• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

פסטיבל ירושלים 2012: הכירו את דנה גולדברג

6 ביולי 2012 מאת אורון שמיר
אל דנה גולדברג, יוצרת ישראלית של סרטים קצרים ועצמאיים ברובם, התוודעתי דרך "אליגטור", סרטה משנת 2009 אשר הגיע אל מדפי האוזן השלישית, בה עבדתי באותה תקופה. מאוחר יותר הסתבר לי כי זהו סרטה הקצר האחרון, כאשר קדמו לו חמישה. גולדברג חולשת גם על תחומים כמו תיאטרון ("אב, אם, זונה"), הוציאה ספר שירה ("אלמוגים כתומים") ועוד. כעת, יוצג בפסטיבל ירושלים הקרוב… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2012: שלושה ימים מומלצים

5 ביולי 2012 מאת אור סיגולי
אז אתם מכירים את זה שאתם רוצים לנסוע לפסטיבל קולנוע מדובר (לצורך העניין, נגיד, סתם, פסטיבל ירושלים), ואתם מחפשים בעיתון או ברשת את מבקר הקולנוע החביב עליכם, או סתם מגגלים "המלצות לפסטיבל", ואז יושבים עם דף ועט ורושמים - כמה? - נגיד 7 או 8 או 9 סרטים שנראים לך מעניינים, ועם הרשימה הזו פותחים את התכנייה? מכירים את זה?… להמשך קריאה

פרסי אופיר 2012: הכירו את הקטגוריה החדשה – הליהוק הטוב ביותר

3 ביולי 2012 מאת אור סיגולי
כחלק מהשינויים והשיפורים שקורים באקדמיה הישראלית לקולנוע, הצטרפה השנה קטגוריה חדשה המתרכזת בעבודת ליהוק שחקנים. זה אחרי שרק שנה שעברה התווספה קטגוריית האיפור לרשימות. אני חייב להודות שעל פניו מדובר ברעיון אדיר. ליהוק הוא אחד התחומים הכי קשים והכי לא מוערכים בעשיית סרט, ואני שמח שהאקדמיה - אפילו לפני חברתה האמריקנית - מכירה בזה. ליהוק הוא לא פחות מקריטי בעשיית… להמשך קריאה

שנת 2012: סיכום מחצית

1 ביולי 2012 מאת אור סיגולי
סיכומי שנה זה כיף. למעשה, זה כל כך כיף שאני לא מוצא לנכון לחכות שהשנה אשכרה תסתיים בשביל לעשות אחד. אי לכך אני מציע עכשיו, כשהחצי מאחורינו, לעשות איזה פסק זמן ולהביט אחורה על מה שקרה עד כה, לנקות את השטח, ולקום רעננים אל עבר חלקה המשמעותי יותר של שנת 2012. אם זכרוני אינו מטעה אותי, הסרט הראשון מ2012 שיצא… להמשך קריאה

6 נקודות מפנה בתולדות הקומדיה הרומנטית (לזכרה של נורה אפרון)

28 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
הבמאית/תסריטאית נורה אפרון ז"ל, אשר הלכה לעולמה השבוע, לא הייתה אחת מן היוצרות האהובות עלי. מבין 13 הפיצ'רים שכתבה (מתוכם היא ביימה 8) יש שתי יצירות שאני מאוד אוהב, עוד כמה שאני מעריך וגם כמה נפילות תמוהות. אבל היא כן אחראית לאחד מן המפנים החשובים ביותר בתולדות אחד הז'אנרים האהובים עלי ביותר. ולכן היא כן יוצרת בעלת חשיבות עבורי, חשיבות… להמשך קריאה

למה שנאתי את "הדיקטטור" למרות שמאוד צחקתי בו

27 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
על הטקסט הנ"ל התחלתי לעמול מיד לאחר החוויה שעברתי בערב פתיחת פסטיבל הסטודנטים, בבואי לצפות ב"הדיקטטור" ("The Dictator"). לא היו לי שום ציפיות מיוחדות מהקומדיה החדשה של לארי צ'רלס (בימוי) וסשה ברון כהן (כתיבה ומשחק), מלבד לצחוק והרבה. אבל איכשהו, למרות שמשאלתי התגשמה, סיימתי אותו באחת התחושות הנוראיות ביותר שצופה קולנוע יכול לסיים עימן סרט. הרגשתי שראיתי סרט גרוע מהזן… להמשך קריאה

בעקבות "המבריא" ו"פודרה": על קולנוע תיעודי והתבגרות

20 ביוני 2012 מאת אור סיגולי
חוויות הצפייה שלי בסרטים נוטות להתחלק לשניים. הראשונה - והשכיחה יותר - היא חווית צפייה של סינפיל ובלוגר. כאחד שכבר שנים רבות מעביר את מיטב שעותיו בצפייה בסרטים, אני יכול לראות סרט לראשונה תוך כדי שאני כבר מצליח לזהות את מה לדעתי עובד בו, את חלקיו החלשים, לעלות על מוטיבים, לפרק אותו למערכות ולהתייחס בו זמנית לצילום, לעריכה, לליהוק ולסאונד.… להמשך קריאה

לקראת פסטיבל ירושלים 2012: פרגמנטים על מיכאלאנג'לו אנטוניוני

20 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
צריך להודות לפסטיבל ירושלים. או לקלל אותו. כבר שנתיים שאני מנסה לכתוב על מיכאלאנג'לו אנטוניוני ולא מצליח. אומנם בבלוג הקודם בו כתבתי פרסמתי שני טקסטים על ל'אוונטורה (L'avventura) שלו, אך היה בהם משהו התחלתי, הסבר כללי מדי, שלא נוגע במהות. אולי זו מהות שלא ניתן לגעת בה כי הרי הסרטים מדברים יותר טוב בעד עצמם אצל אנטוניוני בצורה קיצונית יותר מאצל יוצרים אחרים. למרות… להמשך קריאה

מנפלאות הצנזורה: "הסיפור של יוסי" מוגבל מגיל 16 ו-"הנותנת" מגיל 14

15 במאי 2012 מאת אורון שמיר
שני סרטים ישראלים חדשים יחגגו את בכורתם בסוף השבוע. הלוואי שהייתי יכול לדבר רק על הטעות המשותפת, בעיניי, של צמד סרטים מקומיים אשר בחרו להתחרות על אותו הספוט-לייט באותו יום. אבל מישהו עשה טעות גדולה יותר. כן כן, ועדת הצנזורה, או בשמה הרשמית "המועצה לביקורת סרטים ומחזות" - מכה שנית. אחרי שכבר דנו בבלוג זה על ההחלטה (שבוטלה) להגביל את… להמשך קריאה

ניתוח "הנוקמים" דרך הדמויות

13 במאי 2012 מאת עופר ליברגל
יש משהו מוזר בכתיבת ניתוח על הסרט הנוקמים (The Avengers) משום שהחסרון הבולט של הסרט בעיניי (חוץ מהתלת מימד) הוא פשטנות יחסית. כלומר, הוא לא חוקר את הגיבורים שלו לעומק, דוגמת כריסטופר נולאן. מצד שני, הדבר נעשה לעיתים נדירות בסרטי גיבורי על ולעומת הסרטים הקודמים, שהציגו את הדמוית שבו, ייתכן ולנוקמים יש בכל זאת משהו לומר. כלומר, בעצם לכל סרט יש משהו… להמשך קריאה