12 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים של אסטיבליז אורסולה סולוגורן, "20,000 מינים של דבורים" (20,000 Species of Bees) יוצא להקרנות מסחריות בישראל אחרי שזכה לביקורות מחמיאות וגם בפרס השחקנית בפסטיבל ברלין לפני שנה, ומאז ביקר בארץ בפסטיבלי הקולנוע ירושלים, הערבה והגאה. הוא צבר אוהדים בכל הקרנה, בזכות שילוב של אתר התרחשות יפה ודרמה בין-דורית, בדומה לסרטים שפופולריים בארץ, לבין נושא שייתכן שהוא עדיין נפיץ… להמשך קריאה
11 בינואר 2024 מאת אור סיגולי
2023 ללא ספק מאוד מאחורינו אבל סרטי היבול שלה עדיין במרכז העניין, בעיקר כי כמו תמיד השנה החדשה לוקחת לעצמה עוד קצת זמן להתניע. מה גם שבשלב הזה של לוח השנה רוב תשומת הלב מוקדשת לעונת הפרסים שמציפה את המיטב של אשתקד (לפחות על פי דעתם של האולפנים והמפיצים). למעשה, יש כמה סרטים שאפילו אפשר להתווכח האם הם שייכים לשנה… להמשך קריאה
10 בינואר 2024 מאת אורון שמיר
סרטים תיעודיים אמנם מגיעים אל בתי הקולנוע בישראל בתדירות גבוהה יותר מבעבר, אבל עדיין נדירים מכדי לא להדגישם בסקירה משלהם במידת הצורך. מן העבר השני, אני מוצא את המשימה של כתיבה על סרט תיעודי מאתגרת אם אי אפשר לתאר את כולו או להרבות בדוגמאות. זה משהו שאני רואה את עמיתיי עושים (ואז תוהה האם חסכו לי צפייה בין אם התלהבו… להמשך קריאה
6 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
פדרו אלמודובר הוא אחד מן הבמאים האירופאים הכי מוכרים בעולם, כזה שהשם שלו הוא מותג. בהרבה מקומות, באופן ספציפי בישראל, די בשמו על מנת להביא חלק מן הקהל לאולמות הקולנוע כדי לצפות בסרט בשפה שאינה אנגלית. המעבר שלו לקולנוע דובר אנגלית הוא אפשרות שריחפה מעליו במשך כמה עשורים ובשנים האחרונות הוא עושה זאת בהדרגה, דרך סרטים קצרים בני חצי שעה.… להמשך קריאה
5 בינואר 2024 מאת לירון סיני
יש סוג של חלוקה גסה, אם תרצו, בין יצירות שהן "חשובות" לבין יצירות שהן "מבדרות". הראשונות ניכרות, על פניו, ברצינות ובמסר שהן מבקשות להעביר, ואלו נחשבות כמו קולנוע (ואמנות בכלל) עם ערך. משהו מעבר לבידור ולהנאה שבצפייה במשהו יפה מאוד, או עשוי לעילא, או מוזר, או מצחיק, או מפחיד, או מסעיר וכן הלאה. יצירות שמעבר לכך שהן גורמות לנו להרגיש… להמשך קריאה
4 בינואר 2024 מאת רוי יודקביץ׳
זאק סניידר הוא קולנוען שאוהב לחלום. חלומותיו תמיד גדולים ומרהיבים, והם אלו שהקנו לו את מעמדו הכמעט מיתי בתעשיית הקולנוע של ימינו. כבמאי, הוא פיתח לעצמו שפה קולנועית ייחודית המזוהה עימו מיד, כזו שייצרה לו עדר מעריצים רחב וכמעט פנאטי, אבל גם כזו שגררה אחריה לא מעט מבקרים ואף שונאים. חלומו השאפתני של סניידר ליצור את היקום הקולנועי של חברת… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2023 מאת אורון שמיר
גילוי במאי חדש, ברמה של כוכב עולה בשמי הקולנוע העולמי, מסתיים לרוב בציפייה לסרטו הבא. ברצון לבחון האם לשווא שיננתי את השם, האם פגישתנו הראשונה הייתה אירוע קוסמי. לכן לרוב ארוץ אל ימד״ב לבדוק מהו הפרויקט הבא של אותו מטאור, וכשמדובר בהמתנה של כמה חודשים בלבד זו תחושה מספקת מאין כמוה. כך היה עם ארי אסטר, שהתפרץ אל חיינו ב-2018… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2023 מאת עופר ליברגל
סרטו הארוך הראשון של הבמאי האיטלקי ג'אקומו אברוצזה, "דיסקו בוי" (Disco Boy), הוקרן לראשונה בישראל בפסטיבל ירושלים, אחרי בכורה עולמית בפסטיבל ברלין. כעת הוא יוצא להקרנות מסחריות והאמת שטבעי יותר למצוא סרטים מסוגו במסגרת ההקרנות הראשונה. לא שהוא מאתגר במיוחד לצפייה, אבל הוא כן מאתגר להגדרה. אף כי הוא נוגע בהרבה (מאוד) נושאים פוליטיים, דומני כי האווירה היא החלק המרכזי… להמשך קריאה
21 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
כמו במלחמה וכמו בזוגיות, כך גם עם סרטים – אתה יודע איך אתה נכנס, אבל אף פעם לא יודע איך תצא. זה חלק מהכיף, להתמסר לסיפור שמי יודע מה יגרום לך להרגיש בסופו של דבר. אפילו אם מדובר בצפייה נוספת בסרט שכבר ראינו. השינויים מסביב, הפנימיים והחיצוניים, יגרמו לנו לראות סרטים אחרת וישפיעו עלינו באופן שונה. מגוון ההשפעות שמייצרים הסרטים… להמשך קריאה
16 בדצמבר 2023 מאת אורון שמיר
כשהוכרז על הפקת ״ברבי״, הסרט בהובלת גרטה גרוויג ונואה באומבך ובכיכובם של מרגו רובי וריאן גוסלינג, לא כולם חשבו שזה רעיון טוב. אם להתנסח בעדינות וסליחה שאני מזכיר אמת שהאינטרנט או דעת הקהל קצת שכחה מאז שהסרט הפך לתופעת השנה בקולנוע. שמחתי בדיעבד להימצא בצד השני, המאמין ולא הספקן, גם בשלבים המוקדמים של השיווק וגם כאשר נודע כי הסרט ייצא… להמשך קריאה
סרט הביכורים של אסטיבליז אורסולה סולוגורן, "20,000 מינים של דבורים" (20,000 Species of Bees) יוצא להקרנות מסחריות בישראל אחרי שזכה לביקורות מחמיאות וגם בפרס השחקנית בפסטיבל ברלין לפני שנה, ומאז ביקר בארץ בפסטיבלי הקולנוע ירושלים, הערבה והגאה. הוא צבר אוהדים בכל הקרנה, בזכות שילוב של אתר התרחשות יפה ודרמה בין-דורית, בדומה לסרטים שפופולריים בארץ, לבין נושא שייתכן שהוא עדיין נפיץ… להמשך קריאה
2023 ללא ספק מאוד מאחורינו אבל סרטי היבול שלה עדיין במרכז העניין, בעיקר כי כמו תמיד השנה החדשה לוקחת לעצמה עוד קצת זמן להתניע. מה גם שבשלב הזה של לוח השנה רוב תשומת הלב מוקדשת לעונת הפרסים שמציפה את המיטב של אשתקד (לפחות על פי דעתם של האולפנים והמפיצים). למעשה, יש כמה סרטים שאפילו אפשר להתווכח האם הם שייכים לשנה… להמשך קריאה
סרטים תיעודיים אמנם מגיעים אל בתי הקולנוע בישראל בתדירות גבוהה יותר מבעבר, אבל עדיין נדירים מכדי לא להדגישם בסקירה משלהם במידת הצורך. מן העבר השני, אני מוצא את המשימה של כתיבה על סרט תיעודי מאתגרת אם אי אפשר לתאר את כולו או להרבות בדוגמאות. זה משהו שאני רואה את עמיתיי עושים (ואז תוהה האם חסכו לי צפייה בין אם התלהבו… להמשך קריאה
פדרו אלמודובר הוא אחד מן הבמאים האירופאים הכי מוכרים בעולם, כזה שהשם שלו הוא מותג. בהרבה מקומות, באופן ספציפי בישראל, די בשמו על מנת להביא חלק מן הקהל לאולמות הקולנוע כדי לצפות בסרט בשפה שאינה אנגלית. המעבר שלו לקולנוע דובר אנגלית הוא אפשרות שריחפה מעליו במשך כמה עשורים ובשנים האחרונות הוא עושה זאת בהדרגה, דרך סרטים קצרים בני חצי שעה.… להמשך קריאה
יש סוג של חלוקה גסה, אם תרצו, בין יצירות שהן "חשובות" לבין יצירות שהן "מבדרות". הראשונות ניכרות, על פניו, ברצינות ובמסר שהן מבקשות להעביר, ואלו נחשבות כמו קולנוע (ואמנות בכלל) עם ערך. משהו מעבר לבידור ולהנאה שבצפייה במשהו יפה מאוד, או עשוי לעילא, או מוזר, או מצחיק, או מפחיד, או מסעיר וכן הלאה. יצירות שמעבר לכך שהן גורמות לנו להרגיש… להמשך קריאה
זאק סניידר הוא קולנוען שאוהב לחלום. חלומותיו תמיד גדולים ומרהיבים, והם אלו שהקנו לו את מעמדו הכמעט מיתי בתעשיית הקולנוע של ימינו. כבמאי, הוא פיתח לעצמו שפה קולנועית ייחודית המזוהה עימו מיד, כזו שייצרה לו עדר מעריצים רחב וכמעט פנאטי, אבל גם כזו שגררה אחריה לא מעט מבקרים ואף שונאים. חלומו השאפתני של סניידר ליצור את היקום הקולנועי של חברת… להמשך קריאה
גילוי במאי חדש, ברמה של כוכב עולה בשמי הקולנוע העולמי, מסתיים לרוב בציפייה לסרטו הבא. ברצון לבחון האם לשווא שיננתי את השם, האם פגישתנו הראשונה הייתה אירוע קוסמי. לכן לרוב ארוץ אל ימד״ב לבדוק מהו הפרויקט הבא של אותו מטאור, וכשמדובר בהמתנה של כמה חודשים בלבד זו תחושה מספקת מאין כמוה. כך היה עם ארי אסטר, שהתפרץ אל חיינו ב-2018… להמשך קריאה
סרטו הארוך הראשון של הבמאי האיטלקי ג'אקומו אברוצזה, "דיסקו בוי" (Disco Boy), הוקרן לראשונה בישראל בפסטיבל ירושלים, אחרי בכורה עולמית בפסטיבל ברלין. כעת הוא יוצא להקרנות מסחריות והאמת שטבעי יותר למצוא סרטים מסוגו במסגרת ההקרנות הראשונה. לא שהוא מאתגר במיוחד לצפייה, אבל הוא כן מאתגר להגדרה. אף כי הוא נוגע בהרבה (מאוד) נושאים פוליטיים, דומני כי האווירה היא החלק המרכזי… להמשך קריאה
כמו במלחמה וכמו בזוגיות, כך גם עם סרטים – אתה יודע איך אתה נכנס, אבל אף פעם לא יודע איך תצא. זה חלק מהכיף, להתמסר לסיפור שמי יודע מה יגרום לך להרגיש בסופו של דבר. אפילו אם מדובר בצפייה נוספת בסרט שכבר ראינו. השינויים מסביב, הפנימיים והחיצוניים, יגרמו לנו לראות סרטים אחרת וישפיעו עלינו באופן שונה. מגוון ההשפעות שמייצרים הסרטים… להמשך קריאה
כשהוכרז על הפקת ״ברבי״, הסרט בהובלת גרטה גרוויג ונואה באומבך ובכיכובם של מרגו רובי וריאן גוסלינג, לא כולם חשבו שזה רעיון טוב. אם להתנסח בעדינות וסליחה שאני מזכיר אמת שהאינטרנט או דעת הקהל קצת שכחה מאז שהסרט הפך לתופעת השנה בקולנוע. שמחתי בדיעבד להימצא בצד השני, המאמין ולא הספקן, גם בשלבים המוקדמים של השיווק וגם כאשר נודע כי הסרט ייצא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות