראשונים של פסטיבל דוקאביב 2023 סיפקו חוויה מעט סוראליסטית, עם הסבר על כך שבהישמע אזעקה יש להישאר בתוך האולמות. אולי האופציה של להישאר באולמות טובה בכל מקרה, גם אם אין אזעקה או אפילו אם יש הפסקת אש. זאת למרות שרוב סרטי דוקאביב לא בדיוק עונים על ההגדרה של מפלט מן המציאות או הסחת דעת, אלא יותר… 
היום הוא יום הקולנוע הישראלי, מה שאומר שבתי הקולנוע והסינמטקים גם יתמלאו אך ורק בסרטים תוצרת כחול לבן והמחירים יהיו נוחים מהרגיל. כתמיד, מבטיחים לנו 10 ש״ח הכרטיס אבל גובים עמלות כאלו ואחרות, אז אני מרגיש בנוח לכתוב מחיר מוזל מבלי להתחייב בשם הקולנועים על הסכום. היוזמה של משרד התרבות והספורט תציין השנה 75 שנות יצירה ישראלית, שזה לא מדויק… 
כאשר מדברים על "דפיקה בדלת", קודם כל צריך להבהיר על איזה "דפיקה בדלת" אנחנו מדברים. לא הסרט של מ. נייט שאמאלן שיצא מוקדם יותר השנה, גם לא הסרט של איילי רות' שגילה לעולם של אנה דה ארמס לפני מספר שנים. התרגום המילולי של שני הסרטים הללו אינו בדיוק "דפיקה בדלת", ואילו הסרט לו מוקדשת הסקירה הזו הוא סרט ישראלי. הדפיקה… 
כאשר שומעים על סרט שהוא מתרחש כמעט כולו בחלל אחד (במקרה של הסרט הנידון: דירה) וכולל פחות או יותר רק שלוש דמויות, יש מערך ציפיות מסוים שהוא לא תמיד מדויק. הציפייה היא לסרט שמבוסס על משחק ודיאלוג ופחות על קולנועי יצירתי, משהו שהמילה "תיאטרלי" יכולה להתאים לו, למרות שגם זה לא מדיוק. לאורך תולדות הקולנוע היו כמה במאים שהפגינו וירטואוזיות… 
יש משהו לא בטוח בצפייה בסרט תיעודי אישי על נושא כואב. עצם הידיעה המוקדמת על מידת החשיפה מול המצלמות יכולה לערער, לעורר חשש, אי נוחות, דאגה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוויה שעדיין לא מדוברת מספיק שעשויה להפעיל רגשית את כל מי שצופה. ולפני שאמשיך, אזהרה: סרטה של מוריה בן אבות, "בידיים ריקות", במהלכו היא מתעדת את ההריון שלה…
תגובות אחרונות