16 בנובמבר 2024 מאת לירון סיני
מצביא גדול מתבונן על הניצחון המוחלט שלו. קבר אחים, קריאות שבר, גופות על גבי גופות. בסצנת הקרב שקדמה לסצנת הפרידה רק סגנון הקסדות הבדיל בין הגברים והנשים ששרועים ללא רוח חיים עם תום הקרבות. הגנרל הגדול מסב את גבו אל תמונת האבל. הוא נאנח. בשובו לרומא המסואבת הוא מתקבל בתרועות על ידי האנשים, צמד הקיסרים תאב הכוח, הדם והשעשועים עונד… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2024 מאת לירון סיני
לפני כמה שנים חזרתי ממסיבה ואנשים הסתכלו עליי במבט רווי תמהון. יכול להיות שהייתי עם כובע מחודד, כפפות בעלות נוכחות, קרניים מלאות כוונה, או אביזר אחר כלשהו שהסגיר שאני במצב רוח טוב במיוחד. "יש איזה תאריך מיוחד היום?" שאלו העוברים והשבים שהיה להם ברור שלא, פורים לא בא פעמיים בשנה, אבל הם כבר איתרו עוד כמה שהיו לבושים רמה אחת… להמשך קריאה
28 באוקטובר 2024 מאת לירון סיני
הימים הם ימי אוקטובר, שאמור להיות חודש טוב לצפייה בסרטי אימה כמיטב המסורת, הרבה לפני שאנחנו התחלנו למנות את הימים במאות לסיוט שהחיים שלנו מתנהלים בו. ובעודי מלקטת את כל מה שאצליח לתפוס בין מחויבויות החיים, הגיע "סמייל 2" (Smile 2), שיצא אצלנו להפצה מסחרית. ההמשך של פארקר פין, אותו במאי ותסריטאי של הסרט הראשון מלפני שנתיים בקושי, למסיבת ההפחדות… להמשך קריאה
13 באוקטובר 2024 מאת לירון סיני
אפתח בתיאום ציפיות זריז. אני מבינה ש"מה שבפנים" (It's What's Inside), שהגיע לנטפליקס לפני כשבוע, מיודד עם ז'אנר האימה - אבל הוא לא ממש כזה. בכורת הבימוי והתסריט באורך מלא של גרג ז'רדין, שביים עד כה סרטים קצרים, קליפים וטיזרים לתכניות של אחרים, אמנם מזכירה את "Bodies Bodies Bodies", קומדיית הסלאשר מלפני שנתיים, אבל זה בעיקר הטון, הקצב והמבע. לא… להמשך קריאה
29 בספטמבר 2024 מאת לירון סיני
יש משהו מבלבל עד כדי גיחוך בהתבוננות אחורה אל פוסטים מלפני כמה שנים, כאן ובכלל. לא פעם הם נפתחים בהתנצלות מקדימה, בגלל מצב קשה עלום כלשהו. למה עלום? כי במרוצת השנים לפעמים האירועים החד-פעמיים, התקדימיים כפי שחווינו אותם בזמן אמת, מתערבלים לכדי בלילה מסויטת אחת. על מה התנצלנו שרצינו להמשיך לכתוב ב-2019, לאילו פחדים יומיומיים התייחסנו ב-2017 כשהרי עכשיו הכי… להמשך קריאה
15 בספטמבר 2024 מאת לירון סיני
כמה מעצבנים האמריקאים, עם חוסר היכולת שלהם להכיל שום דבר בשפה זרה. כלומר, זרה להם, עד לרמה שלפעמים הם עושים עיבודים מחדש גם לסרטים ולסדרות דוברי אנגלית בריטית רק כדי שיהיו ״אמריקאים יותר״. דוגמאות שקופצות לראש הן דווקא מהטלוויזיה כמו "החיים על מאדים" ו"ברודצ'רץ," שם הגדילו ללהק את אותו שחקן לתפקיד הראשי - רק שיעשה מבטא מאנפף וקל יותר להבנה,… להמשך קריאה
14 בספטמבר 2024 מאת לירון סיני
הייתי בהריון פעמיים בחיי, ואני אמא לשני ילדים. המשפט הקצר הזה מבהיר שהיה לי מזל גדול. אחרי שנים של מחזורי ביוץ משובשים עד לכדי לא-קיימים, נכנסתי להריון, והמתח של "האם נצליח" התחלף עבורי ועבור בן הזוג במתח של איך ההריון יתקדם, ואז במתח של איך תתרחש הלידה. מאז אנחנו חיים עם המתח של איך להיות אחראים לילדים, מתח שלא הולך… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2024 מאת לירון סיני
חם היום. חם כבר כמה חודשים, כשהעומס הרגשי שמכביד מתוך שלל האסונות סביבם החיים שלנו מתנהלים חובר לעומס החום והקיץ הזה פשוט לא תקין. כל תלונה שגרתית על הלחות והטמפרטורות והטף והחרקים שמגיחים מכל חור, היא שיא הפריבילגיה כעת. מה שלא הופך את הלחות לפחות מזיעה, או את בקיעת העכבישים בחדר המקלחת לפחות משונה. זהו עוד דוק של אשמה שדבק… להמשך קריאה
3 באוגוסט 2024 מאת לירון סיני
בראשית היה השיווק. אחרי שסרט יוצא והופך מוכר או ידוע במידת מה, מגיחות אל הרשת תמונות, לוכדות בקפידה פריימים מתוכו, ממסגרים לנו את העובדה שקולנוע הוא יצירת אמנות, כזו שמותר לחגוג אותה בהתפעלות. הקמפיין לקראת "לונגלגס" (Longlegs), מותחן אימה שמתרחש ומספק מחווה סגנונית ונרטיבית לסרטי הז'אנר והסדרות של שנות ה-90, הקדים את המאוחר. לפני שסיפרו לנו על מה הסרט, הפוסטרים,… להמשך קריאה
15 ביולי 2024 מאת לירון סיני
בזמן שהמציאות מורטת לנו את קצות העצבים, יש החודש יבול עשיר של סרטי אימה שראויים לתשומת לב. רובם עם איכויות שוות צפייה, ואחד שהפתיע לטובה במיוחד. כל כך עשיר, שהחלטתי שמגיעה לנו סקירה מלאה על "לונגלגס" (Longless) שיצא לאקרנים בסופש. היא תגיע בהמשך החודש, אבל אם תרצו כבר לדעת - בקצרה: כן, זה סרט טוב מאוד, וכדאי לצפות בו על… להמשך קריאה
תגובות אחרונות