1 באוקטובר 2025 מאת אור סיגולי
אחרי שלושה סרטים שהתקבלו באופן יחסית מעורב בין תומכים נלהבים אל מול קהל אדיש ומבולבל ("מידות רעות", "חוטים נסתרים", "ליקריץ פיצה"), חזר אחד מגדולי הבמאים בכל הזמנים (תתווכחו אתי על זה) פול תומס אנדרסון עם סרט חדש - "קרב רודף קרב". הקרנותיו המוקדמות חוללו כותרות מאוד דרמטיות לגבי הגעתה של יצירת מופת חדשה, כך שעוד לפני יציאתו הרשמית, סרטו העשירי… להמשך קריאה
9 בספטמבר 2025 מאת אור סיגולי
למרות שהניינטיז לא נחשבות לעשור שיא מבחינת איכות או קאנוניות המועמדים של פרס האוסקר הבינלאומי, בטח ביחס לעשורים אחרים, הן בהחלט משמעותיות בהקשר להתעצבות הפרס הספציפי הזה. אולי אפילו יותר מכל אחת אחרת שקדמה לה. מכיוון שהאקדמיה הייתה אמריקאית באופן די מוחלט באותן שנים (בשונה מהאלף החדש, אז פתחה את שעריה ליוצרים מכל העולם) מעניין להתבונן בבחירות שלה לפרס הבינלאומי… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2025 מאת עופר ליברגל
הסרט "ימים משונים" (Strange Days) לא היה אחד מן הלהיטים הכי גדולים של שנת 1995. למעשה, מדובר באחד מן הכישלונות הקופתיים הכי גדולים של אותה שנה. אולי גם הכישלון הכי גדול בקריירה של ג'יימס קמרון, אחד מן הבמאים הכי מצליחים בהוליווד, אם כי במקרה של הסרט הזה הוא רק תסריטאי ומפיק. הבמאית היא קתרין ביגאלו, כאשר הסרט עצמו מרתק בין… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
כמעט מהרגע הראשון, כל הקונספט הזה של "קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר" (או "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" בשמו המקורי), על פיו מדינה אחת שולחת סרט אחד שמייצג אותה להתמודדות בתחרות מטעמה, היה בעייתי ודי מחורר. לראייה, כבר בשנתו השלישית של הפרס במתכונתו התחרותית, 1958, הועמדה יוגוסלביה בזכות "הדרך שאורכה שנה" - סרט שצולם באיטליה, דובר איטלקית שבויים על ידי… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
ייתכן ואצטער מאוד על המנחוס הזה שאני עומד לעשות כרגע, אבל איזו פתיחה מרהיבה הייתה לניינטיז באוסקר הבינלאומי. שנתיים רצוף, זו הקודמת וזו הנוכחית, שמורכבות רק מסרטים טובים או לפחות ראויים. הסיבה שאני חוגג את זה עכשיו היא כי הצצתי במה שעומד לקרות בפרק הבא ואני חושב שאני מתקדם לקטסטרופה קיצונית, אבל אין מה לחשוש מזה בשלב הזה. מה שיגיע… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
גם אם זו בעצם חלוקה שרירותית למדי רוב הזמן, תמיד מסקרן ומעניין לפתוח עשור חדש בפרויקט האוסקר הבינלאומי. במקרה של שנות התשעים זו בשבילי שמחה גדולה במיוחד, מכיוון שזה העשור הראשון שחוויתי כאדם בוגר יחסית (טל"ח), והרבה מאוד מהסרטים המועמדים והזוכים הם כאלו שאני מכיר אך לא בהכרח ראיתי. שנות התשעים אמנם די מושמצות, ייתכן ובצדק, אבל ההשפעה שלהן עלי… להמשך קריאה
4 באוגוסט 2025 מאת אור סיגולי
זה כנראה קשור לזמן שבו נולדתי יותר מכל דבר אחר, אבל אני מאמין שאם מישהו היה בא אלי ומבקש ממני להריץ באופן חופשי מהזיכרון את כל זוכי האוסקר לסרט הבינלאומי אי פעם, כנראה שהשם הראשון שהיה יוצא לי מהפה הוא "סינמה פרדיסו" של 1989. אכתוב על זה באריכות כשנתמקד בו בהמשך הפרק, אבל לתפיסתי זה אולי הסרט הקאנוני ביותר של… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2025 מאת לירון סיני
הייתי נורא עסוקה ביוני, בדגש על המילה "נורא". בקטנה ככה, אפשר לחשוב מה כבר קרה פה בתוך הרצף הלא-נגמר, תכף שנתיים של התבוססות בחוסר התוחלת של מלחמה, ואם אמשיך לכתוב את דעותיי עליה הטקסט הזה יהפוך לארוך מדי אפילו ביחס אליי. ואז הגיע יולי וקרה דבר מופלא ושמו פסטיבל ירושלים. אותו אחד שמגיע עם דיסקליימר כי אור סיגולי הוא המנהל… להמשך קריאה
25 ביוני 2025 מאת אור סיגולי
עד העשור השלישי של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, היו הדאבלים – כלומר, מדינות שזוכות באוסקר שנתיים ברציפות – דבר די שכיח. למעשה, ב-22 השנים הראשונות נרשמו לא פחות משישה דאבלים: שלושה לאיטליה, שניים לצרפת ואחד לשוודיה. בשלהי שנות השמונים, כששערי האקדמיה נפתחו לעוד מדינות, זה דעך לחלוטין. אבל אז הצטרפה בהפתעה לקבוצת העילית הזו מדינה שממש לא הייתה שחקנית… להמשך קריאה
24 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
מאז הלילה רוחות של שלום מנשבות ממזרח, או לפחות של הפסקת אש ששני הצדדים לא באמת מעוניינים להפר. מהבוקר יצא לי לקרוא כבר תגובות שסגרו עניין ודרשו את סיום המלחמה גם בחזיתות אחרות וכאלה שעדיין חוששים לצאת מההלם (אני ביניהם ודי בקצה הספקטרום, המעברים מהירים מדי עבורי). מתוך תקווה זעירה אך זוהרת שבתי הקולנוע יחזרו לפעול מחר או מחרתיים, אחרי… להמשך קריאה
אחרי שלושה סרטים שהתקבלו באופן יחסית מעורב בין תומכים נלהבים אל מול קהל אדיש ומבולבל ("מידות רעות", "חוטים נסתרים", "ליקריץ פיצה"), חזר אחד מגדולי הבמאים בכל הזמנים (תתווכחו אתי על זה) פול תומס אנדרסון עם סרט חדש - "קרב רודף קרב". הקרנותיו המוקדמות חוללו כותרות מאוד דרמטיות לגבי הגעתה של יצירת מופת חדשה, כך שעוד לפני יציאתו הרשמית, סרטו העשירי… להמשך קריאה
למרות שהניינטיז לא נחשבות לעשור שיא מבחינת איכות או קאנוניות המועמדים של פרס האוסקר הבינלאומי, בטח ביחס לעשורים אחרים, הן בהחלט משמעותיות בהקשר להתעצבות הפרס הספציפי הזה. אולי אפילו יותר מכל אחת אחרת שקדמה לה. מכיוון שהאקדמיה הייתה אמריקאית באופן די מוחלט באותן שנים (בשונה מהאלף החדש, אז פתחה את שעריה ליוצרים מכל העולם) מעניין להתבונן בבחירות שלה לפרס הבינלאומי…
תגובות אחרונות