סרטים חדשים: ״געגוע״, ״מריה״, ״לכודים״, ״המורה שהבטיח את הים״, ״סיכון גבוה״, ״אמן הפשע״
27 בפברואר 2025 מאת אורון שמירכל כך הרבה אירועים התרחשו מאז התחלתי לכתוב את הפוסט הזה אתמול בבוקר, ועד לפרסומו כעת. רק כדי לסבר את האוזן, עולם הקולנוע הספיק לאבד בבת אחת את רנן שור ז״ל, מישל טרכטנברג שהייתה עדיין כה צעירה, ואז את הגדול מכולם ג׳ין הקמן. הכל באותה יממה פחות או יותר בלי זמן לעכל או להתאושש. האחרון מעך לי את הלב באופן מוחשי מאוד, אז תסלחו לי אם לא אספיק לפרט את כל מה שרציתי בפתיחת המדור השבוע – החל באירועי חודש האישה בסינמטקים השונים, דרך תזכורת שטקס האוסקר יתקיים בלילה שבין ראשון לשני הקרובים מאוד, ועד להפנייה לשמוע את עופר מתארח בפודקאסט ארטמה, כדי לדבר על דייויד לינץ׳. גם הוא לא איתנו כבר חודש, למי שעדיין לא עיכלו. השלמות דרושות יגיעו במדורים הבאים או בפוסטים יעודיים, אולי גם בתוספת מעט הכתיבה שהספקנו לאורך השבוע, אז פשוט נעבור לסרטים החדשים בבתי הקולנוע ושם בלבד.
געגוע (Longing) – אולי תזכרו את הסרט באותו השם מ-2017, של הבמאי-תסריטאי שבי גביזון. ובכן, זהו רימייק של היוצר לסרט שלו עצמו, הפעם בקנדה ועם ריצ׳ארד גיר במקום שי אביבי. בזמנו היה הסרט בפסטיבלים של ונציה וירושלים, זוכה בפרסי חביב הקהל ובירושלים גם בתסריט, הישג אותו שיחזר באופירים של אותה השנה. הגלגול הנוכחי הפציע בפסטיבל חיפה, שם כתב עליו עופר, וכעת עולה לאקרנים. גיר מגלם תעשיין אמיד שמתאחד בפתיחה עם אהובת עבר (סוזן קלמנט) המנחיתה עליו שתי פצצות. הראשונה היא שנולד להם בן מרומן שניהלו לפני 20 שנה, והשנייה היא שהילד איננו, מת בתאונה. הגיבור ההמום טס ללוויה ונשאר בסביבה בה חי בנו עליו נודע לו זה עתה, מנסה להכירו דרך היקרים לו שהותיר מאחור. דמות מפתח בהשפעה שלה על המנוח היא המורה לצרפתית, אותה מגלמת דיאן קרוגר. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.
מריה (Maria) – פבלו לראין, כנראה מלך הביוגרפיות המכהן של הקולנוע (״ג׳קי״, ״ספנסר״ ואלו רק הנשים), בחר לסרטו החדש בדמותה של מריה קאלאס, זמרת האופרה האגדית. מגלמת אותה אנג׳לינה ג׳ולי, שלא בהכרח ידועה בכישרון שירה או בדמיון חזותי למוזיקאית, אז נצטרך לצפות כדי להבין איך כל זה מסתדר. כצפוי אצל הבמאי או התסריטאי שעבד עימו על ״ספנסר״, סטיבן נייט, העלילה מתמקדת בפרק זמן קצוב בחיי מושא הסרט. במקרה זה, הימים האחרונים לחייה של קאלאס, בעיר פריז, בהם היא משקיפה לאחור על חייה האישיים והמקצועיים. עוד בקאסט: פירפרנצ'סקו פאבינו ואלבה רורוואכר בתור עוזריה/משרתיה של הדיווה הסועדים אותה, וקודי סמית-מקפי בתפקיד הזיה. כך בתקציר, לא ממציא. גם על הסרט הזה יש לנו טקסט של עופר, הפעם מפסטיבל ונציה.
המורה שהבטיח את הים (The Teacher Who Promised The Sea) – נישאר לרגע סביב ההבטחה לאיכות דרך שפות שאינן אנגלית, עם סרטה של פטריסיה פונט הספרדייה. גם זו ביוגרפיה, כלומר סיפור אמיתי על מורה שתוכלו לנחש לבד מה הבטיח לתלמידיו. ההבטחה סימבולית משום שהשנה היא 1935 ובכפר בבורגוס שבספרד מתנגדים לדרכי החשיבה של המורה, על רקע השתלטות צבאית על המדינה. בהווה של הסרט, סיפורו מתגלה בידי הנכדה של אחד מתלמידיו, הנחשפת לעוולות של מולדתה כלפי אזרחיה בשנה הנקובה. בהשתתפות אנריק אאוקר, לאיה קוסטה, לואיסה גוואסה
לכודים (Last Breath) – נעבור לקולנוע אמריקאי בואך הוליוודי, מה שנכון לשלושת הסרטים הבאים במידה זו או אחרת. אם כי גם מותחן הפעולה הזה מבוסס על סיפור אמיתי, או כך מבטיחים התקצירים. וודי הרלסון וסימו ליו מככבים, כשני צוללנים שמוצאים עצמם במשימת חילוץ. במקור זו הייתה רק תחזוקה, תיקון צינור נפט תת-ימי, אבל הצוללן השלישי נסחף הרחק ויש להצילו. מעל פני הים, קליף קרטיס מנווט את הספינה שאמורה לעזור לצוללנים ומשתדלת לא לגרום לעוד נזקים, בתמרון העדין הדרוש לסיוע. אלכס פרקינסון הוא הבמאי, שבעצם מצטרף לטרנד שהחל הסרט הראשון במדור להיום, שכן זהו רימייק עלילתי לסרטו התיעודי מ-2019.
סיכון גבוה (Cleaner) – הסרט הזה אינו רימייק רשמי, אבל נסו לספור כמה גניבות מ״מת לחיות״ יש בטריילר וכשייגמרו האצבעות אני מבטיח לבוא לעזור. קלייב אואן מגלם ארכי-נבל שמתפרץ למסיבה סגורה בגורד שחקים, מוביל צוות שחוטף באיומי רובה את הנוכחים האמידים ובעלי ההשפעה. מטרותיו ספק כלכליות וספק חברתיות, כאשר למשטרה שעל הקרקע אין זמן לברר זאת. תקוותם היחידה היא דייזי רידלי, בתפקיד מנקת החלונות שבמקרה מרחפת באיזור, ועוד יותר במקרה היא גם בעלת הכשרות מרחיקות לכת בתחומי האקשן הוורטיקלי. אפילו עוד יותר במקרה, יש לה גם מוטיבציה משלה, שכן אחת הדמויות הכלואות בפנים ומצויה בסכנת חיים יקרה לה באופן אישי. מרטין קמפבל ביים ואני מקווה שהוא ייצא מרצף האכזבות שנפל אליו מי שהיה פעם במאי פעולה יעיל (״קזינו רויאל״, ״גולדן איי״) ויותר מכך.
אמן הפשע (Old Guy) – רק אמרתי במאי פעולה יעיל לשעבר והנה מצטרף למסיבה סיימון ווסט (״קון אייר״), גם הוא זקוק בדחיפות ללהיט. הפעם הוא לקח על עצמו את קומדיית האקשן הזו, על מתנקש במשבר מקצועי. מגלם אותו כריסטוף וולץ, מה שאומר שאני סיימתי להיום, אבל אנא המשיכו לקרוא. המשבר שלו נובע הן מ-30 שנות פעילות ענפה בתחום החיסולים, הן מדלקת פרקים שתוקפת אותו ומפריעה לעבודה, והן מן המשימה האחרונה שלו, בה הוא נדרש לאמן מתנקש צעיר שכנראה יחליף או יחסל אותו (קופר הופמן). גם לוסי לו בעסק והופ, הנה חזר החשק לצפות בסרט. אם כי סביר יותר שאת סוף השבוע אקדיש להשלמות אוסקר, הוא ממש מעבר לפינה.
תגובות אחרונות