1 בדצמבר 2022 מאת לירון סיני
יש משהו לא בטוח בצפייה בסרט תיעודי אישי על נושא כואב. עצם הידיעה המוקדמת על מידת החשיפה מול המצלמות יכולה לערער, לעורר חשש, אי נוחות, דאגה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוויה שעדיין לא מדוברת מספיק שעשויה להפעיל רגשית את כל מי שצופה. ולפני שאמשיך, אזהרה: סרטה של מוריה בן אבות, "בידיים ריקות", במהלכו היא מתעדת את ההריון שלה… להמשך קריאה
25 בנובמבר 2022 מאת לירון סיני
יש נטייה להתייחס בספקנות לסרטים שמפיקה נטפליקס. ההנחה היא שהיוצר או יוצרת נשאבו אל הבור השחור שחוללה אגרנית ויצרנית התוכן על פי דרישה, ובתהליך יאבדו מהחדות והיצירתיות בגינן זכו לחוזה שמנמן מלכתחילה. זה לא מופרך. נטפליקס ליוצרות ויוצרים היא כוח מגדיל ובו זמנית מגביל, לא בשונה מהאופן שבו כניסה למכונת ההפקה המשומנת של דיסני נוטה לקצץ כנפיים של ביטוי אישי,… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
אוקטובר מתקרב לסופו, נושא עומס כותרי אימה חדשים שמגיע לשיא לקראת ליל כל הקדושים. בשנה שגם ככה מלאה עד כה בכל טוב לז'אנר, יש יצירות מקוריות שזוכות להכרה ולהצלחה כמו "X" של טיי ווסט, וכצפוי, גם עיבודים מחודשים והמשכים ליצירות אהובות ומדממות במיוחד. במקרה של "מעורר השאול" בשמו המתורגם (Hellraiser), יש לעיבוד החדש שהגיע להולו, למי שיש גישה לשירות, מקור… להמשך קריאה
27 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
האם סרט יכול להיות חשוב אבל בו זמנית מאכזב? אם השאלה צריכה להישאל, כנראה שהתשובה חיובית. "הנערה הכי בת מזל בעולם" ("Luckiest Girl Alive") הוא שמו של הסרט החדש בנטפליקס שהתנוסס בראש רשימת הנצפים ביותר, וגם שם רב המכר של ג'סיקה נול מ-2015. נול כתבה את התסריט לבימוי של מייק בארקר, מה שהיה חשוב לה במיוחד כי שנה אחרי הצלחתו… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הפוסט הזה היא להצהיר שכן, זה בסדר לגעת בפרות קדושות, או במכשפות אהובות, ולשחוט. או במקרה שלנו, לברוא אותן מחדש. תעשיית הקולנוע המיינסטרימי האמריקאי עושה כך קופות נאות במשך שנים, קוראת לזה ריבוט, אתחול. או אתחול רך, אם מדובר בגרסה חדשה שרק מעדכנת חלק מהפרטים בלי למחוק את כל מה שהיה בעבר. הרבה… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
אפתח בכך שאני לא האישה הנכונה לכתוב סקירה על הסרט הזה. "They\Them", (מבוטא They Slash Them) מתיימר להיות סרט סלאשרים קווירי, הראשון עם דמות ראשית לא בינארית. בכורת הבימוי של התסריטאי הוותיק ג'ון לוגאן ("סוויני טוד", "ספקטר" ו"סקייפול", אבל גם "הנוסע השמיני: קובננט"), שהוא גם מחזאי זוכה פרס הטוני היוקרתי, מתרחשת כולה במחנה המרה, בו המדריך הראשי (קווין בייקון המצוין… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2022 מאת לירון סיני
ההתגברות של גל סרטי האונס והנקמה בעשור האחרון נמשכת כבר זמן מה, במקביל וכתוצאה מתנועת metoo#. ועדיין מלהיב להיווכח כל פעם מחדש עד כמה הסרטים, שבליבם מהלך אלים וקשה של תקיפה מינית שמתניעה מהלך של נקמה, זזו מהשוליים המושמצים ביותר אל חיבוקו של המיינסטרים. פנינים נבחרות מתוכם אני מסקרת כאן בשנים האחרונות. לטוב ולרע, כפי שציינתי בעבר, כשנרטיב נצלני שהפך חתרני… להמשך קריאה
6 באוגוסט 2022 מאת לירון סיני
נתחיל מהסוף: הבמאי של "Dual", ריילי סטרנס (״אמנות ההגנה העצמית״), צייץ שעכשיו כשאנשים צופים בסרט שלו וחולקים רשמים בלטרבוקסד ובטוויטר, "לא אהבתי את הסוף" היא התגובה הכי נפוצה. "לא ראיתי את זה בא בשום צורה. לא הייתי משנה דבר, ותודה אדירה לכל מי שצפו", כדבריו. זה לא ספוילר, אבל התגובות לציוץ כן נכנסות קצת לסיבות בגללן זו התגובה הטיפוסית לסרט.… להמשך קריאה
13 ביוני 2022 מאת לירון סיני
עד כה הקדשתי את רוב הסיקור של סרטי האונס והנקמה לסרטים שמתיישבים בצומת של תת-ז'אנרים (גם כי נחשבו נחותים בזמנו, וגם כי אלו אכן יושבים תחת ז'אנר אחר) של סקספלויטיישן וסלאשרים. לאלו יש מבנה ברור של תקיפה מינית ארוכה, ברוטאלית בייצוג הקולנועי שלה, וגרפיות ברמה שקשה לנו להסתכל עליה, כשלאחריה הקורבן, כמעט תמיד אישה, אמורה למות. לפעמים זה מה שקורה,… להמשך קריאה
28 במאי 2022 מאת לירון סיני
הכותרת לראיון עם אלכס גארלנד במגזין Indiewire מציינת שהבמאי יודע שהסרט החדש שלו שגם כתב, "רדופה" (Men), הוא הקשה ביותר לפענוח. משיחות עם חברי סריטה ששיטטו בסקרנות ברחבי האינטרנט לראות מה עוד חשבו על הסרט של מי שאחראי בין היתר ל"העולם שאחרי: הכחדה", "אקס מאכינה" ולתסריטים של "השופט דראד" ו"החוף" - הצוות במגזין המוערך לא לבד. יש אי אלו קולות… להמשך קריאה
יש משהו לא בטוח בצפייה בסרט תיעודי אישי על נושא כואב. עצם הידיעה המוקדמת על מידת החשיפה מול המצלמות יכולה לערער, לעורר חשש, אי נוחות, דאגה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוויה שעדיין לא מדוברת מספיק שעשויה להפעיל רגשית את כל מי שצופה. ולפני שאמשיך, אזהרה: סרטה של מוריה בן אבות, "בידיים ריקות", במהלכו היא מתעדת את ההריון שלה… להמשך קריאה
יש נטייה להתייחס בספקנות לסרטים שמפיקה נטפליקס. ההנחה היא שהיוצר או יוצרת נשאבו אל הבור השחור שחוללה אגרנית ויצרנית התוכן על פי דרישה, ובתהליך יאבדו מהחדות והיצירתיות בגינן זכו לחוזה שמנמן מלכתחילה. זה לא מופרך. נטפליקס ליוצרות ויוצרים היא כוח מגדיל ובו זמנית מגביל, לא בשונה מהאופן שבו כניסה למכונת ההפקה המשומנת של דיסני נוטה לקצץ כנפיים של ביטוי אישי,… להמשך קריאה
אוקטובר מתקרב לסופו, נושא עומס כותרי אימה חדשים שמגיע לשיא לקראת ליל כל הקדושים. בשנה שגם ככה מלאה עד כה בכל טוב לז'אנר, יש יצירות מקוריות שזוכות להכרה ולהצלחה כמו "X" של טיי ווסט, וכצפוי, גם עיבודים מחודשים והמשכים ליצירות אהובות ומדממות במיוחד. במקרה של "מעורר השאול" בשמו המתורגם (Hellraiser), יש לעיבוד החדש שהגיע להולו, למי שיש גישה לשירות, מקור… להמשך קריאה
האם סרט יכול להיות חשוב אבל בו זמנית מאכזב? אם השאלה צריכה להישאל, כנראה שהתשובה חיובית. "הנערה הכי בת מזל בעולם" ("Luckiest Girl Alive") הוא שמו של הסרט החדש בנטפליקס שהתנוסס בראש רשימת הנצפים ביותר, וגם שם רב המכר של ג'סיקה נול מ-2015. נול כתבה את התסריט לבימוי של מייק בארקר, מה שהיה חשוב לה במיוחד כי שנה אחרי הצלחתו… להמשך קריאה
יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הפוסט הזה היא להצהיר שכן, זה בסדר לגעת בפרות קדושות, או במכשפות אהובות, ולשחוט. או במקרה שלנו, לברוא אותן מחדש. תעשיית הקולנוע המיינסטרימי האמריקאי עושה כך קופות נאות במשך שנים, קוראת לזה ריבוט, אתחול. או אתחול רך, אם מדובר בגרסה חדשה שרק מעדכנת חלק מהפרטים בלי למחוק את כל מה שהיה בעבר. הרבה… להמשך קריאה
אפתח בכך שאני לא האישה הנכונה לכתוב סקירה על הסרט הזה. "They\Them", (מבוטא They Slash Them) מתיימר להיות סרט סלאשרים קווירי, הראשון עם דמות ראשית לא בינארית. בכורת הבימוי של התסריטאי הוותיק ג'ון לוגאן ("סוויני טוד", "ספקטר" ו"סקייפול", אבל גם "הנוסע השמיני: קובננט"), שהוא גם מחזאי זוכה פרס הטוני היוקרתי, מתרחשת כולה במחנה המרה, בו המדריך הראשי (קווין בייקון המצוין… להמשך קריאה
ההתגברות של גל סרטי האונס והנקמה בעשור האחרון נמשכת כבר זמן מה, במקביל וכתוצאה מתנועת metoo#. ועדיין מלהיב להיווכח כל פעם מחדש עד כמה הסרטים, שבליבם מהלך אלים וקשה של תקיפה מינית שמתניעה מהלך של נקמה, זזו מהשוליים המושמצים ביותר אל חיבוקו של המיינסטרים. פנינים נבחרות מתוכם אני מסקרת כאן בשנים האחרונות. לטוב ולרע, כפי שציינתי בעבר, כשנרטיב נצלני שהפך חתרני… להמשך קריאה
נתחיל מהסוף: הבמאי של "Dual", ריילי סטרנס (״אמנות ההגנה העצמית״), צייץ שעכשיו כשאנשים צופים בסרט שלו וחולקים רשמים בלטרבוקסד ובטוויטר, "לא אהבתי את הסוף" היא התגובה הכי נפוצה. "לא ראיתי את זה בא בשום צורה. לא הייתי משנה דבר, ותודה אדירה לכל מי שצפו", כדבריו. זה לא ספוילר, אבל התגובות לציוץ כן נכנסות קצת לסיבות בגללן זו התגובה הטיפוסית לסרט.… להמשך קריאה
עד כה הקדשתי את רוב הסיקור של סרטי האונס והנקמה לסרטים שמתיישבים בצומת של תת-ז'אנרים (גם כי נחשבו נחותים בזמנו, וגם כי אלו אכן יושבים תחת ז'אנר אחר) של סקספלויטיישן וסלאשרים. לאלו יש מבנה ברור של תקיפה מינית ארוכה, ברוטאלית בייצוג הקולנועי שלה, וגרפיות ברמה שקשה לנו להסתכל עליה, כשלאחריה הקורבן, כמעט תמיד אישה, אמורה למות. לפעמים זה מה שקורה,… להמשך קריאה
הכותרת לראיון עם אלכס גארלנד במגזין Indiewire מציינת שהבמאי יודע שהסרט החדש שלו שגם כתב, "רדופה" (Men), הוא הקשה ביותר לפענוח. משיחות עם חברי סריטה ששיטטו בסקרנות ברחבי האינטרנט לראות מה עוד חשבו על הסרט של מי שאחראי בין היתר ל"העולם שאחרי: הכחדה", "אקס מאכינה" ולתסריטים של "השופט דראד" ו"החוף" - הצוות במגזין המוערך לא לבד. יש אי אלו קולות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות