2 ביולי 2025 מאת רוי יודקביץ׳
בשנים האחרונות דובר הרבה על חווית בית הקולנוע. החוויה הכוללת, זו שמתחילה בקניית כרטיס ויציאה מהבית, ממשיכה בעמידה במזנון עבור רכישת פופקורן ושתייה ומסתיימת בישיבה באולם עם מסך גדול, לצד קהל משתנה של אנשים - ואז צפייה בסרט. מאז נכנסו לחיינו חברות הסטרימינג השונות והמגוונות, המציעות היצע רחב של סרטים לצפייה ביתית כולל כאלה נחשבים ומצופים של במאים גדולים, יחד… להמשך קריאה
29 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
בגלל אירועים הרבה יותר חשובים מכתיבה על סרטים, הסרט החדש של אולפני פיקסאר, "אליאו" (Elio), עלה בבתי הקולנוע בארץ אחרי שהקרנה המוקדמות שלו בוטלה, מה ששינה במעט את הידע המוקדם שלי טרם הצפיה בו. בזמן הצפייה כבר ידעתי שהוא הסרט של האולפנים שהכניס הכי מעט בסוף השבוע הראשון שלו בקופות בארה"ב. לא שהאולפנים הצליחו במיוחד בקופות לאחרונה עם הסרטים שלהם… להמשך קריאה
24 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
מאז הלילה רוחות של שלום מנשבות ממזרח, או לפחות של הפסקת אש ששני הצדדים לא באמת מעוניינים להפר. מהבוקר יצא לי לקרוא כבר תגובות שסגרו עניין ודרשו את סיום המלחמה גם בחזיתות אחרות וכאלה שעדיין חוששים לצאת מההלם (אני ביניהם ודי בקצה הספקטרום, המעברים מהירים מדי עבורי). מתוך תקווה זעירה אך זוהרת שבתי הקולנוע יחזרו לפעול מחר או מחרתיים, אחרי… להמשך קריאה
22 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הצפי לסיום המלחמה נראה רחוק ודומה כי הסטרימינג הוא הדרך העיקרית לצורך סרטים כהסחת דעת. משמע, אותו מצב שאורון כתב עליו בשבוע שעבר בפוסט על השירות "לב בבית" של קולנוע לב. הפעם, אני אכתוב בקצרה על אתר נוסף בו אפשר לבלות שעות/עד קץ הימים בצפייה בסרטים, עם סדר גודל של כותרים שדומה שהוא לא פחות… להמשך קריאה
18 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
אם לא הספיקה המלחמה שנהפכה לשגרת החיים בישראל, זו שנפתחה לפני למעלה מ-600 ימים ועדיין בעיצומה, החזית מול איראן נוחתת עלינו במלוא העוצמה מדי יום מאז סוף השבוע. שוב אין בתי קולנוע ושיח התרבות מושתק, בפעם המי-יודע-כמה בחצי העשור הנוכחי. אפשר להסתפק בשירותי הסטרימינג שלרוב מחולקים לשתי הרביעיות הקבועות, או הממוסדות באופן יחסי: הישראליים (יס, הוט, סלקום, פרטנר) והבינלאומיים שגם… להמשך קריאה
10 ביוני 2025 מאת רוי יודקביץ׳
מעולם לא הייתי חובב גדול של סרטי דיסני המצוירים, אפילו בתור ילד. טעמי נטה יותר לסרטי פיקסאר וסרטים מונפשים של חברות אחרות, ומהר מאוד התווספו אליהם כבר סרטי לייב-אקשן שונים. אחד מסרטי דיסני הבודדים אשר אהבתי בכל ליבי, שהייתי צופה בהם שוב ושוב בסלון ביתי, ועמד כתף אל כתף עם שאר הסרטים האהובים עליי בתור ילד, היה "לילו וסטיץ'", שיצא… להמשך קריאה
9 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
כותרת הסרט "כשהאור נשבר" (When the Light Breaks) היא, באופן בולט, בעלת יותר ממשמעות אחת. אפשר לנחש זאת גם לפני הצפייה בסרט; הציפייה היא גם לדימוי של שבירת אור וגם לרגע מפנה בחיים הכולל אובדן של נקודת אור. ואכן, הבמאי האיסלנדי רונאר רונארסון (״דרורים״) מתחיל את הסרט עם שוט של שקיעה, סוג של דימוי של אור נשבר ותוך דקות ספורות… להמשך קריאה
8 ביוני 2025 מאת לירון סיני
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
5 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
ההפצה של "כשקיץ הופך לסתיו" (When Fall Is Coming) בישראל היא נדירה עבור הבמאי פרנסואה אוזון. לא בעצם זה שהיא מתרחשת, אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתים הבודדים שכמעט כל סרט שלו מופץ מסחרית בארץ; פשוט, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה סרט שלו הופץ בארץ מבלי שהיה לו סרט נוסף, חדש יותר, שכבר הציג בפסטיבלים. זה גם בגלל שהפעם… להמשך קריאה
3 ביוני 2025 מאת לירון סיני
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… להמשך קריאה
בשנים האחרונות דובר הרבה על חווית בית הקולנוע. החוויה הכוללת, זו שמתחילה בקניית כרטיס ויציאה מהבית, ממשיכה בעמידה במזנון עבור רכישת פופקורן ושתייה ומסתיימת בישיבה באולם עם מסך גדול, לצד קהל משתנה של אנשים - ואז צפייה בסרט. מאז נכנסו לחיינו חברות הסטרימינג השונות והמגוונות, המציעות היצע רחב של סרטים לצפייה ביתית כולל כאלה נחשבים ומצופים של במאים גדולים, יחד… להמשך קריאה
בגלל אירועים הרבה יותר חשובים מכתיבה על סרטים, הסרט החדש של אולפני פיקסאר, "אליאו" (Elio), עלה בבתי הקולנוע בארץ אחרי שהקרנה המוקדמות שלו בוטלה, מה ששינה במעט את הידע המוקדם שלי טרם הצפיה בו. בזמן הצפייה כבר ידעתי שהוא הסרט של האולפנים שהכניס הכי מעט בסוף השבוע הראשון שלו בקופות בארה"ב. לא שהאולפנים הצליחו במיוחד בקופות לאחרונה עם הסרטים שלהם… להמשך קריאה
מאז הלילה רוחות של שלום מנשבות ממזרח, או לפחות של הפסקת אש ששני הצדדים לא באמת מעוניינים להפר. מהבוקר יצא לי לקרוא כבר תגובות שסגרו עניין ודרשו את סיום המלחמה גם בחזיתות אחרות וכאלה שעדיין חוששים לצאת מההלם (אני ביניהם ודי בקצה הספקטרום, המעברים מהירים מדי עבורי). מתוך תקווה זעירה אך זוהרת שבתי הקולנוע יחזרו לפעול מחר או מחרתיים, אחרי… להמשך קריאה
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הצפי לסיום המלחמה נראה רחוק ודומה כי הסטרימינג הוא הדרך העיקרית לצורך סרטים כהסחת דעת. משמע, אותו מצב שאורון כתב עליו בשבוע שעבר בפוסט על השירות "לב בבית" של קולנוע לב. הפעם, אני אכתוב בקצרה על אתר נוסף בו אפשר לבלות שעות/עד קץ הימים בצפייה בסרטים, עם סדר גודל של כותרים שדומה שהוא לא פחות… להמשך קריאה
אם לא הספיקה המלחמה שנהפכה לשגרת החיים בישראל, זו שנפתחה לפני למעלה מ-600 ימים ועדיין בעיצומה, החזית מול איראן נוחתת עלינו במלוא העוצמה מדי יום מאז סוף השבוע. שוב אין בתי קולנוע ושיח התרבות מושתק, בפעם המי-יודע-כמה בחצי העשור הנוכחי. אפשר להסתפק בשירותי הסטרימינג שלרוב מחולקים לשתי הרביעיות הקבועות, או הממוסדות באופן יחסי: הישראליים (יס, הוט, סלקום, פרטנר) והבינלאומיים שגם… להמשך קריאה
מעולם לא הייתי חובב גדול של סרטי דיסני המצוירים, אפילו בתור ילד. טעמי נטה יותר לסרטי פיקסאר וסרטים מונפשים של חברות אחרות, ומהר מאוד התווספו אליהם כבר סרטי לייב-אקשן שונים. אחד מסרטי דיסני הבודדים אשר אהבתי בכל ליבי, שהייתי צופה בהם שוב ושוב בסלון ביתי, ועמד כתף אל כתף עם שאר הסרטים האהובים עליי בתור ילד, היה "לילו וסטיץ'", שיצא… להמשך קריאה
כותרת הסרט "כשהאור נשבר" (When the Light Breaks) היא, באופן בולט, בעלת יותר ממשמעות אחת. אפשר לנחש זאת גם לפני הצפייה בסרט; הציפייה היא גם לדימוי של שבירת אור וגם לרגע מפנה בחיים הכולל אובדן של נקודת אור. ואכן, הבמאי האיסלנדי רונאר רונארסון (״דרורים״) מתחיל את הסרט עם שוט של שקיעה, סוג של דימוי של אור נשבר ותוך דקות ספורות… להמשך קריאה
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
ההפצה של "כשקיץ הופך לסתיו" (When Fall Is Coming) בישראל היא נדירה עבור הבמאי פרנסואה אוזון. לא בעצם זה שהיא מתרחשת, אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתים הבודדים שכמעט כל סרט שלו מופץ מסחרית בארץ; פשוט, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה סרט שלו הופץ בארץ מבלי שהיה לו סרט נוסף, חדש יותר, שכבר הציג בפסטיבלים. זה גם בגלל שהפעם… להמשך קריאה
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות