24 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
כל סרט של כריסטופר נולאן הוא "אירוע" קולנועי. הוא משווק ככזה במשך חודשים, גורר דיונים סוערים על טיבו של הבמאי לפני צאת הסרט ואחרי היציאה, שעוד במהלכה הסרט מוכרז כאחד מן הסרטים הכי טובים של השנה על פי חלק מן המבקרים ומן המעריצים שלו, ובאותה נשימה זוכה גם לגל של אנשים שלא מבינים על מה ההתלהבות ומאוחר יותר מסבירים את… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
סרטי "דברים שבדרך כל לא מדברים - מדברים" הם ז'אנר די נפוץ. אפילו לפני ש"צעצוע של סיפור" קבע סוג של סנדרט חדש בז'אנר, אם לא רוצים לתת ל"תראו מי מדבר" (Look Who's Talking) את הקרדיט. למי שלא זוכר את סדרת הסרטים השנייה שהזכרתי, אציין כי אחרי שני סרטים בהם מי שדיבר היו תינוקות, בסרט השלישי הכלבים היו אלו שדיברו. ודומני… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
8 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
בימים שחלפו מאז הפך הסרט "ברבי" (Barbie) ללהיט בקופות בתי הקולנוע, דומה כי יש הסכמה רחבה בין הצופים כי מדובר בסרט שמעביר את המסרים שלו בצורה ישירה, בוטה וברורה. לכן זה מוזר, אבל לא ממש מפתיע, שלמרות הישירות הזו אין הסכמה מלאה לגבי מה הם אותם המסרים בסרטה של גרטה גרוויג, שביימה וכתבה יחד עם בן-זוגה, הקולנוען נואה באומבך. זה… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
בעוד אנו מסקרים באתר את תחרות פרסי אופיר לשנת 2023, הקולנוע הישראלי שמוקרן מסחרית במקביל מציג סרטים שכלל לא נרשמו. לצד "העיר הזאת" והלהיט "ההילולה", בסמוך להכרזה על המועמדים לאופיר עלה לאקרנים סרטו של ליאור חפץ, "המזח". שלושת הסרטים הללו לא נרשמו לתחרות השנה ובגלל התקנון המוזר של האופיר, הם כן יהיו יכולים להתחרות בשנה הבאה עם יבחרו בכך. אך סיכויי… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
מבט על רשימת המועמדים לפרס הסרט התיעודי מעל 60 דקות בפרסי אופיר השנה חושף מכנה משותף די ברור - חמשת המועמדים השנה מתמקדים בדמות ציבורית מוכרת אחת. לגבי ארבעה מן הסרטים, שם הדמות נוכח בכותרת: "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם" (אחד הפריימים בתמונה בראש הפוסט),"ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר", "ז'ה טם רונית אלקבץ", ו"פוליקר – הילד שבי". הסרט… להמשך קריאה
30 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
בשלהי השנה שעברה, נטפליקס העלו לשרתים שלהם את הסרט "זה מספיק שחור בשבילך?", שעסק בייצוג האפריקאים-אמריקאים בקולנוע לאורך שנות השבעים. בעיקר הצביע הסרט על החשיבות של ז'אנר ה"בלאקספלויטיישן", סרטים אשר הציגו אפריקאים-אמריקאים כגיבורים, בעלילות פשע מופרכות, עם פסקול מוזיקלי עדכני ואופנה מעודכנת. הסרטים הללו הציגו סוג חדש של גיבורים ובאופן כללי היו קולנוע פרוע ומהנה שעם הזמן נתפס פחות כמנצל… להמשך קריאה
27 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
23 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים מגיע לסיומו, וזהו המקום שלי להודות לצוות הפסטיבל והיח"צ, בדומה לחבריי ל"סריטה" ובאותה מידה של הכרת תודה והתלהבות, גם אם בפחות מילים. עבורי, סינמטק ירושלים הוא מקום שעיצב את טעמי הקולנועי ואת אישיותי ולכן יש לי קשר רגשי עמוק לפסטיבל, לשיבה למתחם הסינמטק ולרחובות הסמוכים, וזה קורה מדי שנה. זה הטקסט העשירי שלנו שמדווח מהפסטיבל, לא כולל פוסטים… להמשך קריאה
21 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים כבר מתקרב לשלבי הסיום, אך נותרו עוד סרטים רבים לסקר. את פוסט זה אני מתחיל מעוד סרט מן התחרות הישראלית, שהסתיימה אמש ועל הזוכים נכתוב בדיווח אחר. אז אעבור לשני סרטים בינלאומיים באורך של לפחות שלוש שעות כל אחד, שניהם שייכים לזרם "הקולנוע האיטי" אך בדרגות שונות. על אחד מהם כבר כתבתנו ועוד נכתוב, אבל הטקסט שלי עליו… להמשך קריאה
כל סרט של כריסטופר נולאן הוא "אירוע" קולנועי. הוא משווק ככזה במשך חודשים, גורר דיונים סוערים על טיבו של הבמאי לפני צאת הסרט ואחרי היציאה, שעוד במהלכה הסרט מוכרז כאחד מן הסרטים הכי טובים של השנה על פי חלק מן המבקרים ומן המעריצים שלו, ובאותה נשימה זוכה גם לגל של אנשים שלא מבינים על מה ההתלהבות ומאוחר יותר מסבירים את… להמשך קריאה
סרטי "דברים שבדרך כל לא מדברים - מדברים" הם ז'אנר די נפוץ. אפילו לפני ש"צעצוע של סיפור" קבע סוג של סנדרט חדש בז'אנר, אם לא רוצים לתת ל"תראו מי מדבר" (Look Who's Talking) את הקרדיט. למי שלא זוכר את סדרת הסרטים השנייה שהזכרתי, אציין כי אחרי שני סרטים בהם מי שדיבר היו תינוקות, בסרט השלישי הכלבים היו אלו שדיברו. ודומני… להמשך קריאה
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
בימים שחלפו מאז הפך הסרט "ברבי" (Barbie) ללהיט בקופות בתי הקולנוע, דומה כי יש הסכמה רחבה בין הצופים כי מדובר בסרט שמעביר את המסרים שלו בצורה ישירה, בוטה וברורה. לכן זה מוזר, אבל לא ממש מפתיע, שלמרות הישירות הזו אין הסכמה מלאה לגבי מה הם אותם המסרים בסרטה של גרטה גרוויג, שביימה וכתבה יחד עם בן-זוגה, הקולנוען נואה באומבך. זה… להמשך קריאה
בעוד אנו מסקרים באתר את תחרות פרסי אופיר לשנת 2023, הקולנוע הישראלי שמוקרן מסחרית במקביל מציג סרטים שכלל לא נרשמו. לצד "העיר הזאת" והלהיט "ההילולה", בסמוך להכרזה על המועמדים לאופיר עלה לאקרנים סרטו של ליאור חפץ, "המזח". שלושת הסרטים הללו לא נרשמו לתחרות השנה ובגלל התקנון המוזר של האופיר, הם כן יהיו יכולים להתחרות בשנה הבאה עם יבחרו בכך. אך סיכויי… להמשך קריאה
מבט על רשימת המועמדים לפרס הסרט התיעודי מעל 60 דקות בפרסי אופיר השנה חושף מכנה משותף די ברור - חמשת המועמדים השנה מתמקדים בדמות ציבורית מוכרת אחת. לגבי ארבעה מן הסרטים, שם הדמות נוכח בכותרת: "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם" (אחד הפריימים בתמונה בראש הפוסט),"ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר", "ז'ה טם רונית אלקבץ", ו"פוליקר – הילד שבי". הסרט… להמשך קריאה
בשלהי השנה שעברה, נטפליקס העלו לשרתים שלהם את הסרט "זה מספיק שחור בשבילך?", שעסק בייצוג האפריקאים-אמריקאים בקולנוע לאורך שנות השבעים. בעיקר הצביע הסרט על החשיבות של ז'אנר ה"בלאקספלויטיישן", סרטים אשר הציגו אפריקאים-אמריקאים כגיבורים, בעלילות פשע מופרכות, עם פסקול מוזיקלי עדכני ואופנה מעודכנת. הסרטים הללו הציגו סוג חדש של גיבורים ובאופן כללי היו קולנוע פרוע ומהנה שעם הזמן נתפס פחות כמנצל… להמשך קריאה
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
פסטיבל ירושלים מגיע לסיומו, וזהו המקום שלי להודות לצוות הפסטיבל והיח"צ, בדומה לחבריי ל"סריטה" ובאותה מידה של הכרת תודה והתלהבות, גם אם בפחות מילים. עבורי, סינמטק ירושלים הוא מקום שעיצב את טעמי הקולנועי ואת אישיותי ולכן יש לי קשר רגשי עמוק לפסטיבל, לשיבה למתחם הסינמטק ולרחובות הסמוכים, וזה קורה מדי שנה. זה הטקסט העשירי שלנו שמדווח מהפסטיבל, לא כולל פוסטים… להמשך קריאה
פסטיבל ירושלים כבר מתקרב לשלבי הסיום, אך נותרו עוד סרטים רבים לסקר. את פוסט זה אני מתחיל מעוד סרט מן התחרות הישראלית, שהסתיימה אמש ועל הזוכים נכתוב בדיווח אחר. אז אעבור לשני סרטים בינלאומיים באורך של לפחות שלוש שעות כל אחד, שניהם שייכים לזרם "הקולנוע האיטי" אך בדרגות שונות. על אחד מהם כבר כתבתנו ועוד נכתוב, אבל הטקסט שלי עליו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות