26 בינואר 2019 מאת לירון סיני
הייתי רוצה לומר שאנחנו בעיצומו של טרנד סרטי וסדרות מתנקשים בקולנוע ובטלוויזיה, אבל יכול להיות שארבע יצירות זה לא ממש מספיק כדי לייצר תופעה. ובכל זאת,"Polar: המתנקש" (או פשוט ״Polar״ באנגלית) שזמין החל מיום שישי האחרון בנטפליקס, מזכיר את "ג'ון וויק", "Deadly Class" ו"מלון ארתמיס" שעוסקים גם הם במתנקש מקצועי כחלק מארגון היררכי ומסוגנן. כבר מהצבעוניות של הטריילר ניתן היה… להמשך קריאה
18 בינואר 2019 מאת לירון סיני
הבה נפתח בחדשות הטובות והמפתיעות: "מיסטר גלאס" (Glass) של הבמאי והתסריטאי חובב הסופים המתחכמים מ. נייט שיאמלאן הוא לא סרט גרוע. אני חוזרת, עם כל מה שהיה יכול להשתבש והציפיות שהוא מייצר – מדובר בסרט סביר מאוד, עבור הבמאי והתסריטאי הזה. ולחדשות בהרחבה: בראשית היה "החוש השישי", סרט של במאי צעיר ומבטיח. מי שהספיק לראות אותו בבית הקולנוע בלי לדעת… להמשך קריאה
12 בינואר 2019 מאת לירון סיני
אין לי פוסטרים של כרזות קולנוע על קירות הבית. סיבה אחת היא הקושי לבחור, כמובן, והסיבה השנייה היא שחלק גדול מהכרזות יהיו תמונה מהסרט, לרוב של אנשים בשר ודם שיעטרו את החלל. קשה לי לנתק את השחקניות והשחקנים מהדמות ומהביטוי האסתטי והאמנותי שלה. תמונה כזו עבורי מרגישה קרובה מדי להכנסה של מישהו שלא באמת קשור אליי, אליי הביתה. אני צריכה… להמשך קריאה
7 בינואר 2019 מאת לירון סיני
ביקורות על סרטים שיוצאים רק למסך הקטן, כלומר, בנטפליקס כשמדובר על הפצה בישראל, היא סוג של שינוי בהגדרה של מהו סרט קולנוע. למרות כוכבי רשימות סוף שנה כמו "רומא" או "העולם שאחרי: הכחדה" שיצא לרגע לבתי הקולנוע בחו"ל, רוב הסרטים שמופקים (או מופקים עצמאית ואז נרכשים, או מופקים ואז נזנחים ואז נרכשים) על ידי גופי און דימנד (צפייה לפי דרישה,… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
אני לא זוכרת כמה מסרטי הרובוטריקים של מייקל ביי ראיתי. זה לא בגלל סלידה מהז'אנר, די ברור שאני בעד אקשן וסרטי בידור מרהיבים. במסגרת הסיפורית המתאימה אני גם בסדר עם חוסר אמינות ויכולה ממש לאהוב רובוטים ענקיים שהולכים מכות. למשל, אני חושבת ש"פסיפיק רים" הוא אחד הסרטים הכי מהנים שנעשו בשנים האחרונות. אבל הרובוטריקים של ביי לא עובדים בשבילי, למרות… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כשנתיים כתבתי על פסקולים עדכניים ואיך רובם מנסים אבל כושלים בניסיון לייצר רגעים בלתי נשכחים שיחברו בין שיר מוכר או חדש, לסצנה מהותית בסרט, או למהות של הסרט כולו. סיימתי בהבעת משאלה קטנה ולא מאוד ריאלית לרצון שהשנים הבאות יפיקו כמה פסקולים לפנתיאון. ובכן, שלום לך 2018 - בואי והרכיבי לנו פלייליסט. לפחות בכל מה שנוגע לשירי נושא ונספחיהם… להמשך קריאה
1 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה
24 בנובמבר 2018 מאת לירון סיני
רוקי בלבואה הוא אייקון תרבותי. אפשר לאהוב אגרוף או לא, לאהוב את סילבסטר סטאלון או לא, אבל על העובדה הזו אי אפשר לערער. רוקי ורמבו, גם הוא בגילומו של סטאלון, הם שני גיבורים שנטמעו היטב בתרבות שלנו, ואני יכולה לשער פחות או יותר בבטחה שאם אתם בני 35 ומעלה או שגדלתם עליהם, או שלכל הפחות אתם יודעים מי הם ויש לכם… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2018 מאת לירון סיני
על פניו, במקום לכתוב סקירה על "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" (Fantastic Beasts: The Crimes of Grindelwald) הסרט השני בסדרת הסרטים החדשה של ג'יי קיי רולינג, יכולתי להפנות אתכם לסקירה של אור על הסרט הקודם, ולהגיד שהפעם המצב קצת יותר טוב, עם יותר פוטנציאל, ולעזוב את המקלדת. ובכל זאת, לאור הציפייה שהסרט החדש מעורר אצל אוהבי המותג וגם אצל מי… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2018 מאת לירון סיני
כשהתחלתי את הנבירה ההדרגתית בסרטי אונס-נקמה ציינתי שיש אבחנה, בגדול, בין שני סוגים של נקמות. האחת כוללת נקמה של אישה אחרי התקיפה המינית הברוטאלית אותה היא שורדת. השנייה, היא זו שבה האישה לא שורדת, או לכל הפחות לא נמצאת במצב לנקום בעצמה. מי שנוקם "בשבילה" הוא גבר מרכזי בחייה. בינתיים למודל הזה התאים "הבית האחרון משמאל" ועכשיו מצטרף אליו הפרנצ'ייז… להמשך קריאה
הייתי רוצה לומר שאנחנו בעיצומו של טרנד סרטי וסדרות מתנקשים בקולנוע ובטלוויזיה, אבל יכול להיות שארבע יצירות זה לא ממש מספיק כדי לייצר תופעה. ובכל זאת,"Polar: המתנקש" (או פשוט ״Polar״ באנגלית) שזמין החל מיום שישי האחרון בנטפליקס, מזכיר את "ג'ון וויק", "Deadly Class" ו"מלון ארתמיס" שעוסקים גם הם במתנקש מקצועי כחלק מארגון היררכי ומסוגנן. כבר מהצבעוניות של הטריילר ניתן היה… להמשך קריאה
הבה נפתח בחדשות הטובות והמפתיעות: "מיסטר גלאס" (Glass) של הבמאי והתסריטאי חובב הסופים המתחכמים מ. נייט שיאמלאן הוא לא סרט גרוע. אני חוזרת, עם כל מה שהיה יכול להשתבש והציפיות שהוא מייצר – מדובר בסרט סביר מאוד, עבור הבמאי והתסריטאי הזה. ולחדשות בהרחבה: בראשית היה "החוש השישי", סרט של במאי צעיר ומבטיח. מי שהספיק לראות אותו בבית הקולנוע בלי לדעת… להמשך קריאה
אין לי פוסטרים של כרזות קולנוע על קירות הבית. סיבה אחת היא הקושי לבחור, כמובן, והסיבה השנייה היא שחלק גדול מהכרזות יהיו תמונה מהסרט, לרוב של אנשים בשר ודם שיעטרו את החלל. קשה לי לנתק את השחקניות והשחקנים מהדמות ומהביטוי האסתטי והאמנותי שלה. תמונה כזו עבורי מרגישה קרובה מדי להכנסה של מישהו שלא באמת קשור אליי, אליי הביתה. אני צריכה… להמשך קריאה
ביקורות על סרטים שיוצאים רק למסך הקטן, כלומר, בנטפליקס כשמדובר על הפצה בישראל, היא סוג של שינוי בהגדרה של מהו סרט קולנוע. למרות כוכבי רשימות סוף שנה כמו "רומא" או "העולם שאחרי: הכחדה" שיצא לרגע לבתי הקולנוע בחו"ל, רוב הסרטים שמופקים (או מופקים עצמאית ואז נרכשים, או מופקים ואז נזנחים ואז נרכשים) על ידי גופי און דימנד (צפייה לפי דרישה,… להמשך קריאה
אני לא זוכרת כמה מסרטי הרובוטריקים של מייקל ביי ראיתי. זה לא בגלל סלידה מהז'אנר, די ברור שאני בעד אקשן וסרטי בידור מרהיבים. במסגרת הסיפורית המתאימה אני גם בסדר עם חוסר אמינות ויכולה ממש לאהוב רובוטים ענקיים שהולכים מכות. למשל, אני חושבת ש"פסיפיק רים" הוא אחד הסרטים הכי מהנים שנעשו בשנים האחרונות. אבל הרובוטריקים של ביי לא עובדים בשבילי, למרות… להמשך קריאה
לפני כשנתיים כתבתי על פסקולים עדכניים ואיך רובם מנסים אבל כושלים בניסיון לייצר רגעים בלתי נשכחים שיחברו בין שיר מוכר או חדש, לסצנה מהותית בסרט, או למהות של הסרט כולו. סיימתי בהבעת משאלה קטנה ולא מאוד ריאלית לרצון שהשנים הבאות יפיקו כמה פסקולים לפנתיאון. ובכן, שלום לך 2018 - בואי והרכיבי לנו פלייליסט. לפחות בכל מה שנוגע לשירי נושא ונספחיהם… להמשך קריאה
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה
רוקי בלבואה הוא אייקון תרבותי. אפשר לאהוב אגרוף או לא, לאהוב את סילבסטר סטאלון או לא, אבל על העובדה הזו אי אפשר לערער. רוקי ורמבו, גם הוא בגילומו של סטאלון, הם שני גיבורים שנטמעו היטב בתרבות שלנו, ואני יכולה לשער פחות או יותר בבטחה שאם אתם בני 35 ומעלה או שגדלתם עליהם, או שלכל הפחות אתם יודעים מי הם ויש לכם… להמשך קריאה
על פניו, במקום לכתוב סקירה על "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" (Fantastic Beasts: The Crimes of Grindelwald) הסרט השני בסדרת הסרטים החדשה של ג'יי קיי רולינג, יכולתי להפנות אתכם לסקירה של אור על הסרט הקודם, ולהגיד שהפעם המצב קצת יותר טוב, עם יותר פוטנציאל, ולעזוב את המקלדת. ובכל זאת, לאור הציפייה שהסרט החדש מעורר אצל אוהבי המותג וגם אצל מי… להמשך קריאה
כשהתחלתי את הנבירה ההדרגתית בסרטי אונס-נקמה ציינתי שיש אבחנה, בגדול, בין שני סוגים של נקמות. האחת כוללת נקמה של אישה אחרי התקיפה המינית הברוטאלית אותה היא שורדת. השנייה, היא זו שבה האישה לא שורדת, או לכל הפחות לא נמצאת במצב לנקום בעצמה. מי שנוקם "בשבילה" הוא גבר מרכזי בחייה. בינתיים למודל הזה התאים "הבית האחרון משמאל" ועכשיו מצטרף אליו הפרנצ'ייז… להמשך קריאה
תגובות אחרונות