27 בנובמבר 2025 מאת עופר ליברגל
בימינו, דומה כי הקולנוע שזוכה לתקציבים הגבוהים מורכב יותר מסדרות סרטים מאשר סרטים עם סיפורים מקוריים ומגע אישי של במאי. בתוך המציאות הזאת, ריאן ג'ונסון מצא נישה שמאפשרת שילוב: סדרת הסרטים שממשיכה את "רצח כתוב היטב" - סרטים שהם זיכיון המבוסס על סרטי המשך, דמות חוזרת, ומבנה עלילתי דומה שהיא סוג של צעצוע אישי שלו, עם הקול הייחודי שלו כיוצר,… להמשך קריאה
25 בנובמבר 2025 מאת עופר ליברגל
את כל הסרטים המתמודדים לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי סקרתי כאן בסדרה של פוסטים, אף כי הדבר התצבע בעיקר על סמך מידע חלקי ומבלי שצפיתי ברוב הסרטים. כיום, כאשר הולך ומתקרב מועד ההכרזה על הרשימה המצומצמת של 15 סרטים עדיין לא צפיתי ברובם, אבל אני מתקרב לכך ועומד כעת על יותר משליש מהרשימה כולה. אל קו היעד של חצי כנראה לא… להמשך קריאה
23 בנובמבר 2025 מאת אור סיגולי
לרובנו, שמו של הסרט האמריקאי "חלומות רכבת" (Train Dreams) די טרי, אבל האמת היא שנוכחותו מלווה את עולם הקולנוע מזה כתשעה חודשים, לכן בלתי נמנע מלהיכנס לדימויים של היריון, וכנראה אחד מוצלח. לשמחת הכלל, אני אמנע מזה. בכורתו הייתה בפברואר בפסטיבל סאנדנס, שם הוצג במסגרת הפרימיירות, כזו שאיננה תחרותית. אני לא יכול לומר בוודאות של מי הייתה הבחירה למקם את… להמשך קריאה
19 בנובמבר 2025 מאת עופר ליברגל
השיווק של הסרט "מרשעת" (Wicked) מהשנה שעברה קצת ניסה להסתיר את העובדה שהמחזה המצליח שיצרו ויני הולצמן וסטיבן שוורץ פוצל לשני סרטים. הפיצול תוכנן מראש ושני הסרטים צולמו ברצף, משמע אם הצוות הסיק מסקנות מן התגובות החיוביות בסך הכל, הם השפיעו רק על שלבי הפוסט. לכן, אין זה פלא כי "מרשעת: חלק 2" (באנגלית הכותרת Wicked: For Good היא מעט… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2025 מאת לירון סיני
האם דמיון בולט לסצנות ומרכיבים מסרטים אחרים מעיד על היעדר מקוריות, או על מחווה נרגשת? כשיצאתי מההקרנה של "לשחרר את השדים", שמו העברי המצמצם והמסליל לכיוון ז'אנרי אחד בלבד וחבל של "Shelby Oaks", בכורת הבימוי של היוטיובר ומבקר הקולנוע כריס סטאקמן, זה היה הדיון. מהתרשמות זריזה נחלקנו בין מי שנהנו להפליא מהסרט שמתיימר להחזיק ולעשות די הרבה בתוך מסגרת של… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2025 מאת עופר ליברגל
למעלה מ-40 שנה חלפו מאז פורסם הרומן "הנרדף" (The Running Man) מאת סטיבן קינג, שחתום עליו בשם העת ריצ'ארד בכמן. שנים ספורות אחרי פרסום הרומן כבר יצא העיבוד הקולנועי הראשון, בכיכבו של ארנולד שוורצנגר בדיוק בתקופה בה הוא בנה את עצמו ככוכב על של סרטי פעולה, עם נטייה לשלב מדע בדיוני. אור כתב עליו כאן במסגרת הפרויקט של כל סרטי… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2025 מאת עופר ליברגל
לקרוא לסרט "אלינור הגדולה" (Eleanor the Great) כרוך בהימור מסוים. מצד אחד, במקרה ותהיה חיבה לסרט, הכותרות כותבות את עצמן. אך הפוטנציאל קיים גם כדרך השלילה - "אלינור הלא-גדולה" וכו'. מה שמעט מוזר בכותרת הזו שיש בה סוג של מימד סותר או אירוני לסרט, שדומה כי הוא מנסה להיות סרט "קטן" בדרכו ובהצהרות שלו. סרט שלא מתפרץ עד הסוף עם… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2025 מאת עופר ליברגל
הסרט "אם היו לי רגליים הייתי בועטת בך" (If I Had Legs I’d Kick You) מאוד לא נעים לצפייה. אני רושם את זה כי במקומות מסוימים הוא רשום גם כקומדיה אפלה ומככבת בו רוז ביירן, שחקנית שלרוב מצטיינת בתפקידים קומיים, גם אם היא עשתה דברים אחרים. השם המוכר הנוסף בקאסט הוא קונאן אובריאן שהוא קומיקאי הרבה יותר משחקן. זה לא… להמשך קריאה
1 בנובמבר 2025 מאת עופר ליברגל
השם העברי עושה לא מעט עבודה בפיתוח הציפיות במקרה של הסרט הבא, במקור ״Splitsville״ כלומר סלנג לסופם של יחסים רומנטיים או מיניים, אבל בישראל - בואו לראות סרט על זוגיות ב"יחסים פתוחים". בעוד השם המקורי מדבר על פרידה, השם העברי עוסק בסוג היחסים. האמת היא כי מבחינה נרטיבית הסרט עושה את שני הדברים, אבל לא בדיוק. בכל מקום השיווק שלו… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2025 מאת לירון סיני
לצד חברים עם טעם ז'אנרי דומה, כולל אור, נקלעתי לאחרונה לשאלה שתמיד משמחת אותי, ואף פעם אין לי תשובה חד משמעית לגביה: מה מגדיר סרט כאימה? איפה הגבולות והאם הם קשוחים או גמישים? מה המדדים שלנו בעצם? יש מגוון אפשרויות שעלו: הבהלות ברמה של תגובה פיזית; נושא שמעורר בנו פחד; מערך כוחות לא שוויוני ברמה שמערערת את יסודות התפיסה של… להמשך קריאה
בימינו, דומה כי הקולנוע שזוכה לתקציבים הגבוהים מורכב יותר מסדרות סרטים מאשר סרטים עם סיפורים מקוריים ומגע אישי של במאי. בתוך המציאות הזאת, ריאן ג'ונסון מצא נישה שמאפשרת שילוב: סדרת הסרטים שממשיכה את "רצח כתוב היטב" - סרטים שהם זיכיון המבוסס על סרטי המשך, דמות חוזרת, ומבנה עלילתי דומה שהיא סוג של צעצוע אישי שלו, עם הקול הייחודי שלו כיוצר,… להמשך קריאה
את כל הסרטים המתמודדים לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי סקרתי כאן בסדרה של פוסטים, אף כי הדבר התצבע בעיקר על סמך מידע חלקי ומבלי שצפיתי ברוב הסרטים. כיום, כאשר הולך ומתקרב מועד ההכרזה על הרשימה המצומצמת של 15 סרטים עדיין לא צפיתי ברובם, אבל אני מתקרב לכך ועומד כעת על יותר משליש מהרשימה כולה. אל קו היעד של חצי כנראה לא… להמשך קריאה
לרובנו, שמו של הסרט האמריקאי "חלומות רכבת" (Train Dreams) די טרי, אבל האמת היא שנוכחותו מלווה את עולם הקולנוע מזה כתשעה חודשים, לכן בלתי נמנע מלהיכנס לדימויים של היריון, וכנראה אחד מוצלח. לשמחת הכלל, אני אמנע מזה. בכורתו הייתה בפברואר בפסטיבל סאנדנס, שם הוצג במסגרת הפרימיירות, כזו שאיננה תחרותית. אני לא יכול לומר בוודאות של מי הייתה הבחירה למקם את… להמשך קריאה
השיווק של הסרט "מרשעת" (Wicked) מהשנה שעברה קצת ניסה להסתיר את העובדה שהמחזה המצליח שיצרו ויני הולצמן וסטיבן שוורץ פוצל לשני סרטים. הפיצול תוכנן מראש ושני הסרטים צולמו ברצף, משמע אם הצוות הסיק מסקנות מן התגובות החיוביות בסך הכל, הם השפיעו רק על שלבי הפוסט. לכן, אין זה פלא כי "מרשעת: חלק 2" (באנגלית הכותרת Wicked: For Good היא מעט… להמשך קריאה
האם דמיון בולט לסצנות ומרכיבים מסרטים אחרים מעיד על היעדר מקוריות, או על מחווה נרגשת? כשיצאתי מההקרנה של "לשחרר את השדים", שמו העברי המצמצם והמסליל לכיוון ז'אנרי אחד בלבד וחבל של "Shelby Oaks", בכורת הבימוי של היוטיובר ומבקר הקולנוע כריס סטאקמן, זה היה הדיון. מהתרשמות זריזה נחלקנו בין מי שנהנו להפליא מהסרט שמתיימר להחזיק ולעשות די הרבה בתוך מסגרת של… להמשך קריאה
למעלה מ-40 שנה חלפו מאז פורסם הרומן "הנרדף" (The Running Man) מאת סטיבן קינג, שחתום עליו בשם העת ריצ'ארד בכמן. שנים ספורות אחרי פרסום הרומן כבר יצא העיבוד הקולנועי הראשון, בכיכבו של ארנולד שוורצנגר בדיוק בתקופה בה הוא בנה את עצמו ככוכב על של סרטי פעולה, עם נטייה לשלב מדע בדיוני. אור כתב עליו כאן במסגרת הפרויקט של כל סרטי… להמשך קריאה
לקרוא לסרט "אלינור הגדולה" (Eleanor the Great) כרוך בהימור מסוים. מצד אחד, במקרה ותהיה חיבה לסרט, הכותרות כותבות את עצמן. אך הפוטנציאל קיים גם כדרך השלילה - "אלינור הלא-גדולה" וכו'. מה שמעט מוזר בכותרת הזו שיש בה סוג של מימד סותר או אירוני לסרט, שדומה כי הוא מנסה להיות סרט "קטן" בדרכו ובהצהרות שלו. סרט שלא מתפרץ עד הסוף עם… להמשך קריאה
הסרט "אם היו לי רגליים הייתי בועטת בך" (If I Had Legs I’d Kick You) מאוד לא נעים לצפייה. אני רושם את זה כי במקומות מסוימים הוא רשום גם כקומדיה אפלה ומככבת בו רוז ביירן, שחקנית שלרוב מצטיינת בתפקידים קומיים, גם אם היא עשתה דברים אחרים. השם המוכר הנוסף בקאסט הוא קונאן אובריאן שהוא קומיקאי הרבה יותר משחקן. זה לא… להמשך קריאה
השם העברי עושה לא מעט עבודה בפיתוח הציפיות במקרה של הסרט הבא, במקור ״Splitsville״ כלומר סלנג לסופם של יחסים רומנטיים או מיניים, אבל בישראל - בואו לראות סרט על זוגיות ב"יחסים פתוחים". בעוד השם המקורי מדבר על פרידה, השם העברי עוסק בסוג היחסים. האמת היא כי מבחינה נרטיבית הסרט עושה את שני הדברים, אבל לא בדיוק. בכל מקום השיווק שלו… להמשך קריאה
לצד חברים עם טעם ז'אנרי דומה, כולל אור, נקלעתי לאחרונה לשאלה שתמיד משמחת אותי, ואף פעם אין לי תשובה חד משמעית לגביה: מה מגדיר סרט כאימה? איפה הגבולות והאם הם קשוחים או גמישים? מה המדדים שלנו בעצם? יש מגוון אפשרויות שעלו: הבהלות ברמה של תגובה פיזית; נושא שמעורר בנו פחד; מערך כוחות לא שוויוני ברמה שמערערת את יסודות התפיסה של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות