• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

פסטיבל קאן 2016: דיווח שני מהתחרות – ״מותק אמריקאית״, ״טוני ארדמן״ ו״פטרסון״

20 במאי 2016 מאת אורון שמיר
כבר ביומיים הראשונים הבנתי שתיק הגב שהבאתי, הנוח למדי לקילומטראז׳ שעושים בקאן, יצטרך לפנות את מקומו לתיק הצד השנתי של הפסטיבל שמחולק לכל דורש. בשנה שעברה אפילו מחשב נייד אי אפשר היה להכניס לתיק הרשמי של הפסטיבל, והפעם הטעות תוקנה ויכולתי לבחור בין לא להרגיש את הכתפיים שלי במהלך היום (בעיקר את הימנית) לבין לעמוד בתורים לשמירת חפצים לפני ואחרי… להמשך קריאה

"מפלצת הכסף", סקירה

19 במאי 2016 מאת אור סיגולי
יוצרי הקולנוע מנהלים מאז ומתמיד יחסים אמביוולנטיים עם עולם המדיה, יחסים שאנחנו הצופים מרוויחים מהם לא מעט. השיא, כנראה לנצח, יהיה "רשת שידור" של סידני לומט משנת 1976, אבל הדוגמאות הן בלתי נגמרות. בין אם הן שליליות כמו "רוצחים מלידה", "הנרדף", "הניחוח המתוק של ההצלחה" או "חיית לילה", ובין אם חיוביות כמו "העיתון", "משדרים חדשות", "כל אנשי הנשיא" או "בוב… להמשך קריאה

"אקס-מן: אפוקליפסה", סקירה

19 במאי 2016 מאת עופר ליברגל
לפעמים קצת קשה לזכור את זה בעידן סרטי הקומיקס בו אנו מצויים, אבל סדרת הקולנוע "אקס-מן" הייתה שם לפני כולם, אפילו לפני אירועי 11 בספטמבר, שכיבכול הובילו לצורך בעיסוק מוגבר בגיבורי-על בקולנוע. הסדרה הזו קיימת עוד לפני העידן שבו חברת מארוול הפיקה את העיבודים בעצמה (בשיתוף עם דיסני), וכך הדמויות של אקס-מן בקולנוע שייכות לחברת פוקס, שחולקת כמה דמויות עם מארוול-דיסני בהסכם… להמשך קריאה

סרטים חדשים: "מפלצת הכסף", "אקס-מן: אפוקליפסה", "בלשים בע"מ"

18 במאי 2016 מאת אור סיגולי
בריביירה הצרפתית משתולל פסטיבל קאן ה-69, ומעסיק את אורון שלנו שנמצא שם בשליחות אמיצה. לסריטה הוא כבר הספיק לכתוב דיווח על שלושה סרטים, ואתם מוזמנים לחפש את כתבותיו גם בנמל הבית השני שלו, עכבר העיר. זה מותיר אותי, שנשארתי בארץ בשליחות אמיצה לא פחות (אם אתם שואלים אותי) להביא בפניכם השבוע את האינפורמציה החיונית על הסרטים החדשים שעולים לקולנוע, במקום… להמשך קריאה

כל סרטי אינגמר ברגמן: חלק 14 – "מבעד לזכוכית האפלה", "אורות החורף", "השתיקה"

17 במאי 2016 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה

פסטיבל קאן 2016: דיווח ראשון – ״סיירה-נבאדה״, ״להישאר מאונך״ ו״מא-לוּט״

16 במאי 2016 מאת אורון שמיר
בניגוד לשנה שעברה, בפסטיבל קאן 2016 הייתי רוצה לנסות ולדווח לעכבר העיר ולסריטה במקביל, על חוויותיי בריביירה הצרפתית. בגדול הקדימות היא כמובן למקום העבודה שמממן לי חלקית את הנסיעה, לכן כאן יעלו דיווחים לא רציפים שלי בכל פעם שאצבור מספיק סרטים לכתוב עליהם. לא כולל סרטים ישראליים או בעלי אפיל מסחרי מובהק, שגם הם יזכו להתייחסות קודם כל בעכבר. אז… להמשך קריאה

"האיש שידע אינסוף", סקירה

15 במאי 2016 מאת עופר ליברגל
אני מאמין שמתמטיקה זה דבר יפה ומרתק. באמת. רק שהיכולת שלי להבין את המדע המורכב של המספרים מסתכם בהצטיינות בבית ספר היסודי, שהפכה לשלוש יחידות בקושי בתיכון, ופה פעור מול פונקציות וקומבינטוריקה. וברור לי כי ייתכן שהפסדתי חלק מן הקוראים של פוסט זה רק בגלל אזכור המילים האלו. אבל אני באמת מלא הערכה לאנשים שמוצאים פיוט בנוסחאות, וחושב שסרט על… להמשך קריאה

"שכנים 2", סקירה

13 במאי 2016 מאת אור סיגולי
קומדיות המשך הן עניין בעייתי בפני עצמו, ושנת 2016 לא הייתה טובה אל הקונספט הזה בכלל. בין "זולנדר 2" ו"החתונה היוונית שלי 2", נדמה שהרבה לא יכול לצאת מזה. סרטי המשך הם לרוב גם ככה עניין מסחרי ותו לא, ובקומדיות עוד יותר קשה להסתיר את זה. מה שאנחנו בדרך כלל מקבלים זה את אותו הסרט בדיוק, עם אותן בדיחות, רק… להמשך קריאה

"אנגרי בירדס", סקירה

12 במאי 2016 מאת אור סיגולי
מלכתחילה, סרט הילדים "אנגרי בירדס" (The Angry Birds Movie) עורר כמה הרמות גבה. האמת היא שדי בצדק, אם כי אני חייב להודות שלי לא הייתה התנגדות אינהרנטית לפרוייקט. לא אכפת לי מכך שמדובר במוצר קר שהרווחים הם שאיפתו העיקרית הרבה לפני האומנות (אפשר להגיד את אותו הדבר על כל העולם הקולנועי של "מארוול", ממנו אני נהנה מאוד), לא הפריע לי… להמשך קריאה

"ההר", סקירה

12 במאי 2016 מאת עופר ליברגל
הר הזיתים בירושלים מעניק לסרטה הארוך הראשון של יעל קיים את שמו ולא בכדי - בית הקברות היהודי המיוחס הוא הרבה יותר מלוקיישן בסרט, הוא גם מוטיב מרכזי המתפקד במספר אופניים, כמעט דמות ראשית נוספת, פרט לגיבורת הסרט הנוכחת בכל סצנה בו. הר הזיתים מצוי על קו התפר בסרט - בין החברה היהודית לערבית, בין החיים למוות. הגיבורה של הסרט… להמשך קריאה