28 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
קולנוע תיעודי המשתייך אל תת-הז׳אנר של פשע אמיתי הפך לנפוץ עד כדי כך שמפתה לחלק גם אותו לחלקים. בעיניי, יש שניים עיקריים: סיפור פשע מדמם ומחליא ככל האפשר, לרוב על רוצחים ופסיכופטים ושאר חומרים של סרטי אימה, או סיפור עוקץ כמה שיותר ביזארי שהולך למקומות קומיים. על המיאוס שלי מהסוג הראשון התבטאתי לא פעם, אבל נדמה לי שגם השני מיצה… להמשך קריאה
27 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
להגיד על סרט שעוסק בתגובה האמריקאית לבחירות 2016 לנשיאות שהוא פג תוקף, זה מובן מאליו. אך סרטו השני כבמאי של איש ״הדיילי שואו״ לשעבר, ג׳ון סטיוארט, נועד בכל מקרה לשנת הבחירות המכרעת הקודמת, אז גם הוקרן בארה״ב. אמנם באיחור ובסטרימינג בלבד, מהסיבות הידועות, אבל בזמן. בישראל, זכינו לראות אותו בפסטיבל ירושלים, שהתקיים מעט אחרי הבחירות של 2020 באמריקה. שם קראו… להמשך קריאה
26 בפברואר 2021 מאת אור סיגולי
המועמדים לאוסקר הקרוב יוכרזו רק ב-15 למרץ, אבל כבר בשבוע שעבר פרסמה האקדמיה האמריקאית רשימות מקוצרות לכמה מהקטגוריות, כאלו שמצמצמות את המרוץ ועוזרות למצביעים הרלוונטיים להתמקד (בשלב המועמדויות חברי האקדמיה השונים מצביעים רק לתחום העיסוק הספציפי שלהם, ולפרס הסרט הטוב ביותר). חלק מהדברים לא באו כהפתעה גדולה מדי, כמו למשל הנוכחות של סרטי אוסקר מדוברים כמו "מאנק" או "משפט השבעה… להמשך קריאה
25 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
חג שמח! לא רק פורים אלא גם החג המיוחל מכולם – חגיגות השיבה של אולמות הקולנוע לפעילות. אמנם לא בתי הקולנוע המסחריים, עדיין, אבל הסינמטקים יועדו להיות הסנונית הראשונה גם בפעם הקודמת שהובטח לנו שזה קרה, אי אז בסוף חודש יוני 2020 לפני כמה מאות שנים (לפחות בתחושה). אני לא בטוח איך לאפיין את הרגשתי, מעין התרגשות מהוססת ונטולת הקלה… להמשך קריאה
24 בפברואר 2021 מאת אור סיגולי
זאת הפעם השלישית שאנחנו חונים בטקס האוסקר ה-21 במהלך פרויקטי האוסקר כאן בסריטה. אבל זה בסדר, אם יש שנה שראוי להתעכב עליה כל כך הרבה פעמים, זו 1948. כפי שאתם ודאי זוכרים, בפעם הראשונה זה היה במסגרת פרויקט הזוכים, שם ניסיתי להבין איך קרה המצב שלראשונה בתולדות הפרס ההוליוודי, סרט שאיננו אמריקאי הצליח לזכות בתואר הסרט הטוב ביותר של השנה.… להמשך קריאה
23 בפברואר 2021 מאת אור סיגולי
כבר בחודש השני על לוח השנה, סרטי הז'אנר החדשים התחילו לזרום בהמוניהם. חלקם בחסות סאנדנס וחלקם מעטרים את הסטרימינג, כקונטרה לכל סרטי האוסקר הגדולים שמשתחררים כעת. כך שאם בחודש שעבר עוד השלמתי את סרטי 2020, שלושה מחמשת הנציגים של פברואר הם תוצר של השנה הנוכחית. ובכן, סוג של. בין הפסטיבלים, הסטרימינג וההפצות המצומצמות, אתם הרי יודעים כמה זה בלתי אפשרי… להמשך קריאה
22 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
זה כבר לא סרט אחד או שניים, זה ממש טרנד: הוליווד חוזרת אל שנות ה-60 בכלל וסוף העשור המכונן ההוא בתרבות האמריקאית בפרט. בפסטיבל סאנדנס לבדו, שעל החוויות שלי ממנו דיווחתי בשבועיים האחרונים (בארבעה פוסטים לפי נושאים), ראיתי כמה וכמה. למשל, ״Summer of Soul״ שחזר אל קיץ 69׳, כמאמר השיר של בריאן אדמס, כדי לספר על פסטיבל המוזיקה הלא מספיק… להמשך קריאה
21 בפברואר 2021 מאת עופר ליברגל
פסטיבל סלאמדנס נוסד על מנת להיות האלטרנטיבה העוד-יותר-עצמאית לפסטיבל סאנדנס, שברמת ההצהרה מיועד בעצמו לקולנוע עצמאי. אולם, בתעשיית הקולנוע האמריקאית יש דרגות שונות לקולנוע עצמאי, כולל די הרבה "חטיבה עצמאית" בתוך או במימון אולפנים גדולים. זה הסבר על רגל אחת לדיון כלכלי מורכב על היחסים בין שני הפסטיבלים. אציין רק שלאורך השנים פסטיבל סלאמדנס סימן את עצמו הן כמקום עבור… להמשך קריאה
20 בפברואר 2021 מאת אור סיגולי
לפני כמה שבועות כתבתי פה בסריטה על סרט נטפליקס חדש ויוקרתי בשם "החפירה", שעל אף התנגדותי הראשונית אליו מצאתי את עצמי נסחף אחריו, בעיקר בזכות כל הדברים שהרתיעו אותי ממנו בהתחלה. הוא התגלה כסרט שעל אף בעיות התסריט וחוסר העומק שלו, הוא כל כך נעים לצפייה, מרגש ומלא חמלה ואהבה לאנשים, שהוא בדיוק מה שהייתי צריך באותו הרגע. ועכשיו נטפליקס מעלה… להמשך קריאה
19 בפברואר 2021 מאת אור סיגולי
חידה: אם מסתכלים על עשר השנים האחרונות, מה המשותף בין חאוויר בארדם ("ביוטיפול"), גארי אולדמן ("החפרפרת"), מקס פון סידו ("קרוב להפליא ורועש להחריד"), ג'קי וויבר ("אופטימיות היא שם המשחק"), ג'ונה היל ("הזאב מוול סטריט"), ברדלי קופר ("צלף אמריקאי"), לורה דרן ("הולכת רחוק"), לזלי מאנוויל ("חוטים נסתרים") ומריה דה טאווירה ("רומא")? המשך… להמשך קריאה
חג שמח! לא רק פורים אלא גם החג המיוחל מכולם – חגיגות השיבה של אולמות הקולנוע לפעילות. אמנם לא בתי הקולנוע המסחריים, עדיין, אבל הסינמטקים יועדו להיות הסנונית הראשונה גם בפעם הקודמת שהובטח לנו שזה קרה, אי אז בסוף חודש יוני 2020 לפני כמה מאות שנים (לפחות בתחושה). אני לא בטוח איך לאפיין את הרגשתי, מעין התרגשות מהוססת ונטולת הקלה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות