20 באוקטובר 2024 מאת אור סיגולי
את העשור הראשון של קטגורית הסרט הבינלאומי (אז "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה") סיימה האקדמיה עם היסטוריה – המועמדות הראשונה לנציגות שביימה אישה. מעבר לזה, בסיבוב הרביעי נמשך אותו הקו של קודמיו עם נטייה אירופאית מופגנת: צרפת, איטליה וגרמניה צברו מועמדות רביעית ברציפות, ואליהן הצטרפו דנמרק עם מועמדות שנייה, והולנד ששלחה לראשונה נציגות וישר התקבלה אל החמישייה הגדולה. גם סרטי… להמשך קריאה
14 באוקטובר 2024 מאת אור סיגולי
בטקס האוסקר בו סחף "ג'יג'י" את ההצבעה, באחת היציאות הביזאריות ביותר בתולדות האקדמיה, הוענק בפעם השלישית במסגרת תחרותית פרס הסרט הבינלאומי (אז עוד הסרט בשפה זרה). איטליה, הזוכה של השנתיים האחרונות, חזרה למרוץ בכוח כפול (על כך בהמשך), יחד עם צרפת ומערב גרמניה, אך הפעם, ולראשונה, היה מהפך בפסגה. הדבר שלי בלט יותר מכל בחמשת המועמדים השנתית היא ששלושה מהם… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2024 מאת אור סיגולי
בטקס האוסקר ה-30 הוענק בפעם השנייה פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר (אז "הסרט בשפה זרה") במסגרת תחרותית, בשונה מפרס מיוחד כפי שהיה לפני כן. מה שהיה מאוד משעשע ובולט הוא שזה נראה ממש כמו תמונת מראה של השנה הקודמת: לא פחות משלוש מדינות חזרו למועמדות שנייה ברציפות – איטליה (שוב עם סרט של פליני), צרפת (שוב עם עיבוד לספר על… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2024 מאת אור סיגולי
את הפרויקט הזה אני כנראה לא אסיים, לפחות לא בעתיד הנראה העין. האמת היא שאני לא לגמרי בטוח למה הכנסתי את עצמי, אבל מה אכפת לי לנסות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג, פרויקט מפסידי האוסקר ופרויקט זוכי האופיר, החלטתי לחזור אל הפרס ההוליוודי הוותיק אבל דווקא מהשוליים שלו – פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2024 מאת אור סיגולי
עד השנה הזו, הניסיון המעשי שלי בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים הסתכם בסן סבסטיאן של 2008 (כשופט בתחרות הקצרים) ובפסטיבל הקולנוע הגאה של לונדון ארבע שנים לאחר מכן (כבמאי של סרט קצר שהוקרן שם). את קיץ 2024, לעומת זאת, אני מסיים אחרי שנכחתי בכל שלושת הפסטיבלים הגדולים של אירופה – ברלין, קאן ו-ונציה, יחד עם פסטיבל הקולנוע בירושלים באמצע כמובן, אך הפעם… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2024 מאת אור סיגולי
כחלק מהפתולוגיה ההוליוודית לחמם מחדש כל חומר קיים תחת השמש, אנחנו ניצבים כעת בפני גרסה חדשה של "העורב", עיבוד לקומיקס של ג'יימס או'באר. מעניין כמה אנשים באמת ייחלו לעיבוד חדש שהביא את האולפן להרים אחד (או שזה סתם היה עניין חוזי), ועוד יותר מעניין כמה מאלו שנולדו אחרי 1990 בכלל זוכרים שהוא כבר זכה לגרסה קולנועית מצליחה, יחד עם עוד… להמשך קריאה
4 באוגוסט 2024 מאת אור סיגולי
לפני בדיוק שלוש שנים, אוגוסט 2021, הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים סרט גרמני-אוסטרי בשם "חופש מוחלט" (Grosse Freiheit / Great Freedom), שם חנה בין מבט מסוים של פסטיבל קאן לפרסי הקולנוע האירופאים (כולל גיחה שלא צלחה לאוסקר כנציג אוסטריה). קוראי סריטה הוותיקים בטח יזכרו את השם, שהוזכר פה די והותר במהלך 2021, אותה סיים עם תואר סרט השנה שלי. אני חושב… להמשך קריאה
9 ביולי 2024 מאת אור סיגולי
באוגוסט 2023, לפני שנה פחות חודש, התחלתי את הפרויקט הרביעי שלי בסריטה, זה שמתחקה אחר כל הזוכים בפרסי הקולנוע הישראלי. אחרי זוכי האוסקר, העיבודים לסטיבן קינג, ומפסידי האוסקר, הלכתי על זה בידיעה שאני נכנס למקום קצת פחות בטוח, ובוודאות הרבה יותר רגיש, לכתוב על ההיסטוריה של קולנוע משלנו. בגדול, כמעט כל דבר השתנה מאז הפרק הראשון. אני באופן אישי החלפתי… להמשך קריאה
23 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
מהדורתו הרשמית הראשונה של פסטיבל הסרטים בקאן התקיימה ב-1946, שנתיים לפני קום המדינה שלנו. הסיבה להיווסדות האירוע הזה הייתה כנראה מתוך קנאה צרפתית באיטליה, לה היה את פסטיבל ונציה היוקרתי. זה סיפור מרתק שכולל כמובן גם הרבה נאצים, אבל יש על זה הרבה מידע שם בחוץ אז אתם לא צריכים אותי. פסטיבל קאן התקיים מאז בכל שנה להוציא שלוש –… להמשך קריאה
18 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
אף שמעולם לא תכננו להיות כאלה, הפכו "נהר זורם ביניהם" ו"רוחות של תשוקה" לסרטים-אחים. זה משעשע עוד יותר אם לוקחים בחשבון שלמעשה הם בעצמם סיפורים על אחים. כמות נקודות ההשקה בין הסרטים די מדהימה: שניהם דרמות סנטימנטליות שעוסקות בהתבגרות של גברים צעירים בצל אביהם האוהב והדומיננטי (והמאוד משופם), שניהם מבוססים על נובלה של סופר אמריקאי, שניהם מתרחשים במונטנה בימי מלחמת… להמשך קריאה
את העשור הראשון של קטגורית הסרט הבינלאומי (אז "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה") סיימה האקדמיה עם היסטוריה – המועמדות הראשונה לנציגות שביימה אישה. מעבר לזה, בסיבוב הרביעי נמשך אותו הקו של קודמיו עם נטייה אירופאית מופגנת: צרפת, איטליה וגרמניה צברו מועמדות רביעית ברציפות, ואליהן הצטרפו דנמרק עם מועמדות שנייה, והולנד ששלחה לראשונה נציגות וישר התקבלה אל החמישייה הגדולה. גם סרטי… להמשך קריאה
בטקס האוסקר בו סחף "ג'יג'י" את ההצבעה, באחת היציאות הביזאריות ביותר בתולדות האקדמיה, הוענק בפעם השלישית במסגרת תחרותית פרס הסרט הבינלאומי (אז עוד הסרט בשפה זרה). איטליה, הזוכה של השנתיים האחרונות, חזרה למרוץ בכוח כפול (על כך בהמשך), יחד עם צרפת ומערב גרמניה, אך הפעם, ולראשונה, היה מהפך בפסגה. הדבר שלי בלט יותר מכל בחמשת המועמדים השנתית היא ששלושה מהם… 
בטקס האוסקר ה-30 הוענק בפעם השנייה פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר (אז "הסרט בשפה זרה") במסגרת תחרותית, בשונה מפרס מיוחד כפי שהיה לפני כן. מה שהיה מאוד משעשע ובולט הוא שזה נראה ממש כמו תמונת מראה של השנה הקודמת: לא פחות משלוש מדינות חזרו למועמדות שנייה ברציפות – איטליה (שוב עם סרט של פליני), צרפת (שוב עם עיבוד לספר על… 
את הפרויקט הזה אני כנראה לא אסיים, לפחות לא בעתיד הנראה העין. האמת היא שאני לא לגמרי בטוח למה הכנסתי את עצמי, אבל מה אכפת לי לנסות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג, פרויקט מפסידי האוסקר ופרויקט זוכי האופיר, החלטתי לחזור אל הפרס ההוליוודי הוותיק אבל דווקא מהשוליים שלו – פרס הסרט הטוב ביותר… 
עד השנה הזו, הניסיון המעשי שלי בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים הסתכם בסן סבסטיאן של 2008 (כשופט בתחרות הקצרים) ובפסטיבל הקולנוע הגאה של לונדון ארבע שנים לאחר מכן (כבמאי של סרט קצר שהוקרן שם). את קיץ 2024, לעומת זאת, אני מסיים אחרי שנכחתי בכל שלושת הפסטיבלים הגדולים של אירופה – ברלין, קאן ו-ונציה, יחד עם פסטיבל הקולנוע בירושלים באמצע כמובן, אך הפעם… 
כחלק מהפתולוגיה ההוליוודית לחמם מחדש כל חומר קיים תחת השמש, אנחנו ניצבים כעת בפני גרסה חדשה של "העורב", עיבוד לקומיקס של ג'יימס או'באר. מעניין כמה אנשים באמת ייחלו לעיבוד חדש שהביא את האולפן להרים אחד (או שזה סתם היה עניין חוזי), ועוד יותר מעניין כמה מאלו שנולדו אחרי 1990 בכלל זוכרים שהוא כבר זכה לגרסה קולנועית מצליחה, יחד עם עוד… 
לפני בדיוק שלוש שנים, אוגוסט 2021, הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים סרט גרמני-אוסטרי בשם "חופש מוחלט" (Grosse Freiheit / Great Freedom), שם חנה בין מבט מסוים של פסטיבל קאן לפרסי הקולנוע האירופאים (כולל גיחה שלא צלחה לאוסקר כנציג אוסטריה). קוראי סריטה הוותיקים בטח יזכרו את השם, שהוזכר פה די והותר במהלך 2021, אותה סיים עם תואר סרט השנה שלי. אני חושב… 
באוגוסט 2023, לפני שנה פחות חודש, התחלתי את הפרויקט הרביעי שלי בסריטה, זה שמתחקה אחר כל הזוכים בפרסי הקולנוע הישראלי. אחרי זוכי האוסקר, העיבודים לסטיבן קינג, ומפסידי האוסקר, הלכתי על זה בידיעה שאני נכנס למקום קצת פחות בטוח, ובוודאות הרבה יותר רגיש, לכתוב על ההיסטוריה של קולנוע משלנו. בגדול, כמעט כל דבר השתנה מאז הפרק הראשון. אני באופן אישי החלפתי… 
מהדורתו הרשמית הראשונה של פסטיבל הסרטים בקאן התקיימה ב-1946, שנתיים לפני קום המדינה שלנו. הסיבה להיווסדות האירוע הזה הייתה כנראה מתוך קנאה צרפתית באיטליה, לה היה את פסטיבל ונציה היוקרתי. זה סיפור מרתק שכולל כמובן גם הרבה נאצים, אבל יש על זה הרבה מידע שם בחוץ אז אתם לא צריכים אותי. פסטיבל קאן התקיים מאז בכל שנה להוציא שלוש –… 
אף שמעולם לא תכננו להיות כאלה, הפכו "נהר זורם ביניהם" ו"רוחות של תשוקה" לסרטים-אחים. זה משעשע עוד יותר אם לוקחים בחשבון שלמעשה הם בעצמם סיפורים על אחים. כמות נקודות ההשקה בין הסרטים די מדהימה: שניהם דרמות סנטימנטליות שעוסקות בהתבגרות של גברים צעירים בצל אביהם האוהב והדומיננטי (והמאוד משופם), שניהם מבוססים על נובלה של סופר אמריקאי, שניהם מתרחשים במונטנה בימי מלחמת…
תגובות אחרונות