סרטים חדשים: ״המומיה״, ״לילה קשוח״, ״טופאק: All Eyez on Me״, ״רופא הכפר״, ״מכוניות 3״
14 ביוני 2017 מאת אורון שמירהאם הקיץ הדי שחון הזה יזכה למשב רוח מרענן של סרטים חדשים השבוע? חמשת המצטרפים הטריים ללוח ההקרנות ינסו לענות על השאלה הזו, בזמן שאנחנו מבלים בפסטיבל קולנוע דרום (וגם נמשיך נכתוב על כך בקרוב, עופר כבר התחיל במלאכה). למעשה, היו אמורים להיות שישה סרטים אם המדור היה עולה לאוויר בבוקר כמתוכנן, אבל עודכנתי ש״הנערה האלמונית״ של האחים דארדן, סרט שממילא שייך ליבול השנה הקודמת, שוב נדחה. כך נותרנו עם חמישה, ואפשר לראות בהם ניצוצות של תקווה לבידור.
״המומיה״ (The Mummy) הוא כנראה הסרט הגדול מבחינת שמות ותקציבים שפותח בסוף השבוע, אז נפתח עימו. הסרט מבקש להשיק את ״היקום האפל״ של אולפני יוניברסל, המתבסס על סדרת סרטי המפלצות הקלאסיים שלהם משנות ה-30. כלומר, אלא בהנחה שלא מחשיבים את ״דרקולה – ההתחלה״ שעשה זאת לפני שלוש שנים, ואלכס קורצמן, הבמאי של ״המומיה״, לא מחשיב אותו. במקום ברנדון פרייז׳ר, רייצ׳ל וייס ודוויין ג׳ונסון מסרטי ״המומיה״ של שנות האלפיים, הסרט הופקד כעת בידי צוות ״משימה בלתי אפשרית של טום קרוז״ (כולל התסריטאים דייויד קויפ וכריסטופר מקווירי). קרוז עצמו מככב בתפקיד הראשי כחייל אמריקאי ושודד עתיקות, שיחד עם שותפו לפשע (ג׳ייק ג׳ונסון) נתקל בקבר מצרי באמצע עיראק. יחד עם מומחית להיסטוריה מצרית (אנבל וואליס) שהגיעה למקום, השלושה משחררים לחופשי כוח עתיק ומסוכן – אהמנט (סופיה בוטלה), נסיכה מצרית שכרתה ברית עם אל המוות ונחנטה בעודה בחיים. בינתיים, בבריטניה, צוות היסטוריונים מסתוריים לא פחות בראשות ראסל קרואו מוצא מפתח נוסף לסיפורה של המומיה המקוללת, והעלילות מתחברות. כתבתי על הסרט לעכבר העיר, לירון תעשה זאת עבור סריטה.
״לילה קשוח״ (Rough Night), קומדיה פרועה שהגיעה כדי להזכיר שהקיץ הקולנועי אמור להיות גם כיף (בתקווה), הוא שילוב של כמה כוחות נשיים ומצחיקים לפני ומאחורי המצלמה. סקרלט ג׳והנסון לא מגלמת אנדרואידית הפעם, אלא אישה בשר ודם שעומדת להתחתן ויוצאת למסיבת רווקות פרועה עם חברותיה הוותיקות (קייט מקינון, ג׳יליאן בל, זואי קרביץ ואילנה גלייזר). ההנאה מתחלפת בפאניקה כשהם חושדות שהרגו את החשפן שהגיע לבדר אותן, והטירוף מתחיל. יוצרות הסרט הן מי שהעלו לגדולה את גלייזר בסדרה ״ברוד סיטי״ – לוסיה אניילו ופול וו. דאונס (בדקתי ואם אלה זכר ונקבה מותר לכתוב ״יוצרות״). אור יכתוב סקירה בימים הקרובים.
״טופאק: All Eyez on Me״, ששמו הלועזי זהה לעברי למעט התותבת ״טופאק״, שאמורה להתריע בפני מעריצי ומעריצות הראפר המיתולוגי כי מדובר בסרט עליו, ולא, נניח, על בריטני ספירס. זהו מהלך די נחוץ משום שמלבדם ומלבדן, קשה לי לחשוב על קהל אחר שיפיק הנאה מהסרט הסוגד לדמות הפרובלמטית של טופאק שאקור, המוצג בסרט כשיא הטוּב עלי אדמות, כפי שפירטתי בביקורת שלי על הסרט בעכבר העיר. סרטו של בני בום, כך קוראים לבמאי, מלווה את שאקור משלב ההריון בבטן אמו האקטיביסטית ועד למותו המסתורי בגיל 25, אחרי כמה אלבומי פלטינה שמספרם רב כמעט כמו ההסתבכויות עם החוק. אם אהבתם ואהבתן את ״קומפטון״, צפו בסרט הזה – ותאהבו את הקודם עוד יותר. דימיטריוס שיפ ג׳וניור, שבהחלט דומה לטופאק בתמונות סטילס, מגלם את הגיבור, ולצידו דאניי גארירה, היל הרפר וקט גראהם בתפקיד ג׳יידה פינקט (סמית׳).
״רופא הכפר״ (Médecin de Campagne) ייצג השבוע לבדו את סרטי נשות הרפואה הצעירות דוברות הצרפתית, לאחר הדחייה של ״הנערה האלמונית״ ככתוב לעיל. על סרטו של תומא לילטי, שגם כתב את התסריט במשותף עם באיה קאסמי וחאלדי שראזאדה, כתבנו כבר בבלוג בעבר. עופר עשה זאת עת הוקרן הסרט בפסטיבל חיפה האחרון, ומאז הסרט הפציע על המסכים שנית בפסטיבל הקולנוע הצרפתי לפני כמה חודשים, בטרם התחיל את סבב ההקרנות המסחריות שלו. פרנסואה קלוזה מגלם את בעל המקצוע מן הכותרת, שלוקה במחלה קשה ונדרש לאמן לעצמו מחליף או מחליפה בידי הרופא שמטפל בו. אלא שלא רק שהוא מסרב, אלא ממשיך לעבוד כרגיל ולבקר חולים באיזור הכפרי בה עבד כל חייו, ונאלץ להתמודד עם הגעתה של רופאה מתחילה (מריאן דניקור) שמצוותת אליו מגבוה.
״מכוניות 3״ (Cars 3) הוא אמנם הסרט החדש של פיקסאר, אהובי הבלוג, אבל בכל זאת בחרתי לכתוב עליו אחרון מבין סרטי השבוע. הסיבה לכך היא שסרטי ״מכוניות״ הפכו בעיניי לילדים בלבד, או בעיקר, למרות שאת הפרק השלישי תוכלו לראות בישראל גם בדיבוב המקורי. 11 שנים אחרי הסרט הראשון ו-6 אחרי השני, לא כולל ספין-אופים כמו ״מטוסים״ למשל, לייטנינג מקווין הוא כבר מכונית מירוץ ותיקה שאולי מתקרבת לסוף דרכה המקצועית על המסלול. כמובן שלכעוס על הדור הצעיר והמוכשר שדוחק אותו החוצה לא יוביל אותו לשום מקום חיובי, ולצד יריבויות חדשות הוא גם יוצר חברויות. כפי שקורה לא מעט באולפנים, הבמאי הוא אנימטור מזה שנים רבות באולפנים שקיבל את הצ׳אנס להיות הקפטן של סרט באורך מלא, במקרה זה בריאן פי, שהוא גם אחד משבעה תסריטאים החתומים על הפרוייקט.
וגם:
״לשחרר את סין – האומץ להאמין״ (Free China), סרטו הדוקו-אקטיבסטי של מייקל פרלמן מ-2012, מגיע אל קולנוע חן ברחובות לארבע הקרנות שאת מועדיהן מיד אפרט. הסרט מתמקד בעוד אחד מן הצדדים האפלים של המדינה שפחות מדברים עליהם במערב – רדיפתם של מתרגלי השיטה הרוחנית פאלון גונג/דאפא. השיטה שפותחה מאז תחילת שנות ה-90 תחת הכותרת ״אמת, חמלה וסובלנות״ הובילה לתגובות קיצוניות מצד הממשל הסיני, שכלא את מתרגליה במטרה למנוע את הפצתה, ושניים מהם שנמלטו עומדים במרכז הסרט. יש הטוענים שאף נעשה ברדופים שימוש לקצירת איברים, עניין מזעזע נוסף בהיסטוריה העכשווית של סין. אם הנושאים הללו מעניינים אתכם או אתכן אפשר ללמוד עליהם עוד בסרט עצמו, שיוקרן ב-15.6 (19:00), 19.6 (21:00), 29.6 (19:00), 4.7 (19:00) והנה גם תמונה מתוכו באדיבות היח״צ ו-NTD-Television:
תגובות אחרונות