27 בינואר 2024 מאת לירון סיני
לפני הכל בואו נתנחם בשמחה זעירה ולא חשובה בימים אלה, והיא האפשרות לראות בקולנוע את "מסכנים שכאלה" (Poor Things). סרט חדש, מדובר, מועמד ל-11 אוסקרים, בזמן הנכון רגע אחרי ההכרזה על המועמדויות. להשתקע מול מסך ענק לשעתיים ועשר דקות לערך, ולדעת על מה כל הרחשים. כמו הילולת הצפייה ב"ברבי", לפני מה שמרגיש כמו שנים אינספור. האזכור של שני הסרטים זה לצד… להמשך קריאה
21 בינואר 2024 מאת לירון סיני
היאבקות היא בידור אמנותי, מופע עם נראטיב ודמויות שמקבלות בו נתח מהותי ממה שמרכיב את הדבר עצמו. יש בו חשיבות לכישורי משחק ורטוריקה מעבר ליכולות הגופניות של מי שמבצעים אותו. אפשר לקרוא להם מתאבקים, אפשר באותה מידה כמעט לקרוא להם שחקנים, אולי רקדנים, בפעילות תחרותית אגרסיבית שמגיעה עם הסיכונים הפיזיים והנפשיים שלה, כמו כל תחום פרפורמטיבי אתגרי ואינטנסיבי. וכמו בכל… להמשך קריאה
5 בינואר 2024 מאת לירון סיני
יש סוג של חלוקה גסה, אם תרצו, בין יצירות שהן "חשובות" לבין יצירות שהן "מבדרות". הראשונות ניכרות, על פניו, ברצינות ובמסר שהן מבקשות להעביר, ואלו נחשבות כמו קולנוע (ואמנות בכלל) עם ערך. משהו מעבר לבידור ולהנאה שבצפייה במשהו יפה מאוד, או עשוי לעילא, או מוזר, או מצחיק, או מפחיד, או מסעיר וכן הלאה. יצירות שמעבר לכך שהן גורמות לנו להרגיש… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2023 מאת לירון סיני
ולאן הלכה משפחת טרנטינו-פיק ב-7 באוקטובר? יש להם חדר מוגן? האם אבא קוונטין אסף את הילד בזרועותיו להרגיע ותהה על הסרט שאנחנו חיים בו. אולי הוא התרשם מקור הרוח של חלקנו, כמו מתבטלים בפני המלחמה, אומרים שכבר חווינו כאלה, ממש לא מזמן. קצת אזעקות, קצת נפילות בשטח פתוח, לא היו נפגעים וזה עובר. אקספוזיציה נטולת מנוע עלילתי. עד שהתגלו ממדי… להמשך קריאה
4 בנובמבר 2023 מאת לירון סיני
עוד מחג האלווין שעבר אני מגלגלת בראש את השאיפה לייצר מדריך מרוכז של סרטי האימה שמתחבאים, חלקם ממש טוב, בדיסני+. אולי זה משהו באלגוריתם, אולי זה משהו בהגדרות, אבל בזמן שיש שם כמה סרטים כאלה שהם פנינים מבהיקות ומחרידות של ממש לכל דבר ועניין, לא תמיד קל להגיע אליהם. גם בנטפליקס וגם בדיסני+, אם תקלידו "אימה" בחיפוש, תקבלו מעט תוצאות,… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2023 מאת לירון סיני
תכננתי לכתוב על סרט האימה הכמעט אילם שזמין בדיסני+ כתגבור לסיקורי אימת החודש של אור, כהתחלה של חגיגות יבול סרטי האימה שמגיע בסוף ספטמבר לקראת האלווין שמתרחש בסוף אוקטובר. במחשבות הרדופות האיומות ביותר שלי לא הנחתי שהשם שלו יהפוך להיות טריגר נוראי ל-7 באוקטובר, ושההקלדה שלי תהיה ניסיון קטן להסחת דעת שלי, שאולי תאפשר את אותו הדבר לרגע עבור אחרות… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
נשארו עוד שבועיים וקצת עד לחזרה ללימודים. חם. לח. עשינו ילדים והם מקור בלתי נדלה של אהבה, כביסה, מיצי ארטיק שדבקו בחול וגילוי משותף של תכנים ישנים וחדשים. מהניסיון הקט של פחות מארבע שנים למדתי צניעות בכל הנוגע להורות. מדובר בחוויה מתמשכת של חיבור והיפרדות, תזכורת הדרגתית במנות קטנות ולפעמים בהנחתות גדולות שהם לא שייכים לנו או שעתוקים שלנו או… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
"פני ימינה אל העתיד, זמן משוער בפקק - 18 דקות", היא שורה סמלית וקרה שחוזרת על ידי אפליקציית ניווט, בתזמוני פקק שונים, בסרטו של נעם קפלן ("מנפאואר"). היא מבהירה לד"ר נורית בלוך (ריימונד אמסלם המצוינת כתמיד) שמשהו תקוע בחיים שלה בדרך לעבודה. והתקיעות, או לפחות העיכובים בתכניות שלה בחייה המקצועיים שקשורים לתחום הביטחוני ויותר מכך הפוליטי, וגם אלו שבחייה האישיים,… להמשך קריאה
17 ביוני 2023 מאת לירון סיני
הכנתי לילדים ארוחת ערב במטבח אתמול: מלפפון, נקניק מפוקפק וחביתה מרושלת עם גבינה. לא פסטה ברוטב עם תיבול מדויק שמקרין חום ואהבה לגברים בחיי, ארוחה שאוכלים יחד כל שבוע באופן קבוע סביב שולחן בתאורה רכה. בזמן השאול שיש לי בין האוכל לכלים לשובע של התינוק שלא יתחיל לבכות, התחלתי לשיר בקולי קולות. לינקין פארק באנגלית שמשדר חיבור עמוק לבת העשרים… להמשך קריאה
13 במאי 2023 מאת לירון סיני
זה כנראה לא השבוע בו יש חשק גדול ללכת לקולנוע. מצד שני, יש משהו מנחם ומייצר ביטחון באולמות הגדולים עם הקירות העבים (אולי). ולצערי, הסקירה הזו מגיעה באיחור כך שאפשר לשער שמי שמשחק התפקידים וגלגולי הקובייה "מבוכים ודרקונים" יקר לליבם, כבר צפו בסרט החדש של המותג שנמצא בעלייה פופולרית וכלכלית מטאורית בשנים האחרונות. הוא כבר יצא מתחומי הילדים והנוער, כשיותר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות