13 בפברואר 2026 מאת עופר ליברגל
בדרך כלל, כאשר אני מחבר שני סרטים לסקירה משותפת, יש להם מכנה משותף. הפעם מה שמחבר בניהם הם היותם קצוות שונים של קולנוע האיכות העולמי/סרטי פסטיבלים, לפחות בעיניי. את שניהם ניתן לסווג כ"קולנוע איכות", אבל בפועל הם מיועדים לסוג שונה למדי של קהל ומי שיאהב סרט אחד עלול לסבול קשות באחר, אף כי שניהם טובים בדרכם. בעצם, לדעתי אחד טוב… להמשך קריאה
12 בפברואר 2026 מאת לירון סיני
שני סרטים התגנבו אל רשימות סיכומי השנה שלי מבלי שתכננתי שיתברגו כה גבוה. ושניהם עוד לא זכו לסקירות שלי, על אף שבי נשבעתי שזה עוד יקרה. והנה, בעודנו נושמות נשימות עמוקות בין סיכום השנה לעונות של פרסים וערימות של אימה קולנועית חדשה כבר פה, לבין זוועות ונפלאות החיים שמתדפקים על דלתותינו תדיר, אם לא עכשיו, אי מתי נדבר על העיבוד… להמשך קריאה
11 בפברואר 2026 מאת עופר ליברגל
הרומן היחיד שכתבה אמילי ברונטה, "אנקת גבהים" (Wuthering Heights), ממשיך להסעיר קוראים זמן רב אחרי שפורסם לראשונה בשנת 1847. דומה כי בכל כמה שנים הוא זוכה לגרסה חדשה בקולנוע או בטלוויזיה וכי גרסת 2026 מגיעה עם ציפיות גדולות מהרגיל, בין אם עקב הנוכחות של כוכבים כגון מרגו רובי וג'ייקוב אלורדי או הבמאית אמרלד פנל, זוכת האוסקר על "צעירה מבטיחה" שביימה… להמשך קריאה
7 בפברואר 2026 מאת עופר ליברגל
יש מעט מאוד אמנים שהיצירה שלהם שינתה עבורי את האופן בו אני תופס אמנות. הבמאית הסקוטית לין רמזי היא ללא ספק אחת מאותה קבוצה קטנה, בזכות סרטה הראשון "מלכודת עכברים" (Ratcatcher) וסרטה השני "מורברן קלר" (Morvern Callar), שאני בהחלט זומם להאריך בכתיבה לגביו מתישהו אבל דוחה את זה כבר יותר מדי זמן. ההערכה כלפיה היא גם בזכות שורה של סרטים… להמשך קריאה
5 בפברואר 2026 מאת עופר ליברגל
קטגוריית הסרט התיעודי היא בדרך כלל אחת מן היותר מעניינות בפרסי האוסקר. אף כי סרטים ידועים ומדוברים מתמודדים בה, רשימת המועמדים תמיד כוללת הפתעות. האגף התיעודי לא בהכרח מעמיד את הסרטים הכי מדוברים או אלו של הבמאים הכי מפורסמים, וכך היה גם השנה כאשר כמה סרטים שהיו בראש טבלת ההימורים נותרו מחוץ לטקס. מעניין לציין כי מדובר בסרטים של הבמאים… להמשך קריאה
29 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
השם העברי המעט הגנרי של הסרט "הצילו" (Send Help) עלול להטעות. לא מדובר בגרסה חדשה לסרט בכיכובים של הביטלס, אלא בסרט חדש של הבמאי סם ריימי, שזה דבר שונה מאוד. אם כי בדומה לביטלס, סרטים של ריימי תמיד מעלים חיוך מסוים על הפרצוף, בעיקר כאשר הוא מתעסק עם סיפורים מקוריים ולא עם עיבודים לקומיקס. החיוך נובע מכך שפחות או יותר… להמשך קריאה
26 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
לכתוב זה לא דבר פשוט. פעמים רבות, המכשול הוא מאיפה להתחיל. הסרט החדש ״המנט״ (Hamnet) מציב בפני בעיה בתחום הזה, שכן במהלך המחשבה עליו עלו אצלי יותר מדי גורמים שנראו לי כמקום הראוי לפתוח את הסקירה אודות הסרט המדובר הזה. מכווין שנגעתי בכתיבה, אולי כדאי לפתוח עם וויליאם שייקספיר, אדם שלא ידוע הרבה על חייו אבל פחות או יותר מוסכם… להמשך קריאה
25 בינואר 2026 מאת רוי יודקביץ׳
לכולנו חסר מישהו או משהו בחיים. תמיד יש בקיום שלנו איזה חסך, חור מסוים שיכול להתמלא רק באמצעות אדם מסוים שייכנס בדיוק למשבצת הזו. זה לא יפתור לנו את כל הבעיות, אבל זה יענה על הצורך הספציפי הזה, על החוסר האחד הזה, ויספק לנו נחמה או פתרון נקודתיים שאולי ישפיעו גם על כל שאר הדברים. בסרט "רגשות להשכרה" (Rental Family)… להמשך קריאה
21 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
שני סרטים ברזילאים שיוצאים לקולנוע בישראל במקביל זה לא דבר שמתרחש הרבה, או כמעט בכלל לא מתרחש. אולם, זה מה שקרה בסוף השבוע ולכן אני מאחד את שני הסרטים לסקירה כפולה, אף כי הם מאוד שונים. הראשון שבהם ראוי לטקסט ארוך בנפרד, אולם בגלל שכבר כתבתי עליו, כשהציג בפסטיבל הקולנוע ירושלים בקיץ האחרון, אני אוסיף רק באופן חלקי בטקסט הנוכחי… להמשך קריאה
18 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
כמו כל סרט של נדב לפיד, "כן" הוא אירוע קולנועי מטלטל, שנוי במחלוקת מטבעו ומעורר תגובות קיצוניות. כפי שכתבתי על הסרט בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ההבדל בתגובות והפיצול בקהל הוא משהו שהסרט מכוון אליו. לפיד הוא לא במאי שרוצה שכל הצופים בסרט יצאו עם אותה חוויה, הוא רוצה לטלטל את הצופה. כל אחד צפוי להגיב אחרת ולחשוב אחרת על הטלטלה הזו,… להמשך קריאה
בדרך כלל, כאשר אני מחבר שני סרטים לסקירה משותפת, יש להם מכנה משותף. הפעם מה שמחבר בניהם הם היותם קצוות שונים של קולנוע האיכות העולמי/סרטי פסטיבלים, לפחות בעיניי. את שניהם ניתן לסווג כ"קולנוע איכות", אבל בפועל הם מיועדים לסוג שונה למדי של קהל ומי שיאהב סרט אחד עלול לסבול קשות באחר, אף כי שניהם טובים בדרכם. בעצם, לדעתי אחד טוב… להמשך קריאה
שני סרטים התגנבו אל רשימות סיכומי השנה שלי מבלי שתכננתי שיתברגו כה גבוה. ושניהם עוד לא זכו לסקירות שלי, על אף שבי נשבעתי שזה עוד יקרה. והנה, בעודנו נושמות נשימות עמוקות בין סיכום השנה לעונות של פרסים וערימות של אימה קולנועית חדשה כבר פה, לבין זוועות ונפלאות החיים שמתדפקים על דלתותינו תדיר, אם לא עכשיו, אי מתי נדבר על העיבוד… להמשך קריאה
הרומן היחיד שכתבה אמילי ברונטה, "אנקת גבהים" (Wuthering Heights), ממשיך להסעיר קוראים זמן רב אחרי שפורסם לראשונה בשנת 1847. דומה כי בכל כמה שנים הוא זוכה לגרסה חדשה בקולנוע או בטלוויזיה וכי גרסת 2026 מגיעה עם ציפיות גדולות מהרגיל, בין אם עקב הנוכחות של כוכבים כגון מרגו רובי וג'ייקוב אלורדי או הבמאית אמרלד פנל, זוכת האוסקר על "צעירה מבטיחה" שביימה… להמשך קריאה
יש מעט מאוד אמנים שהיצירה שלהם שינתה עבורי את האופן בו אני תופס אמנות. הבמאית הסקוטית לין רמזי היא ללא ספק אחת מאותה קבוצה קטנה, בזכות סרטה הראשון "מלכודת עכברים" (Ratcatcher) וסרטה השני "מורברן קלר" (Morvern Callar), שאני בהחלט זומם להאריך בכתיבה לגביו מתישהו אבל דוחה את זה כבר יותר מדי זמן. ההערכה כלפיה היא גם בזכות שורה של סרטים… להמשך קריאה
קטגוריית הסרט התיעודי היא בדרך כלל אחת מן היותר מעניינות בפרסי האוסקר. אף כי סרטים ידועים ומדוברים מתמודדים בה, רשימת המועמדים תמיד כוללת הפתעות. האגף התיעודי לא בהכרח מעמיד את הסרטים הכי מדוברים או אלו של הבמאים הכי מפורסמים, וכך היה גם השנה כאשר כמה סרטים שהיו בראש טבלת ההימורים נותרו מחוץ לטקס. מעניין לציין כי מדובר בסרטים של הבמאים… להמשך קריאה
השם העברי המעט הגנרי של הסרט "הצילו" (Send Help) עלול להטעות. לא מדובר בגרסה חדשה לסרט בכיכובים של הביטלס, אלא בסרט חדש של הבמאי סם ריימי, שזה דבר שונה מאוד. אם כי בדומה לביטלס, סרטים של ריימי תמיד מעלים חיוך מסוים על הפרצוף, בעיקר כאשר הוא מתעסק עם סיפורים מקוריים ולא עם עיבודים לקומיקס. החיוך נובע מכך שפחות או יותר… להמשך קריאה
לכתוב זה לא דבר פשוט. פעמים רבות, המכשול הוא מאיפה להתחיל. הסרט החדש ״המנט״ (Hamnet) מציב בפני בעיה בתחום הזה, שכן במהלך המחשבה עליו עלו אצלי יותר מדי גורמים שנראו לי כמקום הראוי לפתוח את הסקירה אודות הסרט המדובר הזה. מכווין שנגעתי בכתיבה, אולי כדאי לפתוח עם וויליאם שייקספיר, אדם שלא ידוע הרבה על חייו אבל פחות או יותר מוסכם… להמשך קריאה
לכולנו חסר מישהו או משהו בחיים. תמיד יש בקיום שלנו איזה חסך, חור מסוים שיכול להתמלא רק באמצעות אדם מסוים שייכנס בדיוק למשבצת הזו. זה לא יפתור לנו את כל הבעיות, אבל זה יענה על הצורך הספציפי הזה, על החוסר האחד הזה, ויספק לנו נחמה או פתרון נקודתיים שאולי ישפיעו גם על כל שאר הדברים. בסרט "רגשות להשכרה" (Rental Family)… להמשך קריאה
שני סרטים ברזילאים שיוצאים לקולנוע בישראל במקביל זה לא דבר שמתרחש הרבה, או כמעט בכלל לא מתרחש. אולם, זה מה שקרה בסוף השבוע ולכן אני מאחד את שני הסרטים לסקירה כפולה, אף כי הם מאוד שונים. הראשון שבהם ראוי לטקסט ארוך בנפרד, אולם בגלל שכבר כתבתי עליו, כשהציג בפסטיבל הקולנוע ירושלים בקיץ האחרון, אני אוסיף רק באופן חלקי בטקסט הנוכחי… להמשך קריאה
כמו כל סרט של נדב לפיד, "כן" הוא אירוע קולנועי מטלטל, שנוי במחלוקת מטבעו ומעורר תגובות קיצוניות. כפי שכתבתי על הסרט בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ההבדל בתגובות והפיצול בקהל הוא משהו שהסרט מכוון אליו. לפיד הוא לא במאי שרוצה שכל הצופים בסרט יצאו עם אותה חוויה, הוא רוצה לטלטל את הצופה. כל אחד צפוי להגיב אחרת ולחשוב אחרת על הטלטלה הזו,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות