סרטים חדשים: ״בנות כמונו״, ״אסקובנק״, ״מריה מונטסורי״, ״לילה לא שקט״, ״החברים הסודיים שלי״, ״חבורת הבלאגן המושלם״, ״יאן ודוב הפנדה״, Jujutsu Kaisen: Execution

נפתח בהתנצלות על כל תקלה שהיא בסריטה שלנו, עדיין מתרגלים לשרתים החדשים ולפעמים כשעוברים דירה נשברים או אובדים חפצים בדרך. לכל מי שמצליחים לקרוא את הפוסט – הידד. הוא עולה מספיק באיחור ככה שהשבוע אליו הוא מתייחס כבר עבר, ובמקום לאחל חג חנוכה שמח אני מבקש להשתתף בצער קורבנות פיגוע הירי על רקע אנטישמי באוסטרליה. איזה כיף היה לדבר על מזג האוויר בתור נושא מרכזי בשבוע שעבר, כמה חבל שזה נגמר אפילו שגם השבוע יהיה חורפי. לפני ובמהלך התקלות שהיו אצלנו, הספקנו להתכונן לפסטיבל הקולנוע היהודי בזכות עופר, ולשוב אל תולדות האוסקר הבינלאומי הודות לאור. סיכומי השנה הקולנועית שלנו יתחילו להתפרסם כאן בימים הקרובים, אבל יש עוד מקבץ עדיין-טרי של סרטים להתייחס אליהם לפני כן. שקלתי האם לצרף אליהם את ״סיפורם של שני פרקליטים״, שמוקרן בכל בתי קולנוע לב אבל רק בשבת (אתמול) ובשלישי (מחרתיים). אני מקווה שזו לא הפצתו והוא עוד ישוב אלינו כמו שצריך, אז נגיע אליו כשנגיע.

בנות כמונו – סרט ישראלי ראשון ולא בדיוק-אחרון לשבוע זה, שחיכה לא מעט להפצתו. לפחות מאז ינואר, אז הוקרן בבכורה בפסטיבל חיפה ויצא עם פרס השחקנית הטובה ביותר להיאלי יוסף זאדה, בהופעתה הראשונה על המסך. עוד לפני כן, בשלהי השנה שחלפה במסגרת פרסי אופיר, יצאו עם פסלונים גם המלהקת חלי מון סונגו שאיתרה את זאדה ובנות רבות נוספות, שחקן המשנה יעקב זדה דניאל (אין קשר משפחתי) ושחקנית המשנה בת-אל מוסרי, שגם כתבה את התסריט. שני האחרונים מגלמים את הוריה של הגיבורה, צעירה בשם שחר שצריכה להיות המבוגר האחראי במשפחתה. היא גדלה בבת-ים ודואגת לאחותה הקטנה, מבקרת את אביה במוסד לבריאות הנפש ומחפה על האם הלא-תפקודית בבית. שחר לומדת בבית גילה, מוסד חינוכי לנערות בסיכון, שם היא פוגשת מורה חיילת בשם פרי (הדר דרור, גם היא בהופעת בכורה). בתחילה הקשר ביניהן קוצני ועוקצני, בהמשך הוא מתפתח ואפילו מלבלב ושחר יכולה לנסות להיות סוף סוף נערה מיוחדת בכמה שהיא רגילה.

אסקובנק (Escobank) – האם הסרט הזה ישראלי בעצם? היוצרים שלו כן אבל ההפקה אמריקאית, שילוב שראינו בעבר. לעומת שילוב שלא ראיתי באופן אישי, בין פבלו אסקובר והמילה בנק, בסרט עלילתי שטוען כי איל הסמים החביא אוצר בג׳ונגלים של קולומביה. לכן פושע ישראלי טס לשם ממיאמי, לאחר שהוא מאמין כי נפלה לידו מפה אל עבר המטמון. מצטרפים אליו שכירי חרב וחברים ותיקים, אבל הם לא היחידים ביערות הגשם שחומדים את כספיו האבודים של הנרקו-טרוריסט. הבמאית היא אורית שר, שחקנית לרוב וזוגתו של זוהר ליבה, שמככב בסרט. לצידו דנה פרידר, גיא אדלר, אנחל בונני, אור בן מלך ושחקנים בינלאומיים דוגמת ג׳ורג׳ איסקנדר. הבמאית גם חתומה על התסריט יחד עם ירון נתיב ושרון שקד.

מריה מונטסורי (Maria Montessori) – אם השם הזה נשמע מוכר, זה משום שהאישה על שמה קרוי הסרט היא מייסדת שיטת מונטסורי לחינוך. או כי ראיתם וראיתן את סרטה של לאה טודורוב, הדובר איטלקית וצרפתית, באחת מהקרנותיו המוקדמות. הדמות אחריה עוקב הסיפור היא כוכבת קברט צרפתיה, שבתה סובלת מנכות ומסכנת את הקריירה שלה. לכן האם והבת נוסעות לאיטליה לפגוש את הרופאה שמתמחה בחינוך ילדים בעלי צרכים מיוחדים, וכך נחשף גם סיפורה שלה, משיטות התצפית על ילדים ויצירת סביבה לימודית טבעית עבורם ועד הסתרת בנה שנולד מחוץ לנישואים. ליילה בקטי ויסמינה טרינקה מגלמות את הדמויות הראשיות, פייטרו ראגוזה בתפקיד משנה.

לילה לא שקט (Silent Night, Deadly Night) – אחרי המחזמר ״שאול״, עיבוד לאלבום של שלמה ארצי! טוב, לא בדיוק, יותר כמו סרט קנדי על סנטה קלאוס רצחני. לא הקדוש עצמו, גם זה כבר היה, אלא אדם בחליפת סן-ניקולא שמחסל אחרים. זהו גיבור הסרט והוא עושה זאת משום שבילדותו היה עד לרצח הוריו בידי אדם אחר בתחפושת אדומה וזקן לבן, מה שגורם לו לצאת למסע נקמה בבגרותו. צעירה מסתורית הנכנסת אל חייו תנסה לערער על הסטטוס קוו המדמם. מדובר בגרסה מחודשת לסרט באותו השם מ-1984, עליה חתום מייק פי נלסון. רוהאן קמפבל (״הקוף״, ״האלווין: הסוף״) ורובי מודין (״מז״ל טוב 2״) מככבים. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

בנות כמונו

יאן ודוב הפנדה (Moon the Panda) – גשם של סרטי ילדים לחנוכה, מעכשיו. נתחיל עם זה שאינו מונפש אבל כן מדובב לעברית, הפקה צרפתית-בלגית מאת ז'יל דה מייסטרה, במאי שיש לו עניין עם שמות של ילדים והחיות שהם מתיידדים איתן כחלק מהעלילה (״מיה והאריה הלבן״, ״אמה, הזאב והאריה הגדול״). יאן בן 12 ומבלה את חופשת הקיץ יחד עם אחותו אצל סבתם, אי שם בסין. כמובן שהוא מטייל ביער ושם פוגש גור פנדה, שזכה לשם מון בכותרת באנגלית, וכעת על הילד להציל את הדובי. במהלך שיווקי חמוד מאוד, את הסרט מדבבות לירז צ׳רכי ובתה ג׳ון.

החברים הסודיים שלי (Giants of La Mancha) – זה השלב בו אני נשמע כאילו איבדתי את זה סופית, אבל עוד חזון למועד. תקציר העלילה מתחיל בשורה המושלמת מכדי לא להעתיק אותה בשלמותה לכאן: ״אלפונסו, ושלישיית הארנבים הדמיוניים שלו, מצטרפים לפנצ׳ו וויקטוריה בניסיון להציל את עיר הולדתם האהובה מסופה ענקית ומסתורית״. כי מה יותר שווה מילד עם פנדת מחמד? נכון מאוד, ילד עם שלושה ארנבים שהם בכלל דמיוניים. להבנתי את העלילה, הדמיון של החבוב הראשי כה פעיל עד שהוא מדמיין שמזג האוויר הוא מפלצת או שרכב שואג הוא דרקון, אז אני ממש מקווה שזה ייגמר בטוב לכולם. גונזלו גוטיירז ביים את הסרט הארגנטינאי שהוא גם קצת גרמני-ספרדי-בריטי בהפקתו.

חבורת הבלאגן המושלם (Emma's Big Adventure) – אמה, לא החברה של האריה הלבן אלא אחת אחרת, היא ילדה יחידה בעולם של חיות מצוירות ומדברות. לפני שנהיה עצובים מכדי לחשוב על זה, היא חוברת אל צב ממציאן כדי לחקור את מוצאה ויוצאת למסע אל עבר אי מסתורי שעל פי שמועות גרים בו אנשים מיניאטוריים. הבמאי הוא בעל השם החמוד ביותר השבוע, לאו לואיס ליאאו, והפקת האנימציה הזו משותפת למדינות ארצות הברית, סין, אירלנד והודו. אם יש עוד משהו שמשותף לארבע הללו ורק להן, אני אהיה די מופתע, אבל גם השילוב בסרט לעיל הוא די ייחודי.

Jujutsu Kaisen: Execution – נסיים עם סרט שוודאי מיועד לילדים גדולים יותר, כמו גם למבוגרים, אבל מרגיז אותי שאין לו שם עברי אז הוא אחרון. ״ג'וג'וטסו קאיזן: הוצאה להורג״, כמה קל לתעתק, הוא כמובן אנימה ממותג שאינו מוכר לי ולכן גם במקרה הזה, אעתיק את העלילה אותה דווקא טרחו לתרגם. זה הולך ככה: ״מסך מסתורי יורד בפתאומיות מעל אזור שיבויה העמוס, בעיצומם של חגיגות ההאלווין, ולוכד בתוכו המוני אזרחים. בעקבות האירוע, עשר קולוניות ברחבי יפן הופכות למוקדים אפלים של קללות״. אם לצטט את אייס ונטורה: ובכן, בסדר, אם כך. הבמאים הם שווטה גושוזונו ויוסוקה טקאדה.