סרטים חדשים: ״ליקריץ פיצה״, ״קינגס מן: ההתחלה״, ״נאום החתונה״, ״שטני״

המדור האחרון בהחלט לשנה הקלנדרית של 2021 מגיע אחרי שסיימנו הלכה למעשה עם סיכומי השנה של סריטה. מומלץ לדפדף לאחור או לפחות להציץ ברשימת סרטי השנה שלנו, כאשר המקום הראשון הפרטי שלי תיכף יוזכר בפוסט זה. למי שמעדיפים תרכיז, לפני שתיגמר לגמרי השנה נעלה גם את סיכום הסיכומים של סריטה. לפני ואחרי, יש כאמור סרטים להתייחס אליהם באופן פרטני בזמן שננסה להתרגל למספר החדש 2022. חמישה כאלה ירכיבו את המדור אבל אחד מהם אני משאיר מחוץ למניין אזכיר, שכן ״געגועים מתוקים״ (Love Sarah) כבר זכה להתייחסות במדור אי אז בחודש מרץ מלא התקווה. חובבי מתוק ובריטי אולי ירצו לתפוס את סרטה של אלייזה שרודר בסיבוב הנוסף כעת, ולחזות בסיליה אמרי פותחת מאפייה לזכר חברתה המנוחה.

ליקריץ פיצה (Licorice Pizza) – זה השם שבחר פול תומאס אנדרסון לסרטו החדש, המורכב שני דברים שלא אמורים ללכת יחד. אפשר גם לומר את זה על מערכת היחסים המתפתחת בין שתי הדמויות הראשיות, בגילומם של קופר הופמן (הבן של פיליפ סימור זצוק״ל) ואלנה היים (הבת של כדורגלן העבר הישראלי מוטי חיים וכוכבת רוק יחד עם האחיות שלה, בלהקה שנקראת על שם המשפחה שלהן). ייתכן שזהות הבמאי הפכה את המשפט הבא למיותר מבחינת הרצון הבוער לראות כבר את הסרט, שמגיע ארצה בחודש איחור לעומת הפצתו המתרחבת בארה״ב. למי שזקוקים לעוד פרטים משום מה, העלילה שבה אל שנת 1973 ומתמקמת בעמק סן פרננדו הקליפורנאי, שם תיכוניסט מאכער מתאהב באישה צעירה שעדיין מחפשת את עצמה. הרפתקאותיהם בסבך הרגש מתגמדות לעומת אלה שקורות במציאות די הזויה ומאוד הוליוודית, כאשר בתפקידי משנה ניתן למצוא את ברדלי קופר, שון פן, טום ווייטס, מיה רודולף (זוגתו של הבמאי), סאשה (הבת של) ספילברג, כל משפחת חיים הגרעינית, וג׳ון סי. ריילי בהופעת מצמצת-פספסת. לא ראיתי סרט שאהבתי יותר לאורך השנה, גם בלי על היהדות הנשפכת ממנו. סקירה בקרוב, אבל דווקא לא שלי.

קינגס מן: ההתחלה (The King's Man) – הרווח החריג שמפריד את ״קינגסמן״ לשתי מילים מרמז שלפנינו פריקוול לשני סרטי הקומיקס שזה שמם, ״השירות החשאי״ ו״מעגל הזהב״. במקום ראש הביצה של טארון אג׳רטון והסטייל של קולין פירת׳, את ההרפתקה המוקדמת שאמורה להדגים כיצד נוצר ארגון הביון הבריטי החשאי מובילים רייף פיינס והאריס דיקנסון. הם מגלמים אב ובן, אצולה-לייט עם שם המשפחה אוקספורד, שטרגדיה מעברם שולחת את האב לפציפיזם ואת הבן לאימונים קרביים במטרה להפוך ללוחם. אירופה מצויה על סף מלחמת העולם הראשונה ויחד עם בני בריתם, דג׳ימון הונסו וג׳מה ארטרטון, מנסים האוקספורדים לנתק את הצאר הרוסי מהשפעתו של רספוטין (ריס איפנס). העניין הוא שהנזיר המרקד והמסמם הוא רק חייל בצבא צללים בו שולט אדם שמסתירים מאיתנו, אבל המבטא הסקוטי שלו מהדהד. זה הרבה יותר עמוס בפרטים או מובן בסרט עצמו, תאמינו לי. הטענות אל הבמאי מתיו ווהן, שביים גם את הקודמים, והתסריטאי השותף שלו להפעם, קארל גיידוסק (״אבדון״). תיתכן סקירה.

נאום החתונה (Le discours) – בלי קומדיה צרפתית הרי אי אפשר אז הנה בא סרטו החדש של לורן טיראר (״להתאהב מעל לראש״ ובעברו גם ״מולייר״ או ״סיפור חיי״ המוצלחים). הפעם הוא עיבד את ספרו של פבריס קארו ולכן אולי כמו הטריילר, גם הסרט מסופר בקריינות ובגוף ראשון מפי גיבורו, אדריאן (בנג׳מן לברן). הוא משתף אותנו שמצבו בחיים אינו מזהיר, שכן זוגתו ביקשה הפסקה, ובארוחה משפחתית משמימה הוא לפתע מתבקשת לשאת את הנאום בחתונה של אחותו. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט, באדיבות קולנוע חדש והודות ליח״צ.

שטני (Demonic) – שמו הלועזי של הסרט שובר את האשליה כי אולי מדובר ביצירה על אדם שצבע שיערו בין חום ובלונדיני, וחושף כי לפנינו סרט אימה. הראשון מבין כמה וכמה בתחום זה שירכיבו את המשך המדור, וכזה שמכיל אלמנטים של מדע בדיוני. קארלי פופ ("חגיגה כפולה") מגלמת את הגיבורה המגיעה לפגוש את אמא שלה אחרי נתק של שנים. האם מאושפזת במוסד שחיבר את מוחה למציאות וירטואלית, שם הוא עוקב אחרי פעילותה. כיוון שהאם מבצעת בסימולציה מעשים מחרידים, מנהלי המכון מבקשים את הבת להתחבר למטריקס, או מה שזה לא יהיה, ולברר מולה מדוע. כצפוי, הסיוטים הווירטואליים עוברים לעולם האמיתי במה שנראה כמו רדיפה דמונית. על הסרט חתום ניל בלומקאמפ (״מחוז 9״, ״אליסיום״, ״צ׳אפי״ ועוד המון קצרים) אז בהתאם לחיבה שלכם ושלכן לסרטי הבמאי הדרום-אפריקאי, אפשר לקחת את זה לכיוון של המלצה או להתרחק כמו מסרט של ניל בלומקאמפ.

״טלה״ גם הוא בפסטיבל אוטופיה

סופש אוטופיה – גלגולו הנוכחי של פסטיבל אוטופיה האהוב, ישתלט כדיבוק על סינמטק תל אביב החל מהיום (29.12) ויימשך גם אונליין באתר אוטופיה אל תוך ימיה הראשון של 2022. בלינקים המצורפים אפשר לקרוא איזה סרט יוקרן היכן ומתי, אני רק אנסה לעבור בזריזות על התוכניה למקרה שלא נספיק להרחיב. מתוך שישה סרטים בינלאומיים כתבנו על חצי, והם ״טלה״ חביב הפסטיבלים, ״פוזסור״ שנקרא ״רדיפה״ בתוכניה, ו״The Vigil״ שנקרא ״אשכבה״ (אצלנו הוא מכונה ״השומר״). שלושתם מסרטי האימה הבולטים של הזמן האחרון ואפשר לקרוא דעות חיוביות עליהם בלינקים שצירפתי, ויש עוד שלושה כאמור.

״ראייה עיוורת״ (See For Me) הוא מותחן קנדי מפסטיבל טרייבקה, אודות עיוורת השומרת על בית ונאלצת להיאבק בפורצים באמצעות אפליקציה המאפשרת לזרים לראות במקומה. ״מתים ויפהפיים״ (Dead & Beautiful) מגיע מפסטיבל רוטרדם ומתרחש בטייוואן, שם קבוצת צעירים עשירים ננשכת בידי ערפדים ומנסה לנצל את המצב לטובתה הממילא פריבילגית. ״התמימים״ (The Innocents) ערך את בכורתו במסגרת ״מבט מסויים״ של פסטיבל קאן ומגיע מנורווגיה, כדי לספר מעשיה על ילדים המתגוררים בשיכון ומגלים קיץ אחד שיש להם כוחות על-טבעיים, מה שיגרום להם לבחון את הגבולות בין טוב לרע. חתום עליו אסקיל ווגט, שותף קבוע לכתיבה של יואכים טרייר, שהפעם גם מביים. לא אכביר במילים על הסרט משום שנטשתי אותו אחרי כחצי שעה, הפעם היחידה שיצאתי מהקרנה רשמית בפסטיבל בתולדותיי (ואחת הבודדות בחיי בכלל). אם הטעם שלכם ושלכן הפוך ב-180 מעלות לשלי, תמיד טוב לעשות הפוך ממה שטוען המבקר.

התוכנית הישראלית מורכבת מסרט חדש אחד באורך מלא, ״ארץ נשייה״ של איציק רוזן, שערך את בכורתו בפסטיבל דרום. התקציר מלא הטריגרים מספר על אנס סדרתי המתעד את מעשיו ומפיצם ברשת עד שחייו משתנים בעקבות מפגש מחודש עם קורבן עבר ומערכת יחסים עם קורבן עתידי. בצד הקליל יותר של האימה, תיערך הקרנת העשור לקומדיה הצבאית של דידי לובצקי, ״מורעלים״, על עובד רס״ר שסוגר ליל סדר באמצע מתקפת זומבים. כמו כן יוקרן מקבץ קולנוע ישראלי קצר, שישה סרטים והם: ״דמי חנוכה״ של אביעד שטכלברג, ״החושך חברי״ של גיא יעקב המל ונועה חייט, ״השליה, הפוגרום ושק הזהב״ של רוז'נה רודשטיין, ״כלב״ של יהונתן אפק, ״רי-פיל״ של עומר הראל, ״מציאות רבה מדי״ של סיגי גולן. כל הפרטים והסרטים אצל אוטופיה, פסטיבל הקולנוע האחרון לשנה עמוסת אירועים זו.

סרטים חדשים ב-VOD

הצנזורית (The Censor) –דרמת אימה מעולה שמשום מה לא תמצאו באוטופיה היא סרט הביכורים הזה של פראנו ביילי-בונד הבריטית, שמגיעה אל yes מחר. כתבתי על הסרט בפסטיבל סאנדנס, הזכרתי אותו בפסטיבל קולנוע דרום שהיה היחיד לקלוט אותו בישראל להפתעתי, ועכשיו אני מקווה שהוא יזכה לעדנה. ניב אלגר (״Raised By Wolves״) מגלמת צנזורית בבריטניה של שנות ה-80, הממלאת את מוחה באימג׳ים קשים לצפייה כפילטר אנושי בתקופה בה שלט ז׳אנר הווידאו-נסטיז האנגלי. באחד הסרטים שהיא רואה לצרכי הטלת דירוג היא מוצאת משהו שנראה לה מוכר ואין סיכוי שאיש ידע על קיומו, מה שמוביל אותה לחפש את יוצרי הסרט ולערבב בין מציאות ובדיה באופן המערבל מספר סוגי אימה.

ההפרדה (Separation) – סרט אימה נוסף שעולה מחר יהיה זמין בסלקום tv ועליו טרם כתבנו. אני מתעכב עליו לא עקב העלילה שנשמעת גנרית, או הבמאי וויליאם ברנט בל (״הילד״, ״השטן שבפנים״), אלא בזכות הקאסט שמכיל כמה שמות ופרצופים מוכרים. מתיו פרנד (״היטמן: סוכן 47״) מגלם בעל השוכל את אשתו (מיימי גאמר, עדיין הבת של מריל סטריפ ולא יותר בעיניי) ונאלץ לטפל לבד בבתם (ויולט מקגרו, נלי הקטנה מ״מי מתגורר בבית היל״). הילדה מתחילה לראות ולשמוע יצור מוזר בחדר שלה, וגם הבייביסיטר (מדליין ברוייר הלא היא ג׳נין מ״סיפורה של שפחה״). איכשהו גם בריאן ״לוגאן רוי״ קוקס בטריילר אבל לא פוצה פה. אולי זה כי הוא רק מקלל כמו ב״יורשים״? לסרט הפתרונים.