• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: ״נדל"ן סיפור אהבה״, ״בירד״, ״חוטאים״, ״סנטוש״, ״טרף קל״, ״קלף מנצח״, ״היום בו הליצן בכה: תעלומת סרטו הנעלם של ג'רי לואיס״

17 באפריל 2025 מאת אורון שמיר

חג שני שמח של פסח למי שחוגג או חוגגת, אנחנו בסריטה באווירת חול המועד. אמנם נחנו בחג עצמו אבל לאורך השבוע היה לנו טקסט אחד ביום, באדיבות חבריי החרוצים: עופר התכונן לפסטיבל אפוס והספיק גם סקירה, לירון הקריבה את זמנה לטובת בנה, ואור ממשיך במסע שלו בנבכי האוסקר הבינלאומי. התרומה השבועית שלי לפניכם ולפניכן מיד, רק אגיד קודם תודה למפיצי הקולנוע בארץ על מספר סביר של סרטים לשם שינוי. כלומר, הוא היה כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט ומאז גיליתי עוד שניים, כי אין מנוחה לרשעים. את המדור הבא אשתדל לפרסם לפני יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולהתייחס להיצע הקשור לתאריך בהתאם.

נדל"ן סיפור אהבה – סרט הביכורים של ענת מלץ, אותו לא רק כתבה וביימה אלא גם ערכה, מגיע אל בתי הקולנוע בישראל אחרי זכייה בפסטיבל הקולנוע של חיפה. הוא גם זכה בפרס התסריט באותו מאורע, שם כתב עליו עופר, סקירה ראשונה ולא אחרונה שכבר יש לנו מן המוכן השבוע. הסיפור אולי יישמע מוכר לצופי ולצופות הסרט ״לצאת לדרך״, אבל הוא ישראלי ונטול כוכבים הוליוודיים במקרה זה: זוג המצפה לילד נאלץ למצוא מקום מגורים חדש. ויקטוריה רוסובסקי ולב לוין מגלמים את השניים, שמתוארים בכל מקום שקראתי בתור זוג פרוע שאהבתו סוערת, שמתמודדים לא רק עם הריון אלא גם עם צורך בהול לפנות את דירתם התל-אביבית. הם מחליטים לחפש בעיר נעוריו של הבחור, חיפה, ופוגשים כל מיני טיפוסים שמאירים להם חלקים בעצמם, כנהוג בז׳אנר. בין שחקני המשנה הרבים אפשר להזכיר את שרה וינו-אלעד, ניצה שאול, עלא דקה, ליר כץ וגם מאיה קניג, שסרטה ״חלב״ מציג באולם סמוך. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט שצילם עמרי אלוני.

בירד (Bird) – סרטה של אנדריאה ארנולד, שהוקרן בבכורה בפסטיבל קאן הקודם לפני כמעט שנה. עופר כתב עליו אצלנו לקראת פסטיבל הסרטים ערבה כחצי שנה לאחר הבכורה העולמית. היוצרת הבריטית שבה מצד אחד אל מחוזות המוכרים לה היטב, עם סיפור התבגרות נשי וקשוח על רקע הנופים המחוספסים של אנגליה הפחות-זוהרת, אבל גם משתכללת כבמאית ומתנסה בסוגים שונים של ריאליזם ופנטזיה. היא עושה זאת דרך סיפורה של נערה בשם ביילי (ניקיה אדמס) שבתחילת הסרט נראית מרותקת ממעוף הציפורים. היא הייתה שמחה לברוח מחייה, שכוללים שהייה בקרב דמות אב בעייתית (בארי קיוגן), שמצוי במערכת יחסים חדשה ומזניח אותה ואת אחיה עוד יותר מהרגיל. בשדות של צפון קנט היא מחפשת הרפתקה ומוצאת תמהוני משוטט המציג עצמו בשם בירד (פרנץ רוגובסקי), המנסה להתיידד עימה ולהראות לה נקודת מבט אחרת על העולם.

חוטאים (Sinners) – שבוע של אוטרים בבתי הקולנוע, כאשר לצד ארנולד מתמקם ריאן קוגלר. לראשונה מאז סרט הביכורים שלו, ״תחנת פרוטוויל״ שנוצר לפני תריסר שנים, קוגלר לא משועבד למותג קיים (״קריד״, ״הפנתר השחור״ וגם המשכו). זהו סרט נטול זיכיון מאחוריו, על פי תסריט מקורי של הבמאי, שמזגזג במיומנות בין ז׳אנרים. הכל עם שמות שמלווים אותו מאז תחילת הדרך, בין אם לודוויג גורנסון על המוזיקה או מייקל בי ג׳ורדן לפני המצלמה. אך בניגוד לתחילת דרכם, הפעם הצוות מגובה בתקציב גבוה ושאפתנות שיא. ג׳ורדן מככב בתפקיד כפול של תאומים גנגסטרים, השבים אל מקום הולדתם אחרי ״עסקים״ בשיקגו. אלו הם שנות ה-30 ובדלתא של מיסיסיפי עדיין חלים חוקי הפרדה גזעית, לכן הם מבקשים לפתוח מועדון בלוז כדי שגם הפועלים השחורים יוכלו לבלות. על המוזיקה במקום אחראים נגן ותיק ושתיין (דלרוי לינדו) ובן-דודם הצעיר של התאומים (מיילס קייטון בבכורה קולנועית), מוזיקאים כל-כך טובים שהנגינה שלהם מכשפת – לטוב ולרע. יותר מזה לא אומר למרות שיש ספוילרים למכביר גם בטריילר, רק אוסיף שעל המסך תמצאו גם את ג׳ק אוקונל, היילי סטיינפילד, וונמי מוסקו וג׳יימי לוסון. סקירה בקרוב.

בירד

סנטוש (Santosh) – הסרט הזה הצטרף ברגע האחרון, כלומר בלי התרעה מוקדמת, אל בתי הקולנוע. הוא היה מיועד לחודש הבא אם אני זוכר נכון, ומגיע אלינו אף הוא מיבול פסטיבל קאן 2024, במסגרות המשנה. לפני הבכורה הארצית שלו בפסטיבל ירושלים, כתבנו עליו בפוסט ההמלצות של אותו אירוע ממנו יצא עם פרס לסרט הביכורים הבינלאומי ובהמשך נבחר לנציג בריטניה לאוסקר. זאת על אף שמדובר בהפקה הודית, אבל לא סרט הודי כמו אלה שמופצים בישראל בשנים האחרונות, וגם לא ארטהאוס מובהק דוגמת ״כל מה שאנחנו מדמיינים כאור״. סרטה של סנדיה שורי הוא יותר דרמת מתח מולטי-ז׳אנרית, כפי שהגדיר זאת גם עופר, שמתחיל בכיוון אחד ובוחן כמה וכמה דרכים אחרות תוך כדי תנועה. סנטוש הוא שמה של הגיבורה, בגילומה של שהאנה גוסוואמי. בפתיחה היא אבלה על מות בעלה, ומקבלת הצעה מן המשטרה לרשת את משרתו ולהיות שוטרת. בשלב זה היא מאמינה כי השוטרים מגנים על הציבור, אבל דעתה משתנה כשהיא נתקלת בגזענות ממוסדת. חקירת מקרה של גופת נערה שנמצאה בצפון הודו מוביל את סנטוש לחיבור עם מפקדת חדשה, שפותח בפניה אפשרויות נוספות לביצוע עבודתה.

היום בו הליצן בכה: תעלומת סרטו הנעלם של ג'רי לואיס (From Darkness to Light) – לפעמים שם של סרט דורש הסבר מורחב. באנגלית אין צורך, ״מחושך לאור״ היה התרגום המועדף על עופר כשצפה בסרט וכתב עליו עבורנו בפסטיבל ונציה. ״היום בו הליצן בכה״ הוא הסרט הגנוז בו עוסק סרט תיעודי זה, שביימו אריק פרידלר ומייקל לוריא, שכפי שמסביר התותב מלא הנעלמים וההיעלמויות בשם העברי הוא יצירה של ג'רי לואיס. זהו אחד מסיפורי הגניזה המפורסמים יחסית, כאשר ב-1972 ביקש לואיס להילקח ברצינות ולא רק כקומיקאי ולכן ברא לעצמו תפקיד של ליצן גרמני במחנה ריכוז. הפרויקט התרסק עוד בשלב הצילומים ומעולם לא הושלם, אבל הבמאים הדוקומנטריים השיגו שחזורים חלקיים של החומרים ומנסים להרכיב את סיפור ההפקה עליה לואיס לא היה מוכן לדבר לעולם.

קלף מנצח (High Rollers) – למי שהתגעגע לסרטים רנדומליים של ג׳ון טרבולטה, עם קרחת וזקן כנהוג לאחרונה, יום חג הגיע. כפי שניתן לנחש ממשחקי המילים בשמות הסרט השונים, מדובר בשוד קזינו. טרבולטה לא מעוניין לבצע אותו אבל נאלץ לעשות זאת משום שכוחות אפלים ממנו חטפו את אהובתו (ג׳ינה גרשון) ומאיימים עליו. לכן הוא וצוותו פשוט מוכרחים לשדוד בית הימורים שכמובן מאובטח היטב ומוכן לבואם, אבל יש לי הרגשה שהם יצליחו לפחות עד נקודה מסוימת. רנדל אמט שב לשתף פעולה עם טרבולטה אחרי ״קאש אאוט״ בשנה שעברה (פרט שגם אני לא זכרתי למרות שכתבתי את הפוסט אליו הקישור מוביל) ואת התסריט כתב כריס סיברסטון שעבד עימו על ״הנוקם״, גם הוא סרט שהופץ בארץ אשתקד.

טרף קל (The Bayou) – בחזרה אל דרום ארצות הברית אבל הפעם במחוזות הטראש, או מה שנראה כך, תוצרת בריטניה דווקא. חבורת צעירים עולה על מטוס קל במטרה להגיע אל פלורידה אבל מתרסקת אי שם בביצות אברגליידס. בעודם מחכים לחילוץ ללא קליטה סלולרית או אספקה שתחזיק אותם בחיים זמן רב, תניני המקום מגלים בהם עניין רב. בטריילר נאמר שהאליגטורים מתנהגים מוזר, לי הם נראים סתם רעבים. אלכסנדר אז׳ה מוסר ד״ש לבמאים טאנלי מאסטונן ובראד ווטסון, כמו גם לתסריטאים אשלי הולברי וגווין קוסמו מרטנס. את השחקנים לדעתי גם הם לא מכירים ויש הרבה מהם, או יותר ממה שהייתי מדמיין עבור סרט אימה בו הם נועדו לגלם טרף קל.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.