• המתאבקים
  • כחום הגוף
  • מאהבת, מטרידנית, רוצחת
  • אוסקר 2023/24: דירוג כל הסרטים המועמדים
  • אוסקר 2023/24: איך הלך עם ההימורים המוקדמים
  • אוסקר 2023/24: רשימת המועמדים המלאה
  • ״תוכנית א׳״, סקירה לסרטם הבינלאומי של האחים פז
  • אוסקר 2023/24: הימורים על המועמדים
  • ״הגול הבא מנצח״, סקירה
  • סיכום 2023: הסרטים שעשו לנו את השנה הקולנועית
  • סיכום 2023: זוועות המציאות בראי הקולנוע
  • סיכום 2023: הניצחונות וההפסדים של השנה בקולנוע
  • סיכום 2023: עשרים הרגעים שעשו לאור את השנה
  • סיכום 2023: מגמות השנה בקולנוע ומשמעותן
  • סיכום 2023: אימת החודש סוגרת שנה
  • סיכום 2023: הסרטים הכי טובים שגילינו השנה לראשונה

״לחיות את חייה״: סקירה ב-12 חלקים, פרולוג ואפילוג (לזכרו של ז'אן לוק גודאר)

14 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
ז'אן לוק גודאר נפטר. זה כמעט נראה דבר מיינסטרמי מדי עבורו, אולם לפי דיווחים הוא מת בהמתת חסד, מה שאומר שהוא גם קבע את גורלו עד הסוף ואף עשה מעשה שהוא גם הומני וגם שנוי במחלוקת. מייצג. פוסט זה אינו הספד. אין הספדים בסריטה. נראה לי שהספדים לא תואמים את הרוח של סרטי גודאר. לא שהאיש עצמו היה מתנגד. לא.… להמשך קריאה

חוגגים את הקולנוע של אורי זוהר: מאפייני סגנונו

3 ביוני 2013 מאת פבלו אוטין
הקדמה: זהו, השבוע זה מתחיל. הרטרוספקטיבה הגדולה לסרטי אורי זוהר הגיעה אלינו. היא נחנכת  בפסטיבל קולנוע דרום בשדרות וממשיכה לסינמטקים השונים בארץ. ובסריטה אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי להתבונן מחדש על יצירתו של אחד הבמאים החשובים והטובים שהולידה התעשייה המקומית. והיום, חלק חמישי בסדרה. מבט כללי על אורי זוהר, הכתיבה עליו ומאפייני סגנונו. יגאל בורשטיין הגדול, הביע בכתב כבר מספר… להמשך קריאה

לקראת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטונדטים 2012: מחווה למחברות הקולנוע

30 במאי 2012 מאת עופר ליברגל
מנפלאות הפסטיבלים: תמיד יש אירוע שמחמיצים. רצה הגורל וביום חמישי ה-7.6 אני כבר מחויב לכנס הבוגרים של החוג לקולנוע, וכך אחמיץ אולי את האירוע הקולנועי החשוב ביותר בעיניי בפסטיבל סרטי הסטודנטים הנוכחי. אירוע קולנועי שהוא אחד מן האירועים החשובים ביותר של השנה. אירוע שחכיתי לו מספר שנים. הכוונה היא להקרנת עותק משוחזר של האימא והזונה (La maman et la putain, The… להמשך קריאה

הערות על הקולנוע של אנייס ורדה

1 בנובמבר 2010 מאת עופר ליברגל
אישה הרה מספרת על הכמיהה שלה לרגע הלידה. השוט העוקב מתחיל בצילום של תינוק בעריסת בית חולים. עד לנקודה זו, מעבר קולנועי טיפוסי. לאחר מספר שניות המצלמה זזה הצידה לעבר האישה שדיברה בשוט הקודם. היא אוספת תינוק מעריסה אחרת ומראה אותו לבעלה, אותו החליטה לעזוב, אחרי שיכניס אותה להריון פעם נוספת, כך שלכל אחד מהם יהיה ילד לגדל. סצנה פשוטה… להמשך קריאה

"הקצה הצר" של אנייס ורדה – סקירה

5 באוקטובר 2010 מאת עופר ליברגל
אורסון וולס נהג לומר כי היתרון הגדול שהיה לו בסרט "האזרח קיין" הייתה הבורות. הוא לא ידע איך כללי המשחק עובדים עבור במאי קולנוע כי לא היה לו ניסיון, כך שהוא שבר כמה כללים מבלי להיות מודע לכך ולא היה מוטרד מהדרך שבה "נכון" לביים. אבל וולס לא היה חסר ניסיון לחלוטין בקולנוע – הוא כבר ביים סרט ניסיוני קצר… להמשך קריאה