• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סיכום 2013: מגמות ומשמעותן (סקס, אהבה, אפוקליפסה ושאר ירקות)

24 בדצמבר 2013 מאת עופר ליברגל
באופן כללי, יש דבר מלאכותי מאוד בסיכומי שנה, שכן השנה הקלנדרית היא בסופו של עניין נקודה אקראית בציר הזמן. מה גם שסרטים נודדים משנה לשנה: "אהבה" של מיכאל האנקה הוא אחד מסרטי השנה שעברה שלי, אבל יצא בארץ רק ב-2013. וזה לא שהמעבר בלוח השנה משנה משהו מן הסרטים עצמם. חיבור הסרטים על ידי מגמות גם הוא נגוע באותה רוח… להמשך קריאה

סיכום 2013: 20 הרגעים הגדולים של השנה

23 בדצמבר 2013 מאת אור סיגולי
זו אולי המסורת הכי ותיקה ויציבה שלי בבלוג. מאז 2010 אני סוגר את השנה עם 20 הרגעים הקולנועיים שהפכו את השנה החולפת למשמעותית, אלו שהגדירו אותה כמה שהיא. בעיני, כמובן. במהלך שלוש השנים שחלפו הדברים, באופן טבעי, קצת השתנו והתעצבו, אבל הליבה עדיין נשארה אותו דבר. בשנה שעברה ניסיתי לעשות משהו קצת אחר, במקום לדרג אותם מ-20 עד 1 בסדר… להמשך קריאה

סיכום 2013: המנצחים והמפסידים

22 בדצמבר 2013 מאת אורון שמיר
יש שנים שכיף לסכם. להגיע לרגע שבו הן מסתיימות, להיפרד כמו שצריך, להיזכר ולבחור את השיאים ונקודות השפל. השנה היוצאת, 2013 קוראים לה, לא הייתה שנה כזאת מבחינתי. אולי זה כי אני חובב של שנים זוגיות (בכל זאת, יש בהם סרטים של כריסטופר נולאן) ואולי סתם לא היה חיבור בינינו מהתחלה. אבל יצא שאני אמור לשבת ולסכם עכשיו את אחת… להמשך קריאה

אימת החודש – דצמבר 2013: סיכום שנה

19 בדצמבר 2013 מאת אור סיגולי
למעשה זה התחיל בשנה שעברה. רציתי לכתוב סיכום שנה קטן לסרטי האימה של 2012 אך גיליתי שכמות סרטי האימה שראיתי היא בכלל לא מספקת, ועוד גרוע מזה - אני לא יודע איך לחפש מהם הסרטים המשמעותיים של השנה. הרשימות שדוד גוגל העניק לי היו די פושרות, וכמעט כולן התעסקו בסרטי PG-13 בסגנון "האישה בשחור" ודומיו. ל-2013 החלטתי להיערך אחרת. דבר… להמשך קריאה

סרטים מחוץ לזרם: לקראת "המהפנט"- לאסה האלסטרום, בין ברגמן לאבבא

8 בדצמבר 2013 מאת עופר ליברגל
ביום שישי הקרוב, ה-13.12 בשעה 11:00 בקולנוע לב תל אביב, נקיים המפגש הבא שלנו במסגרת סדרת "סרטים מחוץ לזרם", הפעם עם סרט המתח השבדי "המהפנט" (The Hypnotist). סרט שכמיטב המסורת הסקנדינבית מן השנים האחרונות משלב מתח איטי עם יחסים מעניינים בין הדמויות. מה שמפתיע בסרט הוא זהות הבמאי - לאסה האלסטרום, במאי המזוהה עם סרטים רומנטיים יותר, המשלבים קיטש. וגם במאי שכבר… להמשך קריאה

לזכרו של אמיל "מילֶק" קנבל

5 בדצמבר 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
[caption id="attachment_14323" align="alignnone" width="640"] מילק בארכיון הסרטים. התמונה באדיבות ליביו כרמלי.[/caption] אנחנו לא נוהגים להרבות בהספדים בבלוג - אם אדם כלשהו נפטר או מת, יש מספיק אתרים בהם תוכלו לקרוא את זה. הקשר שלנו הוא ליצירה יותר מאשר ליוצרים - אנו שותפים לכאב, אך לא חשים צורך לדברי שבח מהירים אחרי מות ענקים. אבל יש מקרים יוצאים מן הכלל. כמו… להמשך קריאה

בכדל במבחן: כשמודעות לייצוג בעייתי של נשים בקולנוע אינה מספיקה

2 בדצמבר 2013 מאת פבלו אוטין
אחת הבעיות הגדולות שלי עם תיאוריה קולנועית היא כאשר היא קובעת אמות מידה להערכת או הבנת סרטים. מצד אחד התיאוריה מספקת לנו כלים לחשיבה, מושגים ומונחים שניתן להיאחז בהם כדי לחשוב, לנתח, לפרש ולשים לב לדברים שאולי ללא הכלים לא היינו שמים לב אליהם: מתנועות מצלמה וסוגי עריכה ועד קונפליקטים אדיפאלים ודימויי אבז'קטיות. מצד אחר תמיד קיימת הסכנה שהכלים והמושגים… להמשך קריאה

"פנתר לבן": התפתחות חדשה של ז'אנר הניאו-בורקס

22 בנובמבר 2013 מאת עופר ליברגל
"פנתר לבן", סרטו של דני רייספלד - שהוקרן בפסטיבל קולנוע דרום, בפסטיבל הקולנוע בירושלים ומציג בימים אלו בבתי הקולנוע - הוא ללא ספק סרט ז'אנר הן בעלילה שלו והן בסגנון שלו. אולם, מדובר בסרט המשלב בצורה טבעית ולא מאולצת בין כמה ז'אנרים, כאשר לפחות לגבי שני הראשונים הוא מציית לחוקי הז'אנר באופן נאמן ומסורתי: זהו סרט ספורט/אגרוף בו המתאגרף הוותיק לוקח… להמשך קריאה

אלכס ואני: חלק ד' – "Muertos De Risa"

20 בנובמבר 2013 מאת אורון שמיר
לאלו שהצטרפו אלינו זה עתה, הקדמה קצרה: לפני כמעט שנתיים החלטתי לצאת למסע בעקבות קולנוען ספרדי ומטורלל ששמו אלכס דה לה איגלסיה. הסיבה - התאהבות מוחלטת וחסרת מעצורים בסרטו מודל 2011, "בלדה טריסטה" (Balada Triste de Trompeta), שהיה פחות או יותר כל מה שאי פעם רציתי שסרט קולנוע יהיה. הייתכן שביקום מקביל גיליתי את הבמאי הזה כבר בתחילת דרכו והפכתי… להמשך קריאה

איך הפסקתי לזלזל והתחלתי לאהוב קולנוע ישראלי

17 בנובמבר 2013 מאת פבלו אוטין
כשעליתי לארץ ב-1996, ידעתי שאני מגיע למדינה לא מפותחת מבחינת תעשיית הקולנוע שלה. הסרט הישראלי היחיד שראיתי היה "סיפורי תל-אביב" שהוצג בפסטיבל הקולנוע הישראלי בבואנוס איירס ב-1995. זה היה סרט חביב בהחלט, אבל מאוד בוסרי, ובכל מקרה אני מניח שחלק גדול ממנו בכלל לא הבנתי בגלל ההקשרים התרבותיים. באופן כללי לא שמעתי הרבה על סרטים ישראלים ובטח שלא באמת ראיתי… להמשך קריאה