במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 31

בסוף השבוע ניפרד מחודש אוקטובר, מה שיביא עימו עוד ציון דרך ספק חסר משמעות בהקשר של השגרה הכפויה – אבל גם הרבה אירועים ופסטיבלים בישראל. בהיעדר ערימות של סרטים חדשים לצפייה ביתית בפלטפורמות הקבועות, חלק זה של המדור יצומצם ובמקום זאת אקדיש את רובו לענייני השבוע והחודש הקרובים. לפני כן, אולי תרצו לנצל את סוף השבוע הקרוב למרתון סרטי אימה לכבוד ליל כל הקדושים, ולמזלנו אור הכין מראש המון אופציות – באימת החודש ובכלל. יהיה אפילו בונוס קטן בהמשך.

עוד עניין מערכתי שרציתי להזכיר בפתיחה לפני שמתחילים: השבוע קיבלנו תרומה לבלוג דרך פייפאל, ובהזדמנות זו תודה לכל מי שעשו זאת החודש, אבל התרומה הזו הייתה מיוחדת. פייפאל הודיעו לי במייל נוסף שהיא ״תרומה חוזרת״, כמו מנוי חודשי בסכום זהה. מעולם לא חשבתי לגבות דמי מנוי עבור סריטה, אבל אם זה מגיע על דעתה של קוראת זו הבעת אמון ברמות מרגשות מבחינתי. האמת היא שלא ידעתי שזו בכלל אופציה בפייפאל, וגם לא ידעתי אם התורמת תרצה שאציין את שמה – בכל מקרה המון תודה!

פסטיבלים ואירועים בנובמבר, לפי סדר הגעתם

לימודים בזום זה אמנם לא אידיאלי, אבל מה לעשות אם יש יאק בכיתה?

קולנוע רוחני | 29.10-7.11 | או ״פסטיבל ספיריט״ כפי שהוא נקרא לעתים, מתחיל ממש היום באופן מקוון בסינמטק תל אביב. לרוב אנחנו מדלגים, בצדק או שלא, על האירוע הזה בלוח השנה בשל תקצירים שכוללים מילים כמו מיינדפולנס שגורמות לי להתגרד. אבל השנה יש גם הזדמנות לראות סרט ממקום מאוד לא שגרתי, בדמות נציג בהוטן לאוסקרים ושמו ״לונאנה: יש יאק בכיתה״ שיהיה גם סרט הפתיחה.

שבוע הקולנוע הצ׳כי | החל מה-1.11 | עבר השנה אל הסינמטקים אונליין ויורכב מחמישה סרטים. לזכרו של יז׳י מנזל, שהלך לעולמו השנה, יוקרן ״רכבות נשמרות היטב״ המכונן שלו, אבל שאר התוכניה יותר מפתיעה. שני סרטים נוספים משנות ה-60 יהיו ״חתול במשקפיים״ (The Cassandra Cat) של וויצ׳ך יאסני ו״יונה לבנה״ (The White Dove) של פרנטישק ולאסיל. ואם אפילו עופר לא צפה בסרטים הצ׳כוסלובקיים האלה עדיין, אז קטונתי. ישנו גם סרט אחד מ-1996, כלומר מתקופת צ׳כיה בנפרד מסלובקיה. שמו ״האור הנשכח״ (The forgotten Light), דרמה היסטורית מאת ולדימיר מיכאלק. הסרט החדש ביותר הוא ״בעלי הבית״ (Owners), שזכה השנה בכמה פרסי הקולנוע הצ׳כי. סרטו של יז׳י האבלקה מתואר כקומדיה אירונית, על בית דירות שאחת מדיירותיו מציעה רעיון לשיפוץ שהולך ומסתבך (תמונה להמחשה בראש הפוסט). בחרו בסינמטק שלכם ושלכן לצפייה בסרטים בתאריכים הרלוונטיים.

סרטים בערבה |5-14.11| אחד מאירועי הקולנוע החביבים על כולנו בסריטה בלוח השנה, קיווה להתקיים באופן ממשי אבל נאלץ להסתפק במתכונת אונליין. בכל זאת, האוצרות גם השנה היא לעילא ועילא ובהחלט יוקדש פוסט שלם רק לו בשבוע הבא. סרט הפתיחה יהיה ״חברים יקרים״ של אנדריי קונצ׳לובסקי, זוכה פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה האחרון. לצידו עוד חמישה כותרים חדשים מפסטיבלי הסתיו בכלל או השנה החולפת בכלל, והם: "תחת שמיים פתוחים" היפני, "תקווה" הנורווגי, "לעולם לא יירד עוד שלג" שמייצג את פולין במירוץ לאוסקר, "זיעה" הפולני אף הוא (אך מאת במאי שבדי), "ארוחת ערב באמריקה" האמריקאי ו"השנה שלי עם סלינג'ר" תוצרת קנדה. יהיה גם סרט ישראלי אחד חדש, ״פרדייז״ של אסף סבן (״בית בגליל״). כדי להפוך לימונים ללימונדה, בפסטיבל יערכו שלוש תוכניות, אחת מהן הופכת אותו לאירוע חובה: סרטים לכל המשפחה, קלאסיקה ישראלית ו״הטובים שבטובים״. האחרונה היא בעצם מיני-רטרוספקטיבות ליוצרים שהתארחו בעבר בפסטיבל הסרטים הזה, ביניהם: לוזניצה, וינטרברג, קורה-אדה, מונג'יו, דפלשאן, זוויאגינצב ועוד. אתר הפסטיבל כבר באוויר והזמנת הכרטיסים נפתחה.

קולנוע גאה |12-21.11| הפסטיבל הידוע גם בכינויו TLVFest, שהמשיך לספק לכולנו סרטים להט״ביים אונליין לכל אורך התקופה האחרונה, יעשה זאת ביתר שאת במהדורה ה-15. כמות בלתי סבירה (לפסטיבל אונליין) של 185 סרטים חדשים יוקרנו בעשרת ימי הפסטיבל המקוון, חלקם המכריע יעלה ויבוא מיבול פסטיבלי הסתיו האחרון. סרט הפתיחה הוא ״אמא מרימה״ (Stage Mother) של טום פיצג׳רלד, על אם שמרנית (ג׳קי וויבר) שיורשת את מועדון הדראג של בנה המנוח. סרט הנעילה, שיוקרן בבכורה משותפת עם פסטיבל קרלובי וארי, יהיה ״חתונה עם סבתא״ (Kiss Me Kosher), קומדיה גרמנית-ישראלית בניצוחה של שיראל פלג. מורן רוזנבלט ולואיז וולפרם מככבות כזוג נאהבות שנתקלות בהתנגדות משפחתית לקשר ביניהן, בעיקר מצד סבתה של הישראלית, אותה מגלמת רבקה מיכאלי. בקאסט אפשר גם למצוא את השחקן האמריקאי ג׳ון קרול לינץ׳ אז נשמע לכל הפחות מעניין. הפסטיבל יקיים השנה פוקוס על קולנוע שוויצרי, לטיני וגם ברזילאי, לצד תוכנית ישראלית עשירה והרבה שמות מוכרים מהעולם. ביניהם ״מתיאס ומקסים״ של קזבייה דולן ו״אמה״ של פבלו לאריין. התכוניה המלאה נחשפה ממש היום, אנחנו נקדיש כמובן פוסט נפרד גם לפסטיבל הזה בתקווה להקיף כמה שיותר מההיצע העשיר.

קולנוע יהודי |11-22.11| בימים הקרובים תתפרסם גם התוכניה של פסטיבל הקולנוע השני של ירושלים, שמגיע בשנה המשונה הזו לפני הפסטיבל המרכזי והקיצי בדרך כלל. לא להתבלבל עם פסטיבל הסרטים היהודי תל אביב, שפירסם קול קורא החודש. בשלב זה כדאי רק לשמור על התאריך כי תוכניה אין עדיין באופן רשמי, אבל ממה שכבר נודע לי נראה שהפסטיבל יורכב שוב מתמהיל של סרטים תיעודיים ועלילתיים על דמויות יהודיות היסטוריות שונות, לצד סרטים חדשים עם קשר לנושא המרכזי אבל לא בהכרח על דת, כולל כמה שמות שהפתיע אותי למצוא בתוכניה.

מבט נורדי |21.11-5.12| היוזמה הקבועה של סינמטק הרצליה עוברת אל הרשת, כיאה למוסד שהחליף זמנית את שמו לסינמנט הרצליה. זהו שיתוף הפעולה השלישי שלהם עם שגרירות פינלנד והוא ייקרא ״מבט על הקולנוע הנורדי 2.5״ כדי לסמן חצי מהדורה. הסרט החדש ביותר הוא ״אורורה״ (Aurora) מהשנה החולפת. הדרמה הקומית של מיה טרבו נסובה סביב מפגש מקרי בלפלנד בין שני זרים בודדים, צעירה שלא בשלה לקשר רציני ומבקש מקלט הדואג לעתידה של בתו. לצידו יוקרנו עוד מספר סרטים מהשנים האחרונות וגם לא מעט קלאסיקות – ״גברים בסאונה״ הפולחני, שלושה סרטים מוקדמים של אקי קאוריסמקי הגדול (״מסע העסקים של המלט״, ״חיי בוהמה״, ״הנערה מבית החרושת לגפרורים״) וגם סרט בשם ״אנשים בליל קיץ״ מ-1948, שיוקרן יחד עם מסיבת כפר של ז׳אן רנואר (שאינו פיני אבל השפיע רבות על הסרט שכן נוצר בפינלנד).

סרטים חדשים ב-VOD

״הולידייט״. בפעם האחת שנטפליקס היו צריכים לתת שם מעוברת כמו ״הדייט שלי לחג״, הם הלכו על תעתיק פונטי.

יהודה בארקן – השחקן והיוצר הישראלי שהלך לעולמו בסוף השבוע הותיר אחריו גוף יצירה שחלקים ממנו צצים בכל שירותי ה-VOD למיניהם. אפילו בסינמטק הרצליה סופדים עם הדאבל פיצ׳ר ״צ׳ארלי וחצי״ ו״חגיגה בסנוקר״, שני סרטים שאני באופן אישי מחזיק מהם בתור אחד הגרועים אי פעם ואחת הפסגות של הקולנוע הישראלי, אבל תמיד כרוכים יחד כשווים. חפשו את הסרט החביב עליכם ועליכן של בארקן בשירות הזמין לכם ולכן, אני באופן אישי סולד מסרטי המתיחות ולמרות שראיתי את כל טרילוגיית ״אבא גנוב״ אין לי שום יחס מיוחד כלפיה. קראתי לא מעט הספדים בימים האחרונים ונחשפתי לכמות האנשים שהיצירות האלה משמעותיות עבורם, אבל הטקסט היחיד שהנהנתי במהלכו היה של שירה מייקין ב״הארץ״.

סלין סיאמה – הקולנוענית הצרפתייה שכה חביבה עלינו כאן בסריטה, היא ״במאית החודש״ ב-yes סינמטק. זה אומר שכל ארבעת סרטיה באורך מלא יהיו זמינים לצפייה בקטגוריית ה-VOD ואני מספיק שמח בשביל לסלוח להם על שקראו ל״חבצלות מים״ בשם ״שושנות מים״. הוא הראשון והפחות מוכר, אך לא בהכרח פחות טוב, ואחריו הגיעו ״טומבוי״ (מסרטי העשור שלנו), ״חבורת נערות״, וכמובן ״דיוקן של נערה עולה באש״ מהשנה שעברה. זו הזדמנות להשלים את הפילמוגרפיה של אחת היוצרות המעולות של הקולנוע הצרפתי וגם העולמי, שכל סרטיה הם סוג של סיפורי התבגרות מזווית נשית, תוך אתגור המערכת בשאלות של זהות (בעיקר מינית ומגדרית) ומסעות של גילוי עצמי.

הולידייט (Holidate) – עדיין קצת מוקדם בלוח השנה בשביל סרטים כאלה, אבל לנטפליקס לא אכפת כי עובדה שהנה הוא בממשק החל מאתמול. אמה רוברטס ולוק ברייסי (ההוא מהרימייק של ״נקודת פריצה״) מגלמים שני רווקים בתקופת החגים האמריקאית, הזמן הזה בשנה בה משום מה אסור להיות רווק אני מניח. הם מחליטים להיות ״הדייט לחג״ האחד של השנייה, כך שהמשפחות לא יציקו להם. הם גם מתחייבים שזה קשר עסקי ולא מיני. מעניין מה יקרה! הבמאי הוא ג׳ון וויטסל הוותיק (״ביג מאמא״) וטיפאני פולסן (״ננסי דרו״ עם אמה רוברטס) כתבה.

הבית שלו (His House) – שוב נטפליקס, הפעם עם סרט שזמין רק ממחר ומתאים מאוד להאלווין. זה נשמע כמו דרמת הגירה שהופכת לסרט אימה, עם זוג מבקשי מקלט מדרום סודאן (שופה דיריסו, וונמי מוסאקו) שמקבלים בית מן הממשל הבריטי ומצופה מהם להתחיל להיטמע. אלא שהבית מתחיל להתנהג מוזר, ומצבם החוקי של הזוג עומד בסכנה ככל שמצבם הנפשי מתערער. יכול להיות שיש להם מפלצות בקירות או שזו הפוסט טראומה של מה שעברו במסע לבריטניה שמדברת? מאט סמית הוא פקיד ההגירה שיצטרך לברר, בסרט הביכורים של רמי וויקיס.