• פרסי אופיר 2020: רשימת המתמודדים הראשונית
  • מחכים לתרגום: ״פאלם ספרינגס״
  • דאבל סרטי סגר: ״תוצרת בית״ ו״במרחק מאה מטר״
  • ״משמר האלמוות״, סקירת נטפליקס
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית (שוב זה)
  • על ההצלחות של הקולנוע הישראלי הקצר השנה עד כה
  • לא הפסד גדול: שני סרטים שדילגו על המסכים בישראל
  • ״חלומות רחוקים״, סקירת נטפליקס
  • סקירת אמזון פריים וידאו משולשת
  • תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של פייר סאגה
  • הקולנוע של 2020: סיכום מחצית

״עיר יתומה״, סקירה

22 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
אם מתחשק לכם או לכן סרט פשע אמריקאי רחב יריעה, עם אווירת פיפטיז וצילומים של ניו יורק בערפל, כנראה שתבחרו לראות בסופש הזה את ״האירי״ של מרטין סקורסזה. לא שאני מאשים, זו גם הבחירה המקורית שלי ואני מסכים עם הסקירה של עופר – מדובר בסרט פשוט ענק, מהטובים של השנה וכנראה גם הכי טוב של סקורסזה בעשור הנוכחי. אבל רצה… להמשך קריאה

פרויקט כל זוכי האוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר – פרק 79: "השתולים" (2006)

26 באפריל 2018 מאת אור סיגולי
טקס האוסקר ה-79 המשיך את הקו יוצא הדופן של תחילת שנות האלפיים, עם שנה שכקודמותיה שברה את כל הסטטיסטיקות המוכרות לנו עד אותה תקופה. זוכה 2006 היה "השתולים" (The Departed), שכמו שני הזוכים לפניו ושני הזוכים אחריו, לא רק שהיה סרט גברי, עכשווי ומחוספס בשונה ממה שהכרנו כ"סרט אוסקר", אלא גם לא ממש יצא לעולם כמתמודד מרכזי לפרס. למעשה זה… להמשך קריאה

״עדיין אליס״, סקירה

27 בפברואר 2015 מאת עופר ליברגל
לפעמים הנושאים אשר סרט מעלה לדיון גדולים יותר מן הסרט עצמו, או לפחות מרמת הביצוע של הסרט. בבואי לדון ב״עדיין אליס״ (Still Alice) סרטם של זוג הבמאים וואש ווסטמורלנד וריצ'ארד גלצר, אני חש כי אני חייב לפתוח בשורה התחתונה: במהלך הצפייה הסרט ריגש אותי עד דמעות. הסיבה העיקרית לכך היא שהסרט מתאר התמודדות עם מחלת אלצהיימר אשר פורצת לחיי הגיבורה… להמשך קריאה

"יסמין הכחולה", סקירה

18 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
כבר אין טעם לצפות לעוד יצירת מופת, או משהו שמנסה להיות יצירת מופת, מוודי אלן. בעשור השמיני לחייו, האיש כבר לא מנסה להיות מעודכן בקולנוע עולמי חדשני או לגוון סגנונית בכל סרט, כפי שעשה מאמצע שנות השבעים עד לסוף שנות התשעים (ויש אנשים שימקמו את הירידה ביצירתו עוד קודם). ובקצב של סרט אחד לשנה, יצא לו בעשור האחרון לעשות לא… להמשך קריאה

"לרומא באהבה", סקירה

16 ביולי 2012 מאת עופר ליברגל
וודי אלן הוא כנראה הבמאי האהוב עלי. ראיתי כבר למעלה מ-40 שלו, כמעט את כולם יותר מפעם אחת, רובם אף שלוש פעמים ויותר. בשנים האחרונות כבר הפנמתי שאני לא אזכה ממנו ליצירת מופת נוספת, אבל תמיד סמכתי עליו (או על עצמי) שלא אסבול בסרטים שלו. דבר זה השתנה לפרקים ארוכים מדי בסרטו האחרון לרומא באהבה (To Rome with Love). סבלתי בלא מעט… להמשך קריאה