25 במרץ 2024 מאת עופר ליברגל
על כל סרט שמופק, יש לפחות מאות תסריטים שלא זוכים להיות סרטים. חלקם גם מגיעים לשלב של עבודה ממשית על הפרויקט. זה היה גם המצב עם תסריט הביכורים של אנדרו לובל, שלפני בערך עשור עמד לצאת להפקה והחל לערוך מבחני בד לשחקניות. אחת מהן הייתה סידני סוויני, אז נערה מתבגרת שכבר עבדה כמה שנים כשחקנית בלי תפקיד שהוא רמז לפריצה.… להמשך קריאה
19 במרץ 2024 מאת עופר ליברגל
מאז שהתחלתי לאהוב קולנוע, "אהובת הקצין הצרפתי" (The French Lieutenant's Woman) משנת 1981 נתפס אצלי כסוג של נקודת עיוורון, חור בהשכלה הקולנועית שצריך להשלים. באותה מידה, דומה כי עם כל שנה שעוברת, המעמד של הסרט קצת נשכח וייתכן ומעולם הוא לא זכה להיות קלאסיקה קולנועית של ממש, אלא סוג של דרמה תקופתית שניסתה לזכות באוסקרים וסיימה עם חמש מועמדויות בלי… להמשך קריאה
8 במרץ 2024 מאת עופר ליברגל
ז'אנר המדע בדיוני שואף לא רק לברוא עולמות, אלא גם ובעיקר לעסוק בסוגיות פילוסופיות מורכבות לגבי המוסר שבמדע ובקידמה, ולרוב גם לגבי הטבע האנושי: הנטייה לאלימות או לטוב לב ושאלת הנבדלות מצורות אחרות של חיים ו/או תודעה. בלא מעט מקרים, זה בא על חשבון בניית עולם שסוחף רגשית או מעמיד במרכז מערכות יחסים בין-אישיות. אחד מן הדברים שאני מתחרט שלא… להמשך קריאה
4 במרץ 2024 מאת עופר ליברגל
בסינמטק ירושלים תיפתח ב-10 במרץ מחווה לשחקנית הנורווגית הגדולה ליב אולמן, בה יוצגו כמה מן הסרטים הבולטים שלה לאורך קריירה ארוכה הן בתור שחקנית והן בתור במאית. כיוון שכתבתי על כל סרטי איגמר ברגמן, יצא שהתייחסתי לא מעט לכמה מן הסרטים שיוצגו במסגרת המחווה: "פרסונה" (גם כאן), "תמונות מחיי הנישואין" (שיוקרן בגרסה הטלוויזיונית הארוכה והטובה יותר), "סונטת סתיו", ו"בגידות בחיי… להמשך קריאה
28 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
בעיבוד הקולנועי לספרו הקלאסי של פרנק הרברט, "חולית", ניצב אתגר גדול בפני הבמאי דני וילנב. חלק מן האתגר טמון במיתוס סביב הספר: פופולרי מאוד בקרב חובבי מדע בדיוני ופנטזיה ומפורסם בחוסר ההצלחה לעבד אותו לקולנוע. שום סרט שקיים במציאות לא ממש יכול להתחרות באיך שניתן לדמיין את הגרסה השאפתנית והפרועה שאלחנדרו חודורובסקי תכנן לספר בשנות השבעים. ובשנות השמונים, שתי אגדות… להמשך קריאה
24 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
אחרי "הבלדה על באסטר סקראגס", האחים כהן לקחו הפסקה מעבודה משותפת. בעוד ג'ואל נכנס יחסית מהר לעבודה על "הטרגדיה של מקבת'", איתן טען בראיונות כי הוא מוצא את העבודה בסרטים תובענית מדי ומתישה מדי בגילו. לפחות במידה מסוימת, זה לא החזיק מעמד זמן רב: הוא השלים סרט תיעודי על הזמר ג'רי לי לואיס שהוקרן בפסטיבל קאן 2022 (ולא הוקרן בישראל… להמשך קריאה
23 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
לסרט "מעשייה אמריקאית" (American Fiction) יש נקודת מוצא ברורה שקל לשווק: סאטירה על תרבות התקינות הפוליטית בעת העכשווית, באופן ספציפי על הצפייה לגיוון באמנות ולנקודת מבט אותנטית של החוויה של בני מיעוטים. הסאטירה בנויה בצורה שפונה בצורה ישירה לאנשים שהם חלק מן התרבות שזוכה לביקורת, ודומה כי הם שמחים לקבל ביקרות פנימית, דרך ישירות ושנינות. מימד זה של היצירה יקסום… להמשך קריאה
17 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
הסיכויים היו מראש נגד "מאדאם ווב" (Madame Web), סרט גיבורי שבין הצילומים שלו לבין יציאתו לאקרנים למדנו כי הקהל כבר שבע מגיבורי על. בטח כאלו המבוססות על דמויות קומיקס שהציבור שאינו בקיא בתחום לא בהכרח מכיר. יותר מכך, "מאדאם ווב" שייך לקבוצת הסרטים הכי מוזרה ולא מאוד מצליחה מקרב הסרטים שעדיין מופקים: בהסכם בין חברת סוני לאולפני מארוול ודיסני לגבי… להמשך קריאה
12 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
אחת מהאמירות שהכי מרגיזות אצלי אצל קולגות, לרבות כאלו שאני מעריך וממתין לכל ביקורת חדשה שלהם, היא "לא סרט לכל אחד". זה הרי משפט שאפשר להגיד על כל סרט וסרט. החוכמה בטקסט ביקורתי היא לנסות לכוון את הקהל שהסרט הוא כן עבורו, וגם להזהיר את האחרים. מנגד אני נוטה לומר, בעיקר לעצמי, כי מי שינסה לעשות סרט שיתאים לכל אחד… להמשך קריאה
10 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
שנות השבעים בקולנוע האמריקאי נחשבים לסוג של תור זהב, בעיקר בעיני סינפילים. זה העשור בו הוליווד יצרה סרטים אמנותיים יותר, ריאליסטיים יותר, בהם דומה כי סוף טוב היה דבר נדיר והמראה שהוצבה כנגד המציאות הייתה קשוחה יותר. התקופה הזו כונתה בין היתר "הוליווד החדשה" הודות קבוצה גדולה של במאים צעירים או צעירים יחסית שפרצו אז, ויצרו את הסרטים המאפיינים שלה.… להמשך קריאה
על כל סרט שמופק, יש לפחות מאות תסריטים שלא זוכים להיות סרטים. חלקם גם מגיעים לשלב של עבודה ממשית על הפרויקט. זה היה גם המצב עם תסריט הביכורים של אנדרו לובל, שלפני בערך עשור עמד לצאת להפקה והחל לערוך מבחני בד לשחקניות. אחת מהן הייתה סידני סוויני, אז נערה מתבגרת שכבר עבדה כמה שנים כשחקנית בלי תפקיד שהוא רמז לפריצה.… להמשך קריאה
מאז שהתחלתי לאהוב קולנוע, "אהובת הקצין הצרפתי" (The French Lieutenant's Woman) משנת 1981 נתפס אצלי כסוג של נקודת עיוורון, חור בהשכלה הקולנועית שצריך להשלים. באותה מידה, דומה כי עם כל שנה שעוברת, המעמד של הסרט קצת נשכח וייתכן ומעולם הוא לא זכה להיות קלאסיקה קולנועית של ממש, אלא סוג של דרמה תקופתית שניסתה לזכות באוסקרים וסיימה עם חמש מועמדויות בלי… להמשך קריאה
ז'אנר המדע בדיוני שואף לא רק לברוא עולמות, אלא גם ובעיקר לעסוק בסוגיות פילוסופיות מורכבות לגבי המוסר שבמדע ובקידמה, ולרוב גם לגבי הטבע האנושי: הנטייה לאלימות או לטוב לב ושאלת הנבדלות מצורות אחרות של חיים ו/או תודעה. בלא מעט מקרים, זה בא על חשבון בניית עולם שסוחף רגשית או מעמיד במרכז מערכות יחסים בין-אישיות. אחד מן הדברים שאני מתחרט שלא… להמשך קריאה
בסינמטק ירושלים תיפתח ב-10 במרץ מחווה לשחקנית הנורווגית הגדולה ליב אולמן, בה יוצגו כמה מן הסרטים הבולטים שלה לאורך קריירה ארוכה הן בתור שחקנית והן בתור במאית. כיוון שכתבתי על כל סרטי איגמר ברגמן, יצא שהתייחסתי לא מעט לכמה מן הסרטים שיוצגו במסגרת המחווה: "פרסונה" (גם כאן), "תמונות מחיי הנישואין" (שיוקרן בגרסה הטלוויזיונית הארוכה והטובה יותר), "סונטת סתיו", ו"בגידות בחיי… להמשך קריאה
בעיבוד הקולנועי לספרו הקלאסי של פרנק הרברט, "חולית", ניצב אתגר גדול בפני הבמאי דני וילנב. חלק מן האתגר טמון במיתוס סביב הספר: פופולרי מאוד בקרב חובבי מדע בדיוני ופנטזיה ומפורסם בחוסר ההצלחה לעבד אותו לקולנוע. שום סרט שקיים במציאות לא ממש יכול להתחרות באיך שניתן לדמיין את הגרסה השאפתנית והפרועה שאלחנדרו חודורובסקי תכנן לספר בשנות השבעים. ובשנות השמונים, שתי אגדות… להמשך קריאה
אחרי "הבלדה על באסטר סקראגס", האחים כהן לקחו הפסקה מעבודה משותפת. בעוד ג'ואל נכנס יחסית מהר לעבודה על "הטרגדיה של מקבת'", איתן טען בראיונות כי הוא מוצא את העבודה בסרטים תובענית מדי ומתישה מדי בגילו. לפחות במידה מסוימת, זה לא החזיק מעמד זמן רב: הוא השלים סרט תיעודי על הזמר ג'רי לי לואיס שהוקרן בפסטיבל קאן 2022 (ולא הוקרן בישראל… להמשך קריאה
לסרט "מעשייה אמריקאית" (American Fiction) יש נקודת מוצא ברורה שקל לשווק: סאטירה על תרבות התקינות הפוליטית בעת העכשווית, באופן ספציפי על הצפייה לגיוון באמנות ולנקודת מבט אותנטית של החוויה של בני מיעוטים. הסאטירה בנויה בצורה שפונה בצורה ישירה לאנשים שהם חלק מן התרבות שזוכה לביקורת, ודומה כי הם שמחים לקבל ביקרות פנימית, דרך ישירות ושנינות. מימד זה של היצירה יקסום… להמשך קריאה
הסיכויים היו מראש נגד "מאדאם ווב" (Madame Web), סרט גיבורי שבין הצילומים שלו לבין יציאתו לאקרנים למדנו כי הקהל כבר שבע מגיבורי על. בטח כאלו המבוססות על דמויות קומיקס שהציבור שאינו בקיא בתחום לא בהכרח מכיר. יותר מכך, "מאדאם ווב" שייך לקבוצת הסרטים הכי מוזרה ולא מאוד מצליחה מקרב הסרטים שעדיין מופקים: בהסכם בין חברת סוני לאולפני מארוול ודיסני לגבי… להמשך קריאה
אחת מהאמירות שהכי מרגיזות אצלי אצל קולגות, לרבות כאלו שאני מעריך וממתין לכל ביקורת חדשה שלהם, היא "לא סרט לכל אחד". זה הרי משפט שאפשר להגיד על כל סרט וסרט. החוכמה בטקסט ביקורתי היא לנסות לכוון את הקהל שהסרט הוא כן עבורו, וגם להזהיר את האחרים. מנגד אני נוטה לומר, בעיקר לעצמי, כי מי שינסה לעשות סרט שיתאים לכל אחד… להמשך קריאה
שנות השבעים בקולנוע האמריקאי נחשבים לסוג של תור זהב, בעיקר בעיני סינפילים. זה העשור בו הוליווד יצרה סרטים אמנותיים יותר, ריאליסטיים יותר, בהם דומה כי סוף טוב היה דבר נדיר והמראה שהוצבה כנגד המציאות הייתה קשוחה יותר. התקופה הזו כונתה בין היתר "הוליווד החדשה" הודות קבוצה גדולה של במאים צעירים או צעירים יחסית שפרצו אז, ויצרו את הסרטים המאפיינים שלה.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות