19 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
כמו בכל שנה, איכשהו פברואר הוא אחד החודשים הכי עמוסים של אימת החודש. אני מניח שהסיבה העיקרית לכך היא שפברואר נחשב לבית קברות הפצתי, אחרי שכל סרטי האוסקר הגדולים כבר השתחררו, חודשיים לפני שעונת הקיץ הקולנועית מתחילה להפציץ אותנו בהפקות ענק. זה השקט שלפני הסערה, עונת מלפפונים שכזו, וכנראה שסרטי האימה הקטנים והמוזרים, נטולי השמות הגדולים והתקציבים המפוארים, בוקעים לעולם… להמשך קריאה
18 בפברואר 2023 מאת אורון שמיר
כבר מעל לחצי שנה מתרקם קונצנזוס סביב ״המפלצת מהים״ (The Sea Beast), סרט האנימציה שעלה בנטפליקס בתחילת יולי. קונצנזוס לא מספיק רחב אמנם אך מהדהד, לפיו מדובר באחת היצירות הכי פחות מוערכות של השנה שעברה, ולא בצדק. מה לא שמעתי על סרטו של כריס וויליאמס – שהוא היה חייב להיות שובר קופות אימתני, שזה סרט האנימציה הטוב של השנה, שנטפליקס… להמשך קריאה
17 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
הסקירה הזו מגיעה באיחור. בסרט "לזלי היקרה" (To Leslie) כמעט צפיתי בפסטיבל חיפה, אך בסוף הלו"ז שלי היה עמוס והחלטתי להקדיש את הזמן לסרטים אחרים. כעבור מספר שבועות הוא עלה למסכים בישראל ופספסתי לגמרי את העובדה כי זה אותו סרט, ולא הספקתי לצפות בו לפני שירד. זה לא דבר נדיר וזה קורה לסרטים רבים: סרטים טובים שלא זוכים לתשומת לב… להמשך קריאה
16 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
בסצנה השביעית של המערכה הראשונה ב"מלאכים באמריקה", מתלוננת הארפר פיט על מגבלות התודעה האנושית. ברגע של הכרה, היא מבינה שבעצם אין לנו את היכולת להמציא שום דבר חדש מאפס, רק לערבל ולערבב דברים שראינו והכרנו. "אי אפשר לדעת שום דבר שכבר לא ידוע. העולם... סופי", היא אומרת (התרגום המוגבל מאנגלית הוא שלי, מיותר לציין). המילים האלה שכתב טוני קושנר צפו… להמשך קריאה
13 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
בעוד חודש ושבוע מפרסום הטקסט הזה, תחגוג המפיקה והשחקנית זוכת האוסקר ריס ווית'רספון את יום הולדתה ה-47. במקביל, המפיק והשחקן זוכה 15 פרסי בחירת הצעירים אשטון קוצ'ר, ציין ממש לפני כמה ימים את יום הולדתו ה-45. שניהם, אגב, נראים בני שלושים. ווית'רספון וקוצ'ר נמצאים בסביבה כבר הרבה מאוד זמן. היא התחילה להופיע בסרטים עוד לפני שהגיעה לגיל עשרים, בנתה לעצמה… להמשך קריאה
12 בפברואר 2023 מאת אורון שמיר
בדיוק לפני שנה שודרה בבכורה הסדרה ״פאם וטומי״ (Pam & Tommy), הפקה של הולו (דיסני+ בישראל) שהוצגה כביוגרפיה אודות נישואיהם של פמלה אנדרסון וטומי לי. בדגש על פרשת קלטת המין של השחקנית והמתופף, ששינתה את עולם הפורנוגרפיה לנצח וגם את עידן האינטרנט. לילי ג׳יימס וסבסטיאן סטן גילמו את בני הזוג הנוצצים, סת׳ רוגן את איש התחזוקה שלכאורה גנב את הקלטת… להמשך קריאה
11 בפברואר 2023 מאת לירון סיני
כולנו נמות. לא בדיוק המשפט איתו נראה הגיוני לפתוח סקירה על סרט אנימציה ממותג שבכל זאת מכוון גם לגילים צעירים יחסית. אבל בניגוד לסרטי "שרק" (Shrek) ולשלל סרטי אנימציה שפונים לילדים בראש ובראשונה, ובזרם קצת יותר מרובד גם לקהל מבוגר, או לסרטים שממש מדברים על מוות, זיכרון ואובדן כמו "קוקו" ו"קובו ואגדת שני המיתרים", הסיבה החתולית לשמה נתכנסנו פונה בראש… להמשך קריאה
10 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
הרודיאו שבכותרת הסרט הראשון של לולה קיבורון (נון-בינארית שמזדהה כאישה) אינו רכיבה על סוס, שור או חיה אחרת. זהו "רודיאו אורבני" בו צעירים מצרפת רוכבים ומבצעים פעלולים על אופנועים בכבישים בשולי העיר. הצעירים הרוכבים ברודיאו מייצרים לעצמם סוג של קהילה בשולי החברה סביב האהבה לאופנועים ופעלולים, ויש בהם משהו שניתן לחבר למורשת של סרטי אופנוענים כמסורת של סרטי מרידה ברשויות… להמשך קריאה
5 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
היו הרבה סיבות להתרגש לקראת היבול הקולנועי של 2006, כמות הפרויקטים שחיכו לנו מיוצרים בעלי שם הייתה כמעט בלתי נתפסת. 2006 הבטיחה לנו סרט חדש של פדרו אלמודובר, סרט חדש של רוברט אלטמן (לימים יתגלה שזהו גם סרטו האחרון בהחלט), סרט של דארן ארונופסקי שש שנים אחרי "רקוויאם לחלום", של כריסטופר נולן, של סופיה קופולה אחרי הצלחת "אבודים בטוקיו", של… להמשך קריאה
4 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
על סרטה העלילתי הראשון של הבמאית אליס דיופ, "סנט-עומר" (Saint Omer), כתבתי בקצרה אחרי הבכורה העולמית בפסטיבל ונציה. אף כי נגעתי בקצרה ברוב הנושאים בהם עוסק הסרט, אני סבור כי יציאתו לאקרנים היא עיתוי טוב למבט נוסף, מפורט ומדויק יותר, בסרט שהוא אחד מן הבולטים של השנה החולפת. "סנט-עומר" הוא סרט שיש בו משהו אניגמטי עבורי: אף כי רובו מבוים… להמשך קריאה
כמו בכל שנה, איכשהו פברואר הוא אחד החודשים הכי עמוסים של אימת החודש. אני מניח שהסיבה העיקרית לכך היא שפברואר נחשב לבית קברות הפצתי, אחרי שכל סרטי האוסקר הגדולים כבר השתחררו, חודשיים לפני שעונת הקיץ הקולנועית מתחילה להפציץ אותנו בהפקות ענק. זה השקט שלפני הסערה, עונת מלפפונים שכזו, וכנראה שסרטי האימה הקטנים והמוזרים, נטולי השמות הגדולים והתקציבים המפוארים, בוקעים לעולם… להמשך קריאה
כבר מעל לחצי שנה מתרקם קונצנזוס סביב ״המפלצת מהים״ (The Sea Beast), סרט האנימציה שעלה בנטפליקס בתחילת יולי. קונצנזוס לא מספיק רחב אמנם אך מהדהד, לפיו מדובר באחת היצירות הכי פחות מוערכות של השנה שעברה, ולא בצדק. מה לא שמעתי על סרטו של כריס וויליאמס – שהוא היה חייב להיות שובר קופות אימתני, שזה סרט האנימציה הטוב של השנה, שנטפליקס… 
הסקירה הזו מגיעה באיחור. בסרט "לזלי היקרה" (To Leslie) כמעט צפיתי בפסטיבל חיפה, אך בסוף הלו"ז שלי היה עמוס והחלטתי להקדיש את הזמן לסרטים אחרים. כעבור מספר שבועות הוא עלה למסכים בישראל ופספסתי לגמרי את העובדה כי זה אותו סרט, ולא הספקתי לצפות בו לפני שירד. זה לא דבר נדיר וזה קורה לסרטים רבים: סרטים טובים שלא זוכים לתשומת לב… 
בסצנה השביעית של המערכה הראשונה ב"מלאכים באמריקה", מתלוננת הארפר פיט על מגבלות התודעה האנושית. ברגע של הכרה, היא מבינה שבעצם אין לנו את היכולת להמציא שום דבר חדש מאפס, רק לערבל ולערבב דברים שראינו והכרנו. "אי אפשר לדעת שום דבר שכבר לא ידוע. העולם... סופי", היא אומרת (התרגום המוגבל מאנגלית הוא שלי, מיותר לציין). המילים האלה שכתב טוני קושנר צפו… 
בעוד חודש ושבוע מפרסום הטקסט הזה, תחגוג המפיקה והשחקנית זוכת האוסקר ריס ווית'רספון את יום הולדתה ה-47. במקביל, המפיק והשחקן זוכה 15 פרסי בחירת הצעירים אשטון קוצ'ר, ציין ממש לפני כמה ימים את יום הולדתו ה-45. שניהם, אגב, נראים בני שלושים. ווית'רספון וקוצ'ר נמצאים בסביבה כבר הרבה מאוד זמן. היא התחילה להופיע בסרטים עוד לפני שהגיעה לגיל עשרים, בנתה לעצמה… 
בדיוק לפני שנה שודרה בבכורה הסדרה ״פאם וטומי״ (Pam & Tommy), הפקה של הולו (דיסני+ בישראל) שהוצגה כביוגרפיה אודות נישואיהם של פמלה אנדרסון וטומי לי. בדגש על פרשת קלטת המין של השחקנית והמתופף, ששינתה את עולם הפורנוגרפיה לנצח וגם את עידן האינטרנט. לילי ג׳יימס וסבסטיאן סטן גילמו את בני הזוג הנוצצים, סת׳ רוגן את איש התחזוקה שלכאורה גנב את הקלטת… 
כולנו נמות. לא בדיוק המשפט איתו נראה הגיוני לפתוח סקירה על סרט אנימציה ממותג שבכל זאת מכוון גם לגילים צעירים יחסית. אבל בניגוד לסרטי "שרק" (Shrek) ולשלל סרטי אנימציה שפונים לילדים בראש ובראשונה, ובזרם קצת יותר מרובד גם לקהל מבוגר, או לסרטים שממש מדברים על מוות, זיכרון ואובדן כמו "קוקו" ו"קובו ואגדת שני המיתרים", הסיבה החתולית לשמה נתכנסנו פונה בראש… 
הרודיאו שבכותרת הסרט הראשון של לולה קיבורון (נון-בינארית שמזדהה כאישה) אינו רכיבה על סוס, שור או חיה אחרת. זהו "רודיאו אורבני" בו צעירים מצרפת רוכבים ומבצעים פעלולים על אופנועים בכבישים בשולי העיר. הצעירים הרוכבים ברודיאו מייצרים לעצמם סוג של קהילה בשולי החברה סביב האהבה לאופנועים ופעלולים, ויש בהם משהו שניתן לחבר למורשת של סרטי אופנוענים כמסורת של סרטי מרידה ברשויות… 
היו הרבה סיבות להתרגש לקראת היבול הקולנועי של 2006, כמות הפרויקטים שחיכו לנו מיוצרים בעלי שם הייתה כמעט בלתי נתפסת. 2006 הבטיחה לנו סרט חדש של פדרו אלמודובר, סרט חדש של רוברט אלטמן (לימים יתגלה שזהו גם סרטו האחרון בהחלט), סרט של דארן ארונופסקי שש שנים אחרי "רקוויאם לחלום", של כריסטופר נולן, של סופיה קופולה אחרי הצלחת "אבודים בטוקיו", של… 
על סרטה העלילתי הראשון של הבמאית אליס דיופ, "סנט-עומר" (Saint Omer), כתבתי בקצרה אחרי הבכורה העולמית בפסטיבל ונציה. אף כי נגעתי בקצרה ברוב הנושאים בהם עוסק הסרט, אני סבור כי יציאתו לאקרנים היא עיתוי טוב למבט נוסף, מפורט ומדויק יותר, בסרט שהוא אחד מן הבולטים של השנה החולפת. "סנט-עומר" הוא סרט שיש בו משהו אניגמטי עבורי: אף כי רובו מבוים…
תגובות אחרונות